Little Tommo 1:one direction

Little Tommo / 1 פרק

פרק 1:

״אמה! קומי כבר״ שמעתי קול קורא לי ומעיר אותי משנתי.

״טוב, ג׳מה, תפסיקי לצעוק לי באוזן!!״ ״אז תקומי ישנונית!!״ היא צעקה בחדרי ״טובטוב״ מלמלתי וחזרתי לישון.

משהו כמו חמש דקות אחר כך הרגשתי זרם של מיי קרח שמרטיבים אותי.

״ג׳מההה את לא נורמלית!!״

צרחתי עליה כשראיתי שהיא שפכה עליי דלי מים כדי להעיר אותי ״אין על מה אמה״ היא צחקה ויצאה מהחדר. ״לא נורמלית זאתי״ מלמלתי כשהיא יצאה.

הלכתי למקלחת עם בגדים יבשים והתקלחתי כי קפאתי מקור הודות לג׳מה.

כשסיימתי ירדתי במדרגות (שנראו לי פתאום אין-סופיות) והלכתי למטבח, שם ישבו אן וג׳מה שאכלו את ארוחת הבוקר שלהן.

״תראו מי קמה״ אמרה אן.

״בוקר טוב אן, בוקר טוב ילדה ששופכת עלייך דלי מים קרים בתור דרך לא מוצלחת להעיר אותך בבוקר״ עקצתי.

״עובדה שהתעוררת״ ענתה ג׳מה והוציאה לשון. אני צחקתי ואן גלגלה עיניים ביאוש ״ג׳מה, מה עשית הפעם?!״ ולפני שלג׳מה היה זמן להגיב אמרתי ״היא שפכה עליי דלי מים וקפאתי עד העצמות״ והוספתי לזה כמה שיותר דרמטיות שיכולתי. ״דרמה קווין״ שמעתי את ג׳מה ממלמלת בזמן שהכנתי לי שוקו. ״שמעתי את זה!״ צעקתי לה חזרה.

״טוב, בנות, אני יוצאת לעבודה. תשתדלו לא להרוג אחת את השנייה״ אן אמרה והלכה לכוון דלת היציאה ״אין בעייה אמא״ ג׳מה ענתה לה.

שמענו את טריקת הדלת והבנו שאן כבר לא כאן והבית כולו שלנו. סיימנו את השוקו והנס והלכנו לטלויזיה. ג׳מה הדליקה את הטלווזיה ושמה MTV.

היו כמה שירים יפים כמו neon lights, ההוא החדש של קייטי פרי ועוד כמה שירים של ראפרים. ואז, היה את Midnight Memories.

ג׳מה צעקה לי ״הנה אח שלך!!״ אז אמרתי לה ״והנה אח שלך..״ והיא שאלה אותי אם אני מתגעגעת אליו כשראתה שאני מדוכאת קצת. עניתי לה ״כן.. שלוש שנים לא ראיתי את אח שלי! בטח שאני מתגעגעת אליו״ והיא אמרה לי ״נו אמוש אל תהיי דיכי! יאללה בואי נרקוד קצת נוו תשירי איתי!!! מידנייט ממוריז! הווווו בייבי יו אנד מי.. תשירייי!!!!״ צחקתי עליה ושרתי איתה עד שנגמר השיר ואז התחיל השיר ההוא של לורד. לא מתה עליה.. ואז ג׳מה שאלה אותי ״אז, אמוש, איך זה להיות אחות של לואי טומלינסון כשאף אחד, חוץ ממני ואמא שלי לא יודע עלייך? אה, וגם לואי והמשפחה שלך..״ ״זה מבאס״ עניתי לה. ״את חושבת שהוא זוכר אותי בכלל?!״ שאלתי.

״את אחותו. בטח שהוא זוכר אותך!״ היא ענתה כאילו זה ברור מאליו.

אז אמרתי לה שלא ראיתי אותו ארבע שנים ושהוא בטח כבר ממש לא זוכר אותי ושהמשפחה שלי בטח שכחה אותי ממזמן. ״אל תדברי שטויות״ היא אמרה לי ״את חלק מהם. הם לא ישכחו אותך בחיים״ ״אני מקווה״ מלמלתי.

אחרי שנגמר השיר ההוא של לורד התחיל עוד שיר אחד ממש קצבי ואני וג׳מה רקדנו כמו משוגעות על סמים.. אחר כך היינו מותשות אז העברנו לבובספוג. ג׳מה הייתה שקועה במסך ואני חשבתי לעצמי בינתיים..

מה אם לואי באמת לא זוכר אותי? איפה הוא נמצא? הוא חושב עליי? ואז נזכרתי במה שג׳מה אמרה לי- הוא אח שלי. הוא חייב לזכור אותי..

מצד שני, עזבתי את הבית ממזמן. יום לפני הגמר של האקס פקטור, אם להיות מדוייקת. עזבתי כי לא רציתי את כל הפרסום הזה, והיחידה שיכולתי ללכת אליה זו ג׳מה סטיילס. אז אני גרה כאן משהו כמו ארבע שנים. כל פעם שהארי היה בא הביתה הייתי הולכת לחברה טובה שלי, אז הוא אף פעם לא ראה אותי.

הפלאפון שלי צלצל וקטע אותי. על הצג היה ׳אהובי׳. עניתי:

״היי לאב, מה קורה?״ אמרתי. ״הכל בסדר.. אממ.. סתם התגעגעתי את התקשרתי..״ שמעתי אותו אומר. ״אוו.. אתה כזה חמוד!״.. ״טוב, אממ.. אני וידיד שלי הולכים מחר להופעה של ביונסה.. באלך לבוא? כבר יש לנו כרטיסים והכל״.. ״לא.. קבעתי עם חברה שאני יוצאת איתה לקניון. סורי..״. ״טוב״ הוא אמר וניתק.

״מי זה היה?״ ג׳מה שאלה אותי. ״בן. הוא שאל אותי אם אני רוצה לבוא איתו מחר להופעה של ביונסה..״

״ולמה אמרת לא? זה חבר שלך! לכי איתו..״

״דבר ראשון״ התחלתי להגיד ״זה עם ידיד שלו. ודבר שני, כבר קבעתי שאני יבוא איתך לקניון.״

ג׳מה באה להגיד משהו אבל הדלת נפתחה ותנחשו מי נכנס?

הארי.

הארי סטיילס.