היי כולן,
אני ממש מצטערת על האיחור..
כשסיימתי, בטעות מחקתי את הכל, ונמחק לי כל הפרק.
לקח לי זמן לכתוב הכל מחדש, אבל הנה הפרק המחודש (:
אני מקווה שתאהבו, שיהיה שבוע טוב!
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 9 - *תזכורת*
-נק׳ המבט של הארי-
״אם ככה אתה מנחם, אז תודה אבל לא תודה; אני לא צריכה שום ניחומים ממך״ היא קמה מהשולחן, אפילו לא מביטה בעיניי.
לאיפה הכנסתי את עצמי?!
״טיילור-״ החלתי לומר כדי להצטער, אל היא שיר קטעה אותי בכעס.
״איך אתה יכול להיות כזה חסר לב?״ הדמעות נראו שעמדו על קצה עיניה, אל היא מחזיקה אותן בכדי שלא יצאו.
המילים האלו בהחלט שברו אותי.
היה קשה לי לשמוע אותן, במיוחד ממנה.
הן כאילו פגעו בי בול במטרה, לא פספסו.
כשמישהו אחר מביע את דעתו עליי, זה לא כזה מזיז לי. אבל כשהיא אמרה לי את זה, הרגשתי כאילו הלב שלי הולך לצאת מהמקום.
״טיילור, זה לא מה שהתכוו-״ התחלתי לתקן את עצמי, אך היא קטעה אותי שוב.
״רק שתדע לך שלי זה לא היה סתם, נתתי לזה חשיבות״ היא אמרה, והכעס בהחלט יצא ממנה.
״טיילור, גם מבחינתי זה לא היה סתם״ פתאום אמרתי, מבלי לחשוב בכלל.
איך אני יוצא מכאן עכשיו?
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
פרק 10-
למשך מספר שניות חשבתי איך להמשיך מכאן, מה אני אומר לה, איך אני מתחיל בכלל להסביר לה שהנשיקה הפיקה בי סוג של רגש, והיא לא הייתה מרחמים.
השטות הזאת, שיצאה מפי על אותה הנשיקה מתוך ניחומים, הייתה טעות שבוודאי הולכת להפיל אותי ובגדול.
הייתה בינינו שתיקה למספר שניות, ובעודי חושב על הסבר מספיק משכנע שיספק אותה ויגרום לה להבין את הטעות, המילים שחיפשתי פשוט לא הצליחו לעלות במוחי.
"זה בסדר, אתה לא צריך להמשיך, אני מבינה" היא אמרה לפתע בקרירות, גורמת לי להבין שהדבר היחידי שהבינה, הוא שאני חתיכת מניאק חסר רגישות.
-נק' המבט של טיילור-
"זה בסדר, אתה לא צריך להמשיך, אני מבינה" אמרתי, שוברת את השתיקה ויוצאת מחדר האוכל.
לא רציתי אפילו לשמוע את הנסיונות שלו להסביר או לתרץ.
הבנתי מספיק, הבנתי מה שהייתי צריכה להבין כבר מזמן; שהוא חתיכת מניאק חסר רגישות.
YOU ARE READING
Heartless
Fanfictionהיא אף פעם לא חוותה אהבה אמיתית. וכשאומרים אהבה אמיתית, בעצם מתכוונים לאהבה כואבת. היא תנסה לחזור הביתה ולחזור לעבר שפתאום נראה לה ורוד ומדהים. אבל כשהיא פוגשת את הילד המתבודד חסר הלב, זה שלכל אחד יש בחייו, זה שאוהב להיות לבד- היא כבר רוצה להישאר. א...
