רק רציתי כמה רגעים לבד, אז הלכתי ונעלתי את עצמי בשירותים.
וישבתי באמת באחד התאים בערך עשר דקות לפני שהחלטתי לצאת ולשטוף ידיים.
מצד שני, לא ציפיתי שכשאני אצא למסדרון הריק,יטיחו אותי לקיר.
הרמתי את מבטי וראיתי בחור גבוה ומקועקע, קירח ושרירי, לבוש בבגדים שלורים.
״בחור יפה״ היה לו מבטא מפחיד, קול נמוך וצלקת על הלחי ששמתי לב לקיומה במקרה.
התאורה הייתה גרועה, והאווירה באמת הרגישה גרועה.
ניסיתי לצאת מהאחיזה שלו, להוריד את ידו מחזי-
אבל זה לא עזר בכלל, זה רק החמיר.
״למה שלא תיתן לי לראות מה יש מתחת לשכבות האלה?״ הבחור אמר בקול פתייני,
משאיר אותי משותק מהלם כשהוא קרע ממני את החולצה שלי.
ושם נשברתי.
״אייס״ צרחתי את הנשמה החוצה בקול הכוח, מזועזע.
הבחור הזה סיבב אותי בכוח והצמיד את בטני לקיר, מנסה להוריד את מכנסי כשאני מנסה להחזיק אותם במקום בכול הכוח, עם דמעות בעיניים.
״אייס״ המשכתי לצעוק בפחד, נאבק בו בכל הכוח.
צרחתי את השם שלו פעמים רבות- עשרות פעמים.
וברגע שלא הייתי מרוכז, הרגשתי את המכנסיים שלי למטה, עצמתי עיניים בזעזוע.
איבדתי את התקווה והתחלתי לבכות כשהבנתי מה הולך לקרות , מרגיש את החזה שלו לחוץ על גבי העירום,שומע את הצליל המזוויע של רוכסן המכנסיים שלו.
״אייס״ צרחתי פעם אחת אחרונה לפני שהרגשתי שהמשקל שהכביד עלי נעלם.
נמשכתי לחיבוק חם, והרגשתי שעוטפים אותי במה שהוא חם, מלבישים לי את המכנסיים.
פקחתי את העיניים בפחד רק אז, מגלה שאני בחיבוק של אייס.
הרגשתי בטוח פתאום, מחבק אותו חזק חזרה.
לרגע עמדנו ככה לפני שהסתובבתי להסתכל אחורה וראיתי את האיש מוטל על הרצפה , מנסה להתאושש.
״תסתכל עליי״ אייס לחש לי באוזן ואני צייתתי.
הוא נישק אותי, גורם לי להרגיש הכי בטוח בעולם, גורם לחזי להתמלא בחום.
זה נמשך אבל רק לכמה רגעים,הוא סיבב אותי לכיוון הבחור ההוא.
״תקשיב לקול שלי״ הוא לוחש כנגד אוזני,
אני עוצם עיניים בתשובה, מקשיב לו.
אני מרגיש את היד שלו, ואז מה שהוא מתכתי בין שני ידינו.
״אם לא נסיים אותו, הוא יסתובב ככה, חופשי״ הוא לוחש לי בזמן שאני נעצר בבילבול.
״מה אנחנו מחזיקים?״ לרגע אני חושש
אבל אז ידו חופנת את צווארי מהצד השני והוא מצמיד את שפתיו אליי
״האקדח הזה הוא שלך״ הוא לוחש בקול רגוע-
הוא נוגע בי באופן שגורם לי להיכנס לטרנס בלתי מוסבר.
החום, הביטחון,הלחישות האלו..
הכול כל כך מזמין.
״כל מה שאנחנו צריכים לעשות זה ללחוץ על ההדק״ הוא לוחש, שפתיו מנשקות מתחת לאוזני ואני מוציא אנחה קטנה מפי, עיניי עצומות בחוזקה.
״בוא ונסיים איתו״ הוא מבקש, ידו יורד למותני ונכרגת סביבם בחוזקה,בחום.
״בוא ולא ניתן לו פתח להזדמנויות אחרות לעשות את מה שהוא התכוון לעשות״ הוא לוחש לאוזני,
לבסוף, מסובב את ראשי אליו עם היד האוחזת באקדח, מחזיק בפני בעודו מנשק אותי.
אני לא יודע מה פתאום קורה לי.. איזה מין.. מפלצת אני משחרר.
אבל גם אחרי שאני מרגיש שהוא עוזר לי לאחוז באקדח נכון ומקיף את ידי בידו-
אני לא מפחד.
אני מרגיש אותו מרים את ידינו ביחד, ואני לא מודאג.
אני מרגיש את ריסיו חולפות על לחיו, כנראה כי פתח את עיניו- אבל לא מקשר.
וגם אחרי שאני שומע את הירייה-לא אכפת לי.
אני פשוט נותן לו לכרוך את ידי סביבו.
הוא סוגר מעלי את כפתורי המעיל הענק הכבד והפרוותי שעליו ואז מרים אותי כמו ילד קטן.
אבל כל מה שאני מצליח לעשות זה פשוט להתכרבל בחום שלו-
זה כאילו שהמאורע הזה היה כל עך טראומתי, שברגע למדתי להעריךאותו ולהסתכל עליו באופן שונה.
אני מטורף.
