סטרתי לו בשיא הכוח.
"מה אתה עושה?!" בפעם הראשונה הוא הגיב בחריפות.
יופי..זה יזכיר לי לא לסמוך עליך.
"אמרתי לך לא לעשות את זה" עניתי בחריפות בעצמי,עצבני.
"על מה אתה מדבר?" הוא הסתכל עלי בחוסר סבלנות.
"נייתן" יש דממה.
ואפשר להבין מהבעת הפנים שלו שהוא מבין.
"אם אתה מחפש הצטערות ממני..אתה לא במקום הנכון" הוא מדבר בכנות.
אני מחייך בזלזול.
"אני לא רוצה ממך שום דבר" אני מסתובב ללכת, אבל הוא תופס בזרועי ומצמיד אותי לחיבוק,זרועותי נכרכות סביב בטני וסנטרו נח על ערפי
"זה הגיע לו" הוא לוחש
"זה הוא שהלך וסיפר לכולם עלינו.
זה הוא שהסית את כולם..ואני בעצמי לא יודע למה" הוא מסביר בסבלנות פתאום.
אני מנסה לצאת מהזרועות שלו.
"אני לא רוצה להתמודד עם מצבי הרוח המשתנים שלך.
זרוק אותי מפה כבר וסיים עם זה.
מה שהולך בינינו..מה שזה לא יהיה...זה לא יחזיק מעמד" אני כנה גם אני,מנסה להשתחרר.
אבל הוא כל כך חזק...
זה מתסכל אותי.
הכל בו מתסכל אותי.
מתסכל אותי שגיליתי שאני ביסקסואל,מתסכל אותי שאני נמשך אליו,מתסכלת אותי הצורה בה הוא מדבר,מתנהג..
הכל בו בלתי נסבל בעיני.
"אני אוכיח לך אחרת...עד אז,אל תחשוב על לעזוב,כי הבית הזה מוקף באנשים שלא יתנו לך להימלט ממני" הוא לוחש בצורה כל כך..מהפנטת..
אני לא מבין איך יש לו השפעה כזאת עלי בכל פעם שהוא רוצה..
"אתה מטורף" אני ממשיך לנסות ולהשתחרר,אני מפוחד.
אני לא רוצה להיות כזה.
והוא מהצד השני מהדק את החיבוק שלו.
"אני מטורף עליך" הקול הנמוך..הנשיקות על הצוואר,הנשימות החמות שלו על העור שלי..
אני רוצה להיכנע לו...
אבל למזלי אני חזק יותר מדחפים שלי.
ואני יודע שהוא לא טוב עבורי ובחיים לא יהיה.
"אני לא.." אני לא מצליח לחבר משפט הגיוני במוח עם הצורה בה הוא נוגע בי..הנשיקות האטיות והקצביות..הידיים החזקות שלו סביבי גורמות לי להרגיש בטוח יותר משהרגשתי אי פעם.
וזה מפחיד אותי.
זה מטריד..
המשיכה הזאת..היא מטרידה.
אני אפילו לא שם לב שעצמתי עיניים עד שפקחתי אותן.
הוא מסובב אותי אליו ומרים את ראשי.
"אני לא אדם מורכב הארי..לא עבורך" העיניים שלנו נפגשות זו בזו ומסרבות להיפרד.
"כל מה שאתה צריך לעשות זה לקבל אותי,אני כבר אוכיח לך כמה טוב אני מסוגל להיות למענך.." הוא מבקש בלחש
"אתה לא טוב בשבילי ויהי מה.." אני מציין עובדה.
"אתה מסוכן,הרסני,דו קוטבי לעיתים,אתה תוביל את שנינו לאסון" אני לא מסוגל לנתק את מבטי משלו..זה כאילו הוא מכשף אותי..
הוא גורם לי להרגיש בצורה שמעולם לא הרגשתי.
לא מדבר על אהבה..
פשוט הריגוש הזה בחזה...
אני לא בטוח עדיין אם אני אוהב את זה או לא...
"אז בוא נגרום לזה להיות אסון יפייפה לפחות"הוא אומר בשקט,רק לאוזני..
ואני פשוט מהופנט.
