נ.מ ליאן
יצאתי מביתי כשהבחנתי ברפאל מחוץ לשעריו, לא הספקתי להחליף את בגדי אשר היו מגואלים בדם שהיה על גופו של אבי.
רפאל הביט בי בפחד מהול בסלידה הוא פתח את שערי ביתי ורץ לכיווני.
"ליאן הכל בסדר? נפצעת?" שאל בעודו בודק את גופי.
כשהבטתי בו בודק אותי ודואג לי הדמעות חזרו לעיניי.
"אני בסדר, הכל טוב זה לא הדם שלי" אמרתי והוא הביט בי בפחד, ההבנה חילחלה אליו והוא התרחק ממני מעט.
"לא, לא הרגתי אף אחד" אמרתי במהירות והתקרבתי אליו.
הרגש שהיה בעיניו, הפחד הטהור הזה, איך הוא רוצה להיות איתי כשהוא מפחד ממני.
"למה אתה מפחד ממני?" שאלתי בעצב והנחתי את כף ידי הקטנה על לחיו מכוסת הזיפים.
בשניה ששאלתי את זה רפאל ניער את ראשו והפחד שהיה בעיניו נעלם כלא היה.
"אני לא מפחד ממך, פשוט הייתי מעט בהלם" הציל את עצמו ומשך אותי לחיבוק, שאפתי את ריח האפטר-שיב שלו בעודי עוצמת את עיניי בעונג, מנסה לחקוק כל פריט קטן ממנו לפני הסערה שתבוא עקב מעשיי בעתיד.
"רציתי לדבר איתך על מה שקרה היום, אני יכול להיכנס?" שאל.
הנהנתי ופיניתי לו את הדרך אל ביתי, כשנכנסנו לחדרי לקחתי בגדים חדשים ונכנסתי לשירותים שבחדרי בשביל לשנות.
לאחר כמה דקות יצאתי ומצאתי את רפאל יושב על מיטתי, כשהבחין בי מיהר לפנות לי מקום.
התיישבתי לידו והבטתי עמוק בעיניי השקד שאני כה אוהבת.
"לא הייתי צריך לדחוק בך ככה, כל מה שעובר עליך את יכולה להשאיר את זה לעצמך. אבל, אני יותר מאשמח שתשתפי אותי, מערכת היחסים הזו חשובה לי, את חשובה לי, ואני רוצה לדעת את הדברים שעוברים עליך, הטובים והרעים, אני רוצה לדעת יותר עליך, על החיים שלך, הצלקות שלך, הכל.
אני יודע שזה יותר מדי לבקש אבל אני מאוד מקווה שבהמשך אנחנו באמת נהיה כנים לגמרי אחד עם השניה" אמר רפאל והעביר את ידו בשיערו הפרוע בבושה.
המילים האלה נגעו בי, אף בן-אדם לא רצה באמת להכיר אותי, רובם פחדו ממני או רצו אותי בגלל המראה שלי.
נשכתי קלות את שפתי התחתונה ופציתי את פי.
"עשיתי הרבה דברים רעים רפאל, אני עדיין עושה ואני כנראה אמשיך לעשות.
הדרך שבה הבטת בי בחצר ביתי זו הדרך שבה אנשים מביטים בי כל חיי, בפחד.
אתה פחדת כשראית את בגדיי מלאי דם, איך תגיב כשתדע מה עשיתי?"
הוא לא חשב על השאלה הזאת ושתק, זאת הייתה התשובה שציפיתי לה.
לא ציפיתי שהוא יגיד לי שהוא יתמוך בי למרות כל הדברים שעשיתי, אבל, כן הייתה בי את התקווה שהוא לפחות ינסה.
"אני לא יודע מה אעשה" הוא חתך את הדממה בקולו העמוק "אבל אני לעולם לא אשפוט אותך" המשיך וחיוך קטנטן התגנב אל שפתיי.
תפסתי בפניו ונישקתי אותו, הלשונות שלנו זזו בהתאמה מושלמת, מחקתי מראשי את כל המחשבות אשר הטרידו אותי בימים האחרונים והתרכזתי אך ורק ברגע הזה.
YOU ARE READING
Strange Love
Romance*מוקפא* זה לא עוד סיפור רגיל על פושע גדול שמתאהב בנערה התמימה, לא, הסיפור הזה הוא אחר לגמרי, שונה ומלא בהפתעות. ליאן מלכה היא הבת למשפחת הפשע הגדולה בארץ. במשך כל חייה היא חייה עם זה ללא שום טענות, להפך, היא הורגת אנשים, מעלימה אותם, עושה את "העבו...
