פרק 11

1.6K 113 14
                                    

נקודת מבט ליאן:

"קומיייי" שמעתי את קולו של רז ודקה אחרי זה הרגשתי את משקל גופו עליי.

"עוף ממני חלאה" צחקקתי וטמנתי את ראשי בכרית.

רז קם ממני ולאחר כמה דקות חזר ושפך עליי מים קרים.

"מה לעזאזל רז?!" צרחתי עליו.
"לא קמת" הוא אמר וניסה למנוע מצחוק לצאת מבין שפתיו.
"אבל היום יום שבת!" צעקתי עליו.
"אבל יש את המסיבה של רפאל!" הוא חיקה אותי.

פאק שכחתי מהמסיבה הזאת לגמרי!

"מה השעה עכשיו?" שאלתי.
"14:30 בערך, למה?"
"אתה לא זוכר? בארבע חברות שלי באות... " אמרתי "טוב. צא! אני צריכה להתלבש" המשכתי.
רז הרים את ידיו כחף מפשע ויצא מן החדר.

הרמתי את הנייד שלי מן השידה וראיתי הודעה חדשה מיונתן.

יונתן: 'בוקר טוב. חלמת עלי?' גיכחתי ומיהרתי לענות לו.
אני: 'מצטערת לאכזב... '
יונתן: 'אני חלמתי עליך😜'
אני: 'אז אלה כנראה היו חלומות רעים👿' השבתי בציניות והתנתקתי מהשיחה לפני שהוא הספיק להגיב.

החלפתי במהירות לבגדי בית נוחים וירדתי לסלון.

"או. סוף סוף קמת!" רז אמר בדרמטיות.

התקרבתי אליו וסטרתי לו בחוזקה.
"בחיים אל תשפוך עליי מים כשאני ישנה!" צעקתי עליו ולאחר מכן פרצתי בצחוק.
"חתיכת... " הוא החל לומר אך קולו של רועי קטע את שיחתנו.

"בבקשה בלי מריבות על הבוקר" רועי אמר בעודו לוגם מספל הקפה.
"היא סטרה לי" רז אמר והזעיף את פניו כמו תינוק.
"הוא שפך עלי מים" אמרתי באותו טון.
"תינוקות" רועי מילמל ואני ורז צחקקנו.

עליתי לחדרי וסימסתי לאיימי שהן יכולות לבוא עכשיו אם הן רוצות.

לאחר חצי שעה בה בהיתי בקיר הלבן שהפך להיות מאוד מעניין, נשמעו דפיקות על דלת חדרי.

קמתי מהמיטה ופתחתי את הדלת.
מולי עמדו איימי, אלכס וניקול ובידיהן שקיות שלדעתי מלאות בבגדי ים ובשמלות קייציות וקלילות.

זזתי מן הפתח וסימנתי להן בידי להיכנס.

שלושתן נכנסן והתיישבו על מיטתי, זזות באי נוחות.

"המשפחה שלי לא נושכת" אמרתי בציניות.
"כן... זה סתם" אלכס אמרה והשפילה את מבטה.

אני יכולה להבין אותן, הן בבית של משפחת הפשע המסוכנת ביותר בארץ.
כמעט אף אחד לא יודע איפה אנחנו גרים מחשש שהמשטרה יבואו לכאן ויעצרו אותנו.

"בואו נתארגן!" ניקול שברה את המתח.

לאחר בערך ארבעים דקות בהן רבנו על איזה בגדי ים נלבש, הגענו להחלטה. סוף סוף!

Strange LoveOù les histoires vivent. Découvrez maintenant