בתמונה זה בראיין❤❤❤
קמתי בחדר לא מוכר אבל יפייפה בצבע שמנת על מיטה רכה בצבע לבן. ניסיתי לפתוח את הדלת אבל היא הייתה נעולה התיישבתי במיטה ורק אז נפל לי האסימון, נחטפתי! התחלתי לבכות ואחרי כמה דקות הדלת נפתחה ובה היה בן יפייפה עם עיינים חומות דבש ושיער גולש...
"בוקר טוב יפה"
"מי אתה? מה אתה רוצה ממני? תחזיר אותי הביתה!"
"אני לא יכול..."
התחלתי לבכות עוד פעם.
"בבקשה תפסיקי לבכות"
הוא התקרב אליי ואני נרתעתי לאחור.
"בבקשה תפסיק להתקרב אליי"
הוא די התעצבן אבל הרגיע את עצמו.
"יש לך חמש דקות להגיע למטה לאכול"
"אני לא רעבה"
אמרתי בסוג של לחש.
"את כן רעבה אז בעוד 4 דקות את למעטה!"
הוא צעק אליי ואני ממש נבהלתי מאיך שהוא דיבר אבל קמתי וירדתי למטה, הבית שלו היה ענקי!!! אני יכולה להאבד שם!!! אבל לא רציתי להראות לו את ההתלהבות שלי אז המשכתי לנגב את הדמעות שלי... התיישבתי על הכיסא מול צלחת מפוצצת באוכל ולמרות שרציתי לאכות אותה לא יכלתי...
"למה את לא אוכלת לא טעים לך?"
"לא האוכל מצויין"
"אז תאכלי"
"להיות אמיתית איתך לרגע אתה הורדת לי את התיאבון למה חטפת אותי?!"
אחרי שניה הייתי על הרצפה כשהלחי שלי צורבת ואלפי דמעות יוצאות לי מהעיינים.
"ואתה עוד שואל למה אני לא רוצה לאכול"
אמרתי בלחש ורצתי למעלה, ראיתי את החרטה בעייניו... אחרי כמה דקות הדלת נפתחה...
"סליחה אני פשוט לא אוהב שצועקים עליי"
השפלתי את מבטי.
"טוב כמה חוקים! אחד את אף פעם לא צועקת עליי שתיים בחיים את לא יוצאת מהבית הזה ושלוש את גם יותר לא תתחצחצפי עליי אם תפרי את אחד החוקים האלה את תקבלי עונשים ואני לא ארחם עלייך"
את המשפט האחרון הוא לחש לי באוזן.
"אתה יכול לפחות לומר לי מה השם שלך?"
"בראיין"
וואו שם יפה לגבר יפה... רגע מה אמרתי עכשיו?!
פרק חסר חשיבות אני מצטערת... סליחה על הפרק הקצר...
YOU ARE READING
A BRIEF LOVE... חטיפה
Teen Fiction"לך תזדיין" שישחרר כבר! "איתך..." ~~~~~~~~~~~~~ תכירו את עדן ילדה יפה ותמימה מידי, יש לה עיניים כחולות בהירות ושיער עם תלתלים מושלמים, כל הבנים נופלים לרגליה בשניות הראשונות שרואים אותה יש לזה יתרונות אבל גם חסרונות... ובנוסף תכירו את בראיין ילד מ...
