פרק 30 ואחרון!!

9.6K 392 23
                                    

-נקודת מבט שניר-

״מאמי בוא נרד כבר! אני גם רעבה וגם כל המשפחה שלך כבר שם״ טוהר אמרה, ״תני לי שנייה״ אמרתי ונכנסתי לשירותים, ״זה קורה, זה קורה עכשיו״ מילמלתי לעצמי במראה, ״עוד שעה וזה קורה״ מילמלתי ויצאתי מהשירותים, ״יאלה מאמי בואי נרד״ אמרתי בחיוך, ״סוףסוף״ היא אמרה וירדנו.

״סוףסוף הואילו בטובם לרדת אלינו״ שוהם מילמלה, היא טובה הקטנה הזאת, ״מה את רוצה?״ שאלתי בעצבים, ״תירגע שניר״ טוהר אמרה, ״עזבי את עצבן שלנו, למדנו להתמודד איתו״ שוהם אמרה בחיוך, ״סתמי כבר״ אמרתי והתיישבתי ליד אידור וטוהר התיישבה לידי, ״תירגעו כולכם״ אבא אמר, משפחה של שחקנים אנחנו, ״בואו נאכל״ אמא אמרה, ״כן עצבן תאכל״ שוהם אמרה, ״מספיק!״ אמא אמרה בקול.

-נקודת מבט טוהר-

״לא לא מספיק, אני אח שלך הגדול! את תדברי אליי יפה״ שניר אמר בעצבים, ״מאמי די״ אמרתי וליטפתי את היד שלו, ״ואם לא אז מה? מה תעשה לי? תיתן לי עונש? אתה לא יכול! אני בת 18! אני כבר לא הילדה הקטנה״ היא אמרה לו, ״את עדיין אח תדברי אליי כאילו אני אחד החברים שלך״ הוא אמר, ״ואתה לא תדבר אליי כאילו אני אחת החיילות שלך״ היא אמרה בקול רם, ״אוי בעצם אתה כבר כמעט שנתיים לא בצבא, מאז אתה לא עושה כלום בחיים״ היא הוסיפה, ״ואת, מה את עושה חוץ מלהתלונן אה? את חתיכת פרינססה!״ הוא צעק, ״אוי אמאלה! הוא קרא לי פרינססה עכשיו אני אלך לבכות בצד״ היא אמרה, ״די שניר״ מילמלתי לפני שיחזיר לה, ״כן אולי עדיף שתלכי לבכות״ הוא אמר, ״היית מת!״ היא אמרה, ״נמאס לי!״ הוא צעק ויצא מהחדר אוכל, ״אני אלך אליו״ אמא שלו אמרה, ״לא לא אני אלך״ אמרתי.

-נקודת מבט שניר-

הלכתי למרינה עומד ליד השטיח האדום מחזיק ורד מאחוריי הספינות מסודרות שלכל מפרש שלה יש אות שהן מרכיבות- התנשאי לי?
אני חושבת שבחיים לא התרגשתי ככה אני מת.
״שניר!״ טוהר צעקה ושמעתי את צעדיה, ״שניר!״ היא צעקה שוב ושמעתי אותה מתקדמת לכיוון שלי, ״איפה את-״ היא אמרה וקטעה את עצמה כשראתה אותי, ״מה ז-ה?״ היא שאלה בגמגום, הנהנתי בראשי מסמן לקובי אפללו להתחיל לשיר, אמא שלי מלכה שהצליחה להביא אותו לאילת,
״את לי החסד ואת לי בית
ואת שוכנת בליבי
את לי השקט איתך זה שניים
ואת יושבת בקרבי

מכל הלבטים, בכל השינויים אני נשאר איתך
בכל הניגונים, בכל הכיוונים אני נשאר שלך

כי את, מה שהלב שלי בחר
אחרי כל מה שהוא עבר, את
כן את. מה שהלב שלי בחר
ואל חיקך תמיד חזר, את.

קרוב אלייך לרגשותייך
ואיתך זה אמיתי
אנא סלחי לי אם לא אמרתי
את בחדרי אהבתי

מכל הלבטים...

כי את...

את מיוחדת אני יודע
וזה הסוד שמחבר
ובלעדייך בלי מילותייך
אני נווד אני חסר

מכל הלבטים...

כי את...״ הוא סיים לשיר וטוהר התקדמה אליי בוכה, ״אל תבכי״ מילמלתי מנגב את הלחיים שלה, ״כמה שאת יפה, שאני מסתכל עלייך אני רואה אתה אהבה בעיניים שלך, אני כלכך אוהב אותך, כשראיתי אותך בפעם הראשונה זה היה במשרד שלי שאיחרת, באותו היום הקסמת אותי זו הייתה אהבה ממבט ראשון, אני אהבתי אותך אחרי שלא אהבתי 5 שנים, הוצאת אותי מהדיכאון המגעיל שהייתי שקוע בו 5 שנים, התקופה הזו שאנחנו יחד הייתה בשבילי התקופה הכי טובה בחיים שלי, אני רוצה שעד שאני אמות התקופה הזו תישאר, התנשאי לי?״, ״כן״

Love in army Where stories live. Discover now