זה היה תמונות של רוי ועוד מישהי....והכתובת הייתה מהעיר שלי.
הלכתי אחורה וישבתי על המיטה בוהה בתמונה שהדלת עדיין פתוחה וירדו לי דמעות, "הכל בסדר?" שאלו הרמתי את הראש וזה היה עידו "ליאור?" שאל מודאג ופשוט התחלתי לבכות, הוא בא מהר וישב לידי מחבק אותי בתור ניחום "מה קרה?" שאל ולקח ממני את התמונה "זה חבר שלך?" שאל והנהנתי בוכה "דיי אל תבכי בגללו" אמר מחזיר לי את התמונה ופשוט בהיתי בה בוכה ודמעות נפלו עליה "בואי לאוראל" אמר ויצאנו מהחדר לא לפני שלקחתי מפתח ודחפתי לכיס.
אחרי חמש דקות הגענו לחדר שלהם ונכנסנו אוראל ואלירן ראו שם טלוויזיה ושעידו טרק את הדלת המבטים הופנו אלינו "מה קרה?" אוראל שאל ,הלכתי לנוי וראיתי אותה בוכה" עידו אמר ואוראל רץ אליי וחיבק אותי.
בכיתי לו על החזה את כל מה ששמרתי משיצאנו מהחדר "מה קרה יפעשלי?" שאל ולקח את התמונה מידיי "זה רוי?" שאל והנהנתי "אני ישבור אותו" אמר והטלפון שלי צלצל זה היה רוי "אני יענה" אמרתי והלכתי לשירותים, ישבתי על הקצה של האמבטיה ועניתי "הלו?" שאלתי מנסה להסתיר את זה שאני בוכה "ליאור...את בוכה?" שאל וששמעתי את הקול שלו פשוט פרצתי בבכי בלתי נפסק "חיימשלי מה קרה?" שאל "למה בגדת בי?" שאלתי בבכי "אני יכול להסביר" אמר "להסביר מה? שעברתי לפה הבטחת שלא תיבגוד בי ועכשיו התנשקת עם מישהי אחרת" אמרתי בבכי "זה לא כמו שזה נראה היא נישקה אותי וישר הרחקתי אותה" אמר "זה לא נראה ככה...הרבה בנים התחילו איתי פה וכל הזמן הזה חשבתי עלייך ושעוד מעט אני רואה אותך ושאסור לי לבגוד בך" מלמלתי "ליאור אני מצטער" מלמל "לפחות תגיד לי מי זאת בתמונה" אמרתי לוקחת נשימה ארוכה "נועה" מלמל "נועה? בגדת בי עם נועה?" שאלתי והבכי התחזק.
הייתה שתיקה של דקה "תקשיב אולי הקשר הזה בשלט רחוק לא עובד יותר" אמרת והרגשתי צביטה בלב "לא אל תגידי את זה.... אני אוהב אותך" אמר "גם אני אוהבת אותך אבל...זה נגמר" אמרתי עוצמת את עיניי לא מאמינה למה שאמרתי עכשיו "ליאור...אני מצטער" מלמל ויכלתי לשמוע שהתחיל לבכות "נוכל להישאר ידידים" מלמלתי "אני אוהב אותך.."מלמל "גם אני אותך אבל זה נגמר" אמר והוא התחנן שזה לא יגמר, לא יכלתי יותר לשמוע את הקול שלו ולהבין שהוא לא שלי יותר "ביי"מלמלתי וניתקתי.
ישבתי על הריצפה ובכיתי, פשוט בכיתי "אחי אני צריך להשתין" שמעתי צעקה "היא בפנים תשתין מהחלון" שמעתי את אוראל אומר וקמתי מהריצפה מנגבת מעט את הדמעות ויצאתי מהשירותים רואה נער לא מוכר, לקחתי נשימה ארוכה והלכתי לכיוון היציאה מהחדר "ליאור הכל בסדר?" אוראל שאל, לא הכל לא בסדר זרקתי את חבר שלי עכשיו אחרי 3 שנים, לא עניתי ויצאתי מהחדר הולכת לחדר שלי.
נכנסתי לחדר והוא היה ריק, שמתי את המפתח במגירה ליד המיטה וישבתי על המיטה מנגבת את הדמעות, הטלפון שלי צלצל כמה פעמים ולא היה לי כוח לבדוק מי זה.
שכבתי על המיטה בוהה בתקרה, אחרי כמה זמן מאי נכנסה לחדר "מטומטמת אני מחפשת אותך אח שלך אמר שהלכת ממנו לפני 3 שעות, 3 שעות אני יושבת בחדר, "הכל בסדר?" מאי שאלה ולא עניתי פדוט המשכתי לבהות בתקרה שדמעות יורדות מעיניי, מאי המשיכה לשאול מה קרה ושלא עניתי היא פשוט יצאה.
ארוחת הערב עברה, לא הלכתי אין לי תאבון, הרבה חיפשו אותי בטלפון ולא עניתי אני פשוט שוכבת בחדר על המיטה בוהה בתקרה ובוכה, כלומר הדמעות יורדות לבד, אוראל עידו אלירן ומאי פה יושבות על המיטה מסביבי ומדברים איתי, אני לא מצליחה לדבר בגלל שאני בטוחה שאם התחיל לדבר אבכה, אני רוצה להגיד להם שילכו ויתנו לי להיכנס לדיכאון לבד.
"אני לא אתן לך להיכנס לדיכאון את שומעת אותי?" אוראל אמר "ליאור תקומי אנחנו דואגים לך" אמרו אני חושבת שזה אלירן, הקול שלו פשוט הרגיע אותי והתקוממתי מתיישבת על המיטה וכולם הסתכלו עליי "ליאור תדברי איתי" אוראל אמר ואני פשוט הסתכלתי על השמיכה "ליאור..."אלירן התחיל להגיד ואני פשוט פרצתי בבכי, אלירן חיבק אותי מכיוון שהיה הכי קרוב אליי ופשוט בכיתי לו על החזה "אני מצטער על מה שקרה אבל אני לא אתן לך להיכנס לדיכאון בגלל זה, אנחנו לא נתן לך" לחש לי באוזן "נפרדתם?" שאל והנהנתי "אני מצטער" אמר וחיבק אותי חזק.
אחרי עשרים דקות כולם יצאו והיינו רק אני ואוראל בחדר "ליאור" אמר והסתכלתי עליו, הוא ניגב לי את הדמעות "הוא לא שווה את כל זה" אמר "אבל אני אוהבת אותו"מלמלתי "אני יודע אבל כנראה שהייתם צריכים מרחק כדי להבין שזה לא זה" אמר ודיברנו עוד קצת "שומעת? מחר בבוקר יוצאים הביתה, אמרתי לאלירן ועידו שיבואו זה בסדר נכון?" שאל והנהנתי "מאי גם באה?" שאלתי "היא רצתה לבוא אבל היא נוסעת לאבא שלה" אמר והנהנתי "לכי לישון" אמר נושק לראשי והנהנתי והוא יצא מהחדר ומאי נכנסה.
הלכתי להתקלח מהר ויצאתי וישבתי על המיטה מתחילה לארגן את המזוודה הביתה, אנחנו נוסעים הביתה לשבוע וחצי בגלל החג שיש עכשיו ניראלי חנוכה, תוך כדי שסידרתי סיפרתי למאי את כל הסיפור והלכנו שתינו לישון...
אני יודעת שהפרק לא כזה מעניין אבל מבטיחה פרק הבא יותר מעניין
