LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 17-עזרה

פתחתי את עיניי לאט מתעוררת בחדר של רוי.
חזרנו לארץ לפני יום ומאז אני מתחמקת ממנו.
הסתכלתי לשמאלי וראיתי שרוי לא נמצא לידי,ונזכרתי בלילה שהיה לפני יומיים.
״בוקר טוב״ אמר רוי בהיסוס כשראיתי אותו יוצא מחדר האמבטיה כשרק מגבת על גופו התחתון.
״אני מצטערת״ לחשתי והוא נאנח והתקרב אליי.
״את לא אשמה...זה רק סיוטים״ הוא אמר מודע ליומיים הקשים עליי והנהנתי בולעת גוש שלם של דמעות.
״את רוצה לספר לי מה חלמת?״ הוא שאל והנהנתי לשלילה קמה מהמיטה ונכנסת לאמבטיה.
לקחתי מברשת לשיער והברשתי את שיערי מרטיבה אותו מעט במים,ואז צחצחתי שיניים וקלטתי שרוי עומד מאחוריי לבוש.
גלגלתי את עיניי וירקתי את המשכה והסתובבתי כדי לצאת.
הוא תפס את ידי וסובב אותי אליו.
״לי-אור...״ הוא אמר באזהרה ואני נאנחתי.
״אני לא יודע מה עובר עליך,אבל את יודעת שאסור לך להוציא את זה עליי״ המשיך מאיים.
״די כבר רוי! רוצה לדעת מה עובר עלי?! אתה לא יכול!! אפילו אני לא יודעת מה עובר עליי!״ צעקתי עליו ותלשתי את ידי מהאחיזה שלו בכוח.
הגיע הזמן שאני אלך הביתה.

״שלום!״ צעקתי בבית וישר 2 אחיי התייצבו מולי.
״חשבנו ששכחת מאיתנו״ אמר איתי וחיבק אותי חזק.
״מכירים?״ שאל אמיר בטון פרחי והתחלתי לצחוק צחוק שהפך לבכי ומשכתי אותו לחיבוק הקבוצתי שלנו.
״התגעגעתי.מאוד״ מלמלתי ומשכתי באפי.
״למה את פה?״ שאל איתי בבלבול והושיב אותי על הספה בינו לבין אמיר.
״התגעגעתי.אסור?״ שאלתי כאילו זה מובן מאליו.
״ועכשיו באמת?״ שאל ונאנחתי.
״אני לא יודעת,רבנו אני מניחה״ מלמלתי והוא נאנח וחיבק אותי חזק אליו.
״את יודעת שאני אוהב אותך,ועכשיו שהוא פגע בך את נשארת פה ולא הולכת לשום מקום״ הוא אמר לי ונישק את ראשי.
״מה קורה איתך?״ שאל אמיר כשאיתי הלך.
הוא מבין אותי,באמת. אותו אי אפשר לחרטט.
״אני לא יודעת...״ מלמלתי שוב.
״אז תנסי לדעת.אני רוצה לדעת מה עובר על אחותי הקטנה״ אמר בדאגה ונאנחתי.
״אני...הסיוטים שלי. הם חזרו״ אמרתי.
לאף אחד אסור לדעת על השדים שלי.
הוא הסתכל עליי ונענע את ראשו.
״למה״ שאל אותי והרמתי כתפיים.
״אתה יודע למה״ אמרתי בקול ארסי והוא נאנח.
לולא האדיר הזה...הוא רק הוסיף עניינים לסיוטים שלי.
אני זוכרת שאמי נהגה לומר ש׳אנשים אינם מקדישים מחשבה למה שהם רואים בשעת ערנותם,אבל את מה שהם רואים בחלומותיהם הם הופכים במוחם שוב ושוב׳.
אז אני מבינה,מה קורה לי.
ועובדה,שכאשר ראיתי את אדיר במסעדה,הפסקתי לחשוב על זה,עד עכשיו.
אני רק לא מבינה,למה זה קורה לי לעזאזל ?!
הוא היה חייב להעיר את השדים שלי?!
״לי-אור...את יודעת שאם תשני את הצורה שבה את מסתכלת על דברים הדברים שאת תסתכלי עליהם ישתנו?״ הוא אמר ולא הבנתי את כוונתו.
״אולי תנסי להסתכל אחרת על כל מה שקורה...אולי זה משהו טוב או לטובתך,הרי את יודעת שזה גורל״ אמר והסתכלתי עליו כאילו נפל מהירח.
״על מה אתה מדבר?בקיצור עזוב אותי״ אמרתי וחיפשתי את הטלפון,מצאתי אותו והתקשרתי ללין.
״אני צריכה אותך״ אמרתי כשהיא ענתה.
.
״אל תדאגי יפה שלי״ היא אמרה כשהיא ליטפה את שיערי.
לין הגיעה כעבר חמש דקות שהתקשרתי,והיא פה כבר חצי שעה.
בחצי שעה הזו הצלחתי לספר לה כמעט הכל.
״אבל אני דואגת!״ אמרתי מתחילה לבכות והיא ניגבה את דמעותיי.
״די.את ילדה חזקה חיים שלי אל תבכי,הכל יהיה בסדר וברגע שתדברו זה יחזור להיות כמו פעם״ היא אמרה ופלטתי צחוק מזלזל.
״מה?״ היא שאלה מבולבלת.
״זה לא זה לין,אני אומרת לך,זה הסיוטים. הם מוציאים את הרע שבי,במקום את הטוב.
הם מוציאים את..את השדים שלי.
כל מה שניסיתי להסתיר יוצא החוצה ומתפוצץ לכולם,אפילו לי,בפנים״ אמרתי כשאני מחזיקה את ידה וגורמת לה להסתכל אל תוך עיני הדומעות.
״די לי-אור.את מפחידה אותי.לקחת משהו?״ היא אמרה בפחד והתעצבנתי.
״לא! אתם לא מבינים !?״ צעקתי והעפתי את הטלפון על הרצפה והוא נשבר לרסיסים.
״לי-אור.מספיק.אל תפחידי אותי״ היא אמרה והושיטה את ידה ללטף את גבי.
״לא!״ נבחתי עליה באזהרה והיא נבהלה פגועה.
״אני רק אפגע בכם״ אמרתי בחיוך ממורמר.
״אני והשדים שלי״ אמרתי והיא פחדה לגמרי.
״א..אני...״ היא גמגמה וקטעתי אותה בכל שקמתי.
״אני אוהבת אותך לין,בכל הלב שלי. אבל אני מזהירה אותך״ אמרתי והתקרבתי אליה.
״תתקרבי אליי...ואני לא אשלוט בעצמי,שתינו יודעות את זה״ אמרתי לה ויצאתי מהחדר.
״שלא תחשבו לחפש אותי!״ צרחתי בבית הזה ויצאתי מהבית כשכולם צועקים לי והתחלתי לרוץ.
אלוהים יודע לאן.
אך כמובן שזה היה חייב לקרות לי,הנפילה הזאת.
הנפילה הזאת שככל הנראה תהרוס לי את הבריחה,אבל לא את החיים.
כי את החיים שלי אני אהרוס,אבל לא לבד.
עם השדים שלי.

רוי
״אני לא מאמין...״ מלמלתי כשאני מחזיק בראשי בזעזוע.
היא הייתה חייבת לברוח?! בזמן הכי קשה שלי בעבודה.
הבן זונה הזה מסתובב חופשי והורג את האנשים שלי ומשאיר עליהם פתקים.
פתקים שמיועדים ללי-אור.
השרמוט הזה,שיחכה שאני אתפוס אותו.
הפתק הבא שיהיה לו ידבק לו לתוך המוח.
״בוס...״ הגיע טום אחד מהעובדים שלי והמהמתי בשאלה.
״זה משהו רע?״ שאלתי והוא השפיל את מבטו.
״מה קרה טום?״ שאלתי ושאפתי עשן מהסיגריה שהייתה בין האצבעות שלי.
״חכה! לפני שאתה אומר לי,מצאתם אותה?״ שאלתי והוא הנהן בעצב.
״איפה היא ?״ שאלתי בקלילות והוא הרים את מבטו שמעיד על העצב.
״מה יש ?״ שאלתי והוא נשם עמוק.
״היא בבית חולים״ הוא מלמל ונשפתי בכובד,מוציא את מה שהכביד לי על הנשימה וקפצתי מהכורסא מתכוון לקחת את המפתח.
״רגע..בוס״ הוא ביטל אותי עם ידו והרמתי את מבטי אליו.
״המשפחה שלה...רוצה..שלא תבוא. הם ביקשו שלא אספר לך אבל לא יכלתי להסתיר כזה דבר ממך״ הוא אמר וגלגלתי את עיניי.
״מזל שאני לא מציית למה שאומרים לי״ אמרתי לו ובאתי לצאת והוא עצר אותי שוב.
״אל תעשה את זה רוי.הילדה בבית חולים,תן לה זמן עם המשפחה.
וחוץ מזה,הם מספרים לי הכל. אתה באמת רוצה להרוס את האמון שיש בינינו?״ הוא שאל וחשבתי לעומק.
באמת כדי לי?
״לא מעניין אותי,יש עוד מלא שקשורים לאחים שלה״ אמרתי והוא נשם לעומק.
״אל תהרוס את החברות שלנו,אל תלך. בשבילי.בשביל העובד שלך״ הוא אמר וגיכחתי .
״אתה מפוטר.עכשיו אתה לא עובד שלי,אז זדיין לי מהעיניים לפני שאני אזיין אותך מכות״ אמרתי מעיף אותו מהחדר שלי ולקחתי את המפתח נושם עמוק.
הגעתי לאוטו והנחתי את שתי ידיי על ההגה ואת ראשי על ידיי.
״אני בדרך נשמה..״ מלמלתי כשאני סוגר עיניים והתנעתי את האוטו.
אני בדרך לי-אור שלי.
תחכי לי,רק תחכי.

לי-אור
״איפה אני?״ מלמלתי לעצמי וראיתי רק דברים לבנים מטושטשים סביבי.
ראיתי צלים של אנשים בחלונות שבקירות הראתה את העובדה שאני בבית חולים.
בן אדם מטושטש הופיע מולי.
״תודה שאת עושה את זה קל יותר״ הוא אמר אך בגלל ראייתי לא ראיתי מי זה,אבל אני מזהה את הקול מאיפשהו.
״מי אתה?״ שאלתי כשהוא התקרב עוד ועוד וראייתי התחילה להסתדר.
״הסיוט שלך״ הוא אמר כשפניו בדיוק מול פניי וראיתי את פניו.
״לא לא לא לא לא״ אמרתי וניסיתי לצעוק והוא סתם את פי עם ממחטה.
הדמעות ירדו ועיניי נעצמו לאט לאט.
אני לא יכולה לחזור לשם!
למה השדים שלי לא לצידי עכשיו?!
העיניים שלי ניסו להיעצם בכבדות ועם זאת העובדה שאני נמצאת עם הבן אדם הכי גרוע בעולם.
עם אדיר מלכה.
״טוב שחזרתי״ הוא אמר ועיניי נעצמו סופית.
אני נתונה בין ידיו של אדיר מלכה.
שאלוהים יעזור לי.
............................................
בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי בכי
אני לא מאמינה!!! מסכנה לי-אור.
מקווה שתהנו כי לי היה קשה!☹️❤