LET ME LOVE YOU / Hebrew

פרק 7-הפחד

״בוקר טוב נשמה שלי״ שמעתי קול ופתחתי את עיניי, רוי עמד ליד החלון ופתח את הווילונות, כך שאור נכנס והעיר את חדרו.
״בוקר טוב״ אמרתי בקול צרוד מהשינה ופיהקתי.
״איך ישנת?״ הוא שאל יושב על מיטתו לידי,
״ישנת טוב?״ הוא הוסיף וליטף את שיערי,  הנהנתי מתיישבת.
״יש לך מברשת שיניים באמבטיה, לכי שטפי פנים ותעשי מה שאת צריכה נסיכה״ הוא אמר נושק לראשי ויוצא מחדרו.
נאנחתי בעייפות והתרוממתי הולכת לכיוון האמבטיה.
אוי ואבוי איך אני נראית, האיפור שלי מרוח ונראה זוועה, שלא לדבר על השיער המבולגן שלי.
נאנחתי ופתחתי את הברז , שוטפת את פניי.
שמתי משחה על המברשת שהיתה שם, והתחלתי לצחצח את שיניי,
סיימתי לצחצח וירקתי את השאריות.
״מה אין לו פה מברשת???״ לחשתי לעצמי וחיפשתי מברשת לשיער,
פתחתי ארון ומצאתי והתחלתי להבריש את שיערי, לבסוף הרטבתי אותו טיפה במים לקחתי מגבון ניקיתי את האיפור ויצאתי משם.
פערתי את עיניי כשנזכרתי שלא סידרתי ומיהרתי להכנס שוב וסידרתי הכל, נאנחתי בחיוך ויצאתי שוב משם.
״מה יש לך?״ שאל רוי צוחק כשנכנס לחדרו וראה אותי מתנשפת.
הרמתי כתפיים והלכתי לחבק אותו.
״הכל טוב?״ הוא שאל והנהנתי צוחקת.
״בואי יש אוכל״ הוא אמר תופס בידי ומשך אותי למטה.
שם ראינו את אלעד יושב על רגל על רגל עיתון בידו וקפה בידו השניה, רוי גיכח לשניה.
״אלעד, תכיר, זאת-״ הוא החל לומר ואלעד קטע אותו
״לי-אור״ הוא אמר וסגר את עיתונו, הוריד את רגליו אחת מן השניה, הניח את הקפה ונשען קדימה על השולחן.
״אני חייב איתך מילה, תסלחי לנו?״ הוא אמר והנהנתי בביישנות, רואה את שניהם פונים הצידה.
רוי
״מה גבר?״ אמרתי לו והוא נאנח.
״דיברתי עם לין, היא אמרה שהיא לא תיפוס של...שלך״ הוא אמר והרמתי גבה ״מה זאת אומרת״ שאלתי והוא נאנח שוב ״היא ילדה טובה רוי, אתה לא יכול לסבך אותה״ הוא אמר והבנתי אותו. אך נשבעתי לה .
״אני לא אעזוב אותה, אני נשבעתי לה״ אמרתי לו והוא הנהן מרים כתפיים ״אז מפה זאת כבר בעיה שלך״ הוא סיים את דבריו והתקדם לשולחן ללי-אור.הוא עצר לשניה מסתובב אליי,
״אתה לא מכיר אותה רוי.יכול להיות שעוד יום יומיים היא תעזוב אותך, או יותר גרוע,עם הכסף שלנו״ הוא אמר והמשיך להתקדם אליה והתיישב בכסאו.
ראיתי איך שניהם מדברים , ואיך שהיא חייכה את חיוכה הממיס והמושלם.
מי הוא חושב שהוא שהוא אומר לי לוותר עליה?!
התחלתי להתעצבן וכיוצתי את אגרופיו, נאנחתי ונשמתי עמוק, נזכר שאסור ללי-אור לראות אותי כחיה.
פשוט התקדמתי אליהם והתיישבתי ליד לי-אור מחזיק את ידה הקטנה והיא חייכה אלי את חיוכה הקטן, אני לא מאמין שהיא שלי, פשוט לא מאמין.
.
ליאור
״אז.... לאן את רוצה ללכת?״ רוי שאל דופק על ההגה חלש כמה פעמים חושב.
״לים״ אמרתי בלי לחשוב והוא הנהן בחיוך.
״מה ? מה אתה מחייך״ שאלתי בלחץ מחפשת בי משהו מצחיק.
״כלום.״ הוא אמר במהירות ובמבט קשוח.
״ הכל בסדר מאמי?״ שאלתי ונגעתי בידו והוא קפץ הצידה.
״מה יש לך?!״ שאלתי בקול והוא נאנח מנענע בראשו כ-שלילה-כלא משנה.
אני לא נתתי לו את ליבי כדי שישבור אותו.
שיהרוס אותו-או בעצם-אותי.
״את תעזבי אותי ?״הוא שאל בפתאומיות והסתכל עליי.
״מ..מה?״ שאלתי מכווצת את עיניי והוא הנהן,
הוא באמת שאל את זה?!
״מה אתה נורמלי?!״ צעקתי עליו.
״תעצור את האוטו״ אמרתי במהירות והוא צקצק בלשונו
״עכשיו!״ צעקתי והוא הנהנו לשלילה, מי הוא חושב שהוא?!
״אני לא צוחקת רוי,אני אקפוץ מפה מצדי״ אמרתי בנחישות ובאתי לפתוח את הדלת,הוא נעל את הדלתות .
באמת?! איזה גנון הוא עושה פה.
״תקשיבי לי-אור, תדברי אליי יפה ומהר״ הוא אמר בקול שקט ומאיים ודמעות ירדו מעיניי.
״אני אוהבת אותך רוי, נתתי לך את הלב שלי״ אמרתי בשקט והוא נאנח.
״הגענו לבית שלך תרדי״ הוא אמר והנהנתי לשלילה,
״אני לא מאמין איך אני הורס הכל״ הוא אמר מבריש את שערו עם ידיו אחורה,ואז מושך.
״אני פשוט לא מאמין!״ הוא צעק ודפק על ההגה צועק.
״אני...פשוט ממש מחבב אותך,כמו שאת אמרת״ הוא אמר וניגבתי את אפי,הוא לא אוהב אותי?
״אתה לא אוהב אותי?״ שאלתי והוא צקצק בלשונו ״לא אמרתי את זה,אני....זה סיפור ליום אחר״ הוא אמר וליטף את הלחי שלי.
״אל הים״ הוא אמר והנהנתי בחיוך.אולי בכל זאת נסתדר.
.
״אני לא מאמינה רוי, אני מלאה בחול!״ צעקתי והוא צחק ממשיך לגלגל אותי בחול
״תפסיק!״ צעקתי-בצחוק והוא הפסיק מושיט את ידו, תפסתי את ידו ומשכתי אותו-הפלתי אותו לחול.
הוא פער את עיניו וצחקתי עולה מעליו.
״מגיע לךךךך״ צעקתי והוא חייך ונישק אותי.
הרגשתי משהו פתאום מתחתיי וירדתי במהירות, הוא צחק.
״ א..אני״ התחלתי לומר בביישנות והוא רק צחק,זה מצחיק אותו הא?
הלכתי אליו ונישקתי אותו ובנתיים עם ידיי תפסתי חול , הוא סגר את עיניו והתנתקתי ממנו במהירות וזרקתי את החול על פניו וקמתי ממנו מהר בורחת.
הוא פער את פיו כלא מאמין ואני רק צחקתי.
״בואי הנה״ הוא אמר בחיוך
״רוי אזולאי, למה אתה לא עונה לטלפונים״ מישהו פתאום עמד בינינו , ורוי הסתכל בשעון.
״שיט ! שיט!!״. הוא אמר בקול מורם וניער את עצמו מחול, מה קורה פה?
״תדאגו שהיא תגיע הביתה, פאר יאלה למקום״ הוא אמר מנשק אותי ואז נכנס למכונית שהחלה לנסוע.
הסתכלתי על זה שנשאר והרמתי גבה.
״עבודה?״ שאלתי והוא הנהן מוביל אותי למכוניתו.
״אוף״ נאנחתי ונכנסתי למכונית שלו
״הגענו״ הוא אמר והנהנתי באה לפתוח את הדלת אך הוא פתח לי ויצאתי
״מה אני עושה פה?״ שאלתי כשמול עיניי הבית של רוי.
״הוא ביקש ממני להביא אותך אליו, עכשיו תיכנסי״ הוא אמר ונסע משם, מוזר.
נכנסתי לביתו עולה ישר לחדרו והתעסקתי בטלפון שלי, ואז התקשרתי לאיתי
*השיחה*
״הלו״ הוא ענה וחייכתי
״איתיי״ אמרתי במהירות ועיני התמלאו בדמעות.
״לי-אור??? איפה את?״ הוא שאל בדאגה ונאנחתי
״אצל רוי״ אמרתי והוא המהם ״הוא עשה לך משהו? נגע בך?״ הוא החל לשאול והנהנתי לשלילה, מודעת שהוא לא רואה.
״לא״ אמרתי והוא המהם בשנית .
״את רוצה שאני אבוא לאסוף אותך״ הוא אמר
״לא ... לא צריך, אני אשן אצלו גם היום אני חושבת, אני אדבר איתך לקראת הערב״ אמרתי והוא המהם
״בסדר. אם את צריכה משהו תודיעי לי״ הוא אמר והפעם אני המהמתי.
״ביי חיים שלי״ אמרתי לו ״ביי קטנה שלי״ הוא אמר וניתק.
*סוף שיחה״
נאנחתי כששמעתי את קול הניתוק והזזתי את הטלפון מאוזני.
נכנסתי לאינסטגרם,פייסבוק, וואצפ ואפילו דיברתי עם כמה חברים, וגם בסנאפצ׳אט מצטלמת קצת.
ופתאום עיניי נסגרו,
והתחלתי לחשוב על היום.
למה הוא שאל אותי אם אני אעזוב אותו?
עם כל המחשבות, לבסוף נרדמתי.....
נרדמתי בשאלות.
שאלות, שניתן לשאול אך ורק את רוי.
__________________________
אהבתם? 1036 מילים!
עפתי על הפרק, היה לי ממש קשה, לקח לי 3 ימים ואפילו יותר לכתוב.
טוב.... תצביעו❤️❤️❤️⭐️⭐️⭐️