לאחר המקרה המרגיז שקרה אתמול, אוליב הזמינה את כל התקליטים שהארי הרס. רק כעת, כשלא הייתה בביתם הארי קיבל את השליח. "אוליב סטיילס נמצאת?" הוא אמר והחליף עוד דפים בפנקס שלו. "לא, אבל אני בעלה, אני אמסור לה" הארי אמר וגירד בעורפו, מעט מסוקרן ממה שנמצא בארגז הקטן.
כשהשליח ירד במורד המדרגות, הארי סגר את הדלת ולקח ביד אחת את הארגז. הוא שם את הארגז על הספה, ופשוט בחן אותו. הוא רצה מאוד לדעת מה יש בפנים, אבל הוא ידע שאם יפתח אותו הוא יסתבך בצרות.
"אוקיי," הוא העביר את ידו בשיערו שוב, וגירד את הלחי השמאלי בידו השניה. "מה יש בפנים?" הוא לא יכל לחכות עם זה, והוא התקדם למטבח, במטרה לקחת את הסכין.
בדיוק כשרצה לפתוח את הארגז, נשמעו נקישות בדלת והוא נאנח ברוגז. את הסכין הוא הניח במבמקומו, וביקש מעט סבלנות ממי שחיכה לו.
אוליב עמדה בפתח, היא נראתה עצובה מעט, אך שהבחינה בארגז עלה חיוך קטן על פניה. היא עקפה את הארי שהיה קצת מופתע בגלל שרק יצאה לעבודה, וכבר חזרה.
"אל תהיה כל כך מופתע, הרשתי לעצמי יום חופש." היא אמרה ולקחה את אותו סכין שהארי רצה להשתמש בו. הסכין הועבר על הסלוטייפ הקשה, ולמזלה של אוליב הארגז נפתח במהירות. היא מיד הרימה את אחד התקליטים וחיבקה אותו חזק כאילו זאת הייתה לולה. הארי גיחך, זה היה כל כך צפוי שאלה יהיו תקליטים.
"למה הזמנת את הדיסק שכבר יש לך?" הארי מציץ מאחורי אוליב, והיא נבהלת מכיוון שלא הבחינה בו. "כי אתה הרסת לי את הקודם" היא אומרת ומחבקת את התקליט בפעם השנייה. "אני? למה לי להרוס את זה?" הארי כמעט פרץ בצחוק. הוא תהה מתי אוליב תפסיק להאשים אותו בכל מקרה, למה לו להרוס את הדיסקים שלה? הוא לא אוהב אותם, הם סתם תופסים מקום, זה נכון. אבל הוא בחיים לא היה הורס חפצים של אוליב.
"אולי בגלל שאתה תמיד אומר שהם לא הכרחיים, ותופסים מקום בבית?" היא מסתכלת עליו, מצקצקת בלשונה. "את טועה ובגדול. אם לא הייתי רוצה אותם הם כבר לא היו פה. כשתביני את זה אל תבקשי סליחה." הארי אומר ומקפיץ את אחד הענבים בידו לפיו. "הם לא שטופים אם הם היו בקערה בשולחן" אוליב אומרת בדרכה לסדר את התקליטים במקומם, והוא יורק את תכולת פיו במהירות לפח הקרוב.
"הארי, אתה יכול לעזור לי?" אוליב ביקשה, היא לא שמעה שום תשובה, אז החליטה לבדוק אם הוא בחדר, וכן הוא היה שם. יושן, כשכמה בקבוקי בירה ריקים מונחים על הרצפה ושקיות חטיפים ריקות נמצאות ליד הפח. היא נאנחת,לוגמת את השלוק האחרון שנשאר באחת הבירות ואוספת את הזבל שהשאיר.
"אני לא מבינה איך הוא יכול לישון בשעה עשר בבוקר" היא מתיישבת לידו, וצופה בו יושן. "הארי" היא אומרת ומנסה להעיר אותו. "הארי" הפעם היא ישבה על הגב שלו, מחכה שהוא יקום בגלל הכאב. הוא לא התעורר אז היא התחילה לדגדג אותו מעט, עד שחיוך הופיע על פניו והוא פקח את עיניו. היא הפסיקה לדגדג אותו, והזכירה לו שוב שהוא צריך לקום.
לאחר שהתעורר מעט מעופף, היא קמה מהמיטה והתכוונה ללכת, אך הארי משך בידה והחזיר אותה למיטה. "הארי-" היא ניסתה לומר אך נקטעה על ידי הנשיקות הקטנות שהנחית הארי על צווארה. היא צחקקה מעט כיוון שדגדג אותה, והוא צחקק גם תוך כדי הנחתה על עוד נשיקות חטופות.
"הכל טוב? יש לך חום או משהו?" היא שאלה ושמה את ידה על מצחו. "לא, בסך הכל מתגעגע אלייך מאוד, אנחנו תמיד רבים" הוא מלמל תוך כדי שהמשיך להחטיף נשיקות, והפעם היא סובבה את ראשה כך שגבה מופנה אליו.
"אני מזכירה לך שלפני שעה הייתה לנו שיחה לא נעימה במיוחד." החיוך ירד מפניה והיא השתעלה מעט. היא שוב פעם נופלת לחיוך המקסים שלו, והיא לא אמורה. "את עדיין חושבת שאני אשם?" הוא עוצר במעשיו ללא ברירה, קם מהמיטה בפיהוק, מותח את ידיו ובטעות גם נותן לאוליב מכה עם ידו הימנית. "כן, כי אין עוד מישהו שאני מכירה חוץ ממך שהיה יכול לעשות את זה" היא אומרת וקמה מהמיטה גם.
"נו באמת, אני לא עשיתי את זה!" הוא מחא בעצבנות ולגם מבקבוק החלב שהיה על השולחן. "איכס! הארי! למה מהבקבוק?" אוליב אמרה בגועל, מסתכלת במין דחייה על הארי. "כאילו שלא היה לך את הרוק שלי בפה שלך, אל תהיי כזאת" הוא משיב ולוקח את אחד התפוחים בקערה שעל השולחן.
"אני אמרתי לך שהפירות בקערה הזו לא שטופים." היא אומרת ומגחכת קלות. הפעם כבר לא אכפת לו, היא מכווצת את תווי פניה לפרצוף נגעל והוא פותח את פיו בעוד שהוא לועס את התפוח והיא נגעלת עוד יותר.
"תני לי נשיקה!" הארי אומר ומכווץ את שפתיו כעוד כמה חתיכות מהתפוח נשארו על שפתיו. אוליב פורצת בצחוק מהפרצוף שעשה, אך הוא עדיין דורש נשיקה. "תתרחק, מגעיל אחד" היא אומרת בגועל ומסתירה את פניה כדי שלא ינשק אותה.
אולי הם רבו כל השבוע,כל החודש, אבל הם בכל זאת בעל ואישה, והם תמיד יהיו.
------
מצטערת שנאלצתם לחוות את זה
אבל הם חמודים כשהם לא רבים
(-:
ואני לא אוהבת את הפרק הזה איו כל כך קיטשיי😪
BẠN ĐANG ĐỌC
Vinyl Girl H.s
Fanfiction"אתה כמו תקליט שבור-" "זה כל מה שיש לך בראש, הא?" או ש, אוליב מתחילה לעבוד בחנות תקליטים ומפתחת אובססיה לתקליטים, ובדרך מחלישה את מערכת היחסים שלה ושל הארי. *** קרדיט לtopy_writer על הכריכה!
