הפעם השנייה השבוע שאוליב מאחרת לארוחת הערב. היא ידעה שמחכות לה צעקות בבית, אבל היא כל כך אהבה לעבוד בחנות. היא אוהבת לדעת מכל סוגי המוזיקה, והיא אוהבת להפעיל את הפטיפון הגדול והישן שצובר אבק אחרי שכולם הולכים.
בימים האחרונים היא התעסקה רק בעבודה שלה, והיא שכחה מעט מהדברים האחרים.
הארי לא עבד בכלל, כל מה שהוא היה עושה אחר הצהריים זה היה להתבטל מול משחקי הספורט בטלוויזיה. ואם הם לא היו, אז הוא היה קופץ לבר הקרוב. הוא הרגיש מעט ריקנות בזמן האחרון, המשפחה שלו במרחק עשרות קילומטרים ממנו, ואוליב עובדת לפרנסת הבית.
המצב בביתם לא היה טוב, ושניהם ידעו את זה, אבל אף אחד לא העז לפתוח שיחה על הנושא.
כשהארי שמע את חריקת הדלת המצמררת הוא קם בישירות.
"איפה היית? אני מחכה לך כבר שעה!" הוא צעק. אוליב הופתעה מעט, הארי אף פעם לא היה כועס כך, והוא גם לא מחכה לה לרוב.
"תרגע הארי! פספסתי את האוטובוס האחרון אז נאלצתי ללכת ברגל." היא שיקרה, והארי ידע את זה בוודאות.
"לא חשוב, אני הולך. אל תחכי לי" הוא אמר וטרק את הדלת בחוזקה.
היא הרגישה מעט אשמה וכועסת. אלה לא הצעקות הראשונות השבוע, כמעט כל יום הם רבים. היא ידעה שהארי לא אהב את העבודה הזאת, אבל היא כן אהבה אותה, יותר מכל דבר אחר. אחרי הארי כמובן.
נביחות כלב נשמעו ולולה, הכלבה שהארי נתן לאוליב במתנה ליום הולדתה הופיעה בפתח החדר של שניהם. היא רצה לעבר אוליב, מלקקת את לחייה בלי הפסקה.
"מי כלבה טובה? מי?" אוליב אומרת ומלטפת את לולה באהבה. היא הדבר הכי טוב שקרה לה החודש. היא בתשובה נובחת, ורצה לעבר המטבח. אוליב נזכרה ששכחה לתת לה את האוכל שלה בבוקר, אז היא לקחה את השקית הגדולה והכבדה ושפכה לה מעט מהדוגלי האהוב עליה.
כאשר היא ווידאה שלולה אוכלת את הכל, היא התקדמה במהירות לחדר האמבטיה. אמבטיה קצרה לא תזיק לה כמובן. היום הזה היה נהדר, עד שהגיעה הביתה. הארי הרס את כל היום שלה בגלל הסצנה שלו.
כשהמחשבות שלה פסקו, היא שחררה את הפקק שהשאיר את המים באמבטיה, ולאט לאט המים התנקזו. היא יצאה מחדר האמבטיה, מתקדמת לחדרה ולובשת את הפיג׳מה שלה. הארי עוד לא חזר, אבל היא לא דאגה, הוא תמיד חוזר בסופו של דבר.
לאחר שעה ארוכה מאוד ב, הארי הגיע והתיישב במיטה. את המעיל הוא שכח להוריד בכניסה לבית, אבל דבר מה זה לא עניין אותו כרגע.
הוא הסתכל על אוליב ישנה, תוהה לעצמו מתי העניינים החלו להיות כל כך מעצבנים. הרי אם לא הייתה עובדת בחנות הזאת שום דבר לא היה קורה, ויחסיהם לא היו כפי שהם עכשיו.
הארי נגעל בעצמו מריח האלכוהול מפיו, אז הוא הלך לצחצח את שיניו, ובדרך זרק את המעיל. אומנם קליעתו לא פגעה, אבל הוא המשיך ללכת.
כאשר סיים את ארגוניו, הלך לספה מכיוון שאוליב נשכבה בצורה שלא היה לו מקום. הוא נזרק על הספה באי נוחות ומעט כעס, מנסה להרגיש בנוח. אומנם לא היה לו יום מדהים, אבל לפחות שינה טובה הוא צריך.
------
הגיף לא קשור סתם אהבתי אותו(-: אז אני מקווה שתאהבו את הפרק.
תאמרו לCher--bear תודה על זה שהיא פשוט גאונה והיא חשבה על רעיון כזה מדהים(-: אז כן, כל הקרדיט הוא לה.
הפרק ממש קצר ואני יודעת)-:
טוב אין מטרות, אני סומכת עליכן!
קרדיט ל@topy_writer על הכריכה! Xx
YOU ARE READING
Vinyl Girl H.s
Fanfiction"אתה כמו תקליט שבור-" "זה כל מה שיש לך בראש, הא?" או ש, אוליב מתחילה לעבוד בחנות תקליטים ומפתחת אובססיה לתקליטים, ובדרך מחלישה את מערכת היחסים שלה ושל הארי. *** קרדיט לtopy_writer על הכריכה!
