-אבישג-
קמתי מליאור נבוכה כשסהר עדיין מביט בי
"אחי...אני רק עכשיו שמעתי,אני מצטער",סהר אמר לו וליאור חיבק אותו
עמדתי בצד כשליאור טפח על גבו והתרחק
"אך היא?",שאל סהר והביט בטליה
"אין שינוי...עדיין לא התעוררה מאז מה שהיה",אמר והתיישב לידה
סהר הביט בי שוב במבט זועם
"אבישג..אני יכול אותך שניה",אמר לי סהר ויצאתי
"מכל הבחורים מצאת דווקא אותו?!",הוא התפרץ ואמר
"סהר תירגע!,לפי מה שזכור לי אני לא אמורה לשאול אותך עם מי לצאת!",אמרתי לו בעצבים
"ועוד אך את צריכה לשאול אותי!,הוא חבר שלי,אין לך זכות לצאת עם חבר שלי,חסר לך בחורים!?",צעק עלי
"אה אתה יכול להנמיך תקול?,אנחנו בבית חולים",האחות אמרה לו
"מה הבעיה שלך שאני איתו!?",שאלתי אותו בעצבים
"אין לך מה לעשות עם בחורים כמו ליאור או כל החבורה שלי!,את יודעת מה יש להם בראש,את הרי כל הזמן אמרת לי שלא תצאי עם בחורים כאלה כי זה הדבר היחיד שמענין אותם זה זיון!,את ילדה קטנה וטיפשה את בכלל לא אמורה לדעת מה זה כל הדבר הזה",אמר לי וגיחכתי
"לא כי אתה בוגר!,רד מימני סהר תחפש לעצמך מישהי ושתחרר לי מהחיים!",אמרתי לו והתכוונתי ללכת
"את נפרדת ממנו אבישג!,אני רציני איתך",אמר לי כשהוא תופס את ידי
כשהרמתי את ראשי ראיתי לפתע את ליאור מביט בנו
עד שלפתע טליה צרחה,וכולנו נכנסנו בבהלה
"לא!,לא!,אני לא רוצה!",היא צעקה וזה לכל צד
ליאור התקרב אליה וניסה להרגיע אותה אבל כלום לא עזר
הרופאים נכנסו והתקרב לטליה,האחות הוציאה אותנו וליאור התחרפן וחיבקתי אותו למרות שסהר המשיך להתעצבן עלי.
***
אחרי שהם הצליחו להרגיע את טליה,ליאור חזר להיות לצידה ולא עזב אותה
התיישבתי בספה הקטנה בחדר והייתי לידם עד שנרדמתי,סרבתי לדבר עם סהר אחרי השיחה שלנו,אין לו זכות להתערב לי בזוגיות.
"אבישג...",מישהו ניער אותי והעיר אותי בשקט
כשפתחתי את עיני ראיתי את אדם
קמתי בעייפות וחיפשתי עם עיני את ליאור
"אמרתי לו ללכת להתעורר קצת ושלא ידאג,אני השאר איתה לבנתיים",אמר לי כשהבין
"מה השעה?",שאלתי בעייפות וקמתי לישיבה
"שמונה וחצי...",אמר לי והתיישב לידי
"זה נוראי אדם..",אמרתי אחרי שהבטתי בטליה
הוא הנהן וחיבק אותי,הנחתי את ראשי על כתיפו.
"היא לא תתמודד אם זה לבד...זה העיקר",אמר לי וליטף את ראשי
ליאור חזר אחרי כמה דקות
"יאלה אבישג..הביתה",אמר לי
"אדם...ליאור צריך אותי",אמרתי לו בלחש
"נכון אבל הוא צריך אותך על הרגלים,את לא יכולה להישאר כאן כל היום..את נחה,אוכלת מתקלחת ואז חוזרת",אמר לי והנהנתי
"אני מחכה לך בחוץ",אמר ויצא
"אתה תסתדר?",שאלתי אותו בקול מאוכזב
"כן יפשלי..תנוחי את צריכה את זה",אמר לי ונישק אותי
"אני אוהבת אותך",אמרתי ונישקתי אותו שוב
"גם אני קטנה שלי",אמר ונישק אותי שוב ושנינו חייכנו
"תתקשר אלי אם יהיה משהו",אמרתי לו והוא הנהן,יצאתי מהחדר אחרי מבט אחרון בטליה וסגרתי את הדלת אחרי.
***
"או הינה הבוגדת!",סהר אמר ברגע שנכנסתי
התעלמתי ממנו והתיישבתי בסלון
"את נפרדת ממנו?",שאל
"תשכח מזה סהר",אמרתי וקמתי
"זאת לא שאלה אפילו!,את נפרדת ממנו!,מה את צריכה חבר בכלל בגיל שלך!",שאל אותי כשבא אחרי
"זכותי לעשות מה שאני רוצה!,אני בת שש עשרה אני לא ילדה קטנה!",צעקתי עליו
"את כן ילדה קטנה!,עוד יבוא היום והוא יזיין אותך וישאיר אותם פתאום לבד ואז תבואי אלי ותבכיי!",צעק עלי
"אתה חתיכת מגעיל!",צעקתי עליו ודחפתי אותו
"היי!,מה קורה כאן!?",שאל אדם בצעקה והביט בנו
"אני יעשה מה שאני רוצה!,ליאור השתנה,בניגוד אליך שמעוניין רק בזיון!",אמרתי לו כמו יריקה והוא נתן לי סטירה
"היי!,סהר תרגע!",אדם צעק והרחיק אותו ממני
"אבישג מה אמרתי לך בקשר לדיבור הזה!?",הוא צעק עלי גם
גלגלתי את עיני ועליתי לחדרי טורקת אחרי את הדלת.
