-אבישג-
"דניאל!,תעזוב אותי!",אמרתי בעצבים והשתחררתי
"אל תצעקי...",ביקש
"לא לצעוק?,את חתיכת רוצח!,ניסת להרוג את טליה...לך תטפל בעצמך",אמרתי לו והתכוונתי ללכת
"אבישג תחכי כבר כוסעמק!",צעק לפתע כשהוא תופס אותי ומצמיד אותי בחוזקה בקיר
"למה לי?,רוצה להרוג אותי גם?...בבקשה!",אמרתי באומץ אבל בתוך תוכי פחדתי.
"את פשוט ילדה קטנה!,תתבגרי",אמר לי בעצבים
"ואתה חולה נפש..עכשיו אני יכולה ללכת?",התעצבנתי והתחלתי ללכת
"אבישג...שמעת על זה שאבא שלי עובד עם אח שלך אדם?",אמר ונעצרתי גבי מופנה אליו
"על מה אתה מדבר?",הסתובבתי ושאלתי
"שמעת על זה שאבא שלי רוצה להרוס לאח שלך תחיים אם אח שלך לא ימצא דרך להוציא אותו מהסיבוך?",שאל אותי
"אל תערב את אחי לזה...זה בנינו לא?",אמרתי לחוצה
"אח שלך מעורב ממזמן!, כשהוא החליט להרחיק אותי ממך",אמר בעצבים
"מה את רוצה?",הורדתי את ראשי ביאוש והוא התקרב אלי
"שנחזור להיות כמו פעם...תשני איתי הלילה?",אמר לי והבטתי בו
רציתי פשוט להעיף לו סטירה!
"אני לא חושבת שזה רעיון טוב...",אמרתי בגמגום
"אני מבין...אבא ישמח לגלות ש..",מיד קטעתי אותו
"בסדר!..אני הבוא לישון איתך!",אמרתי בעצבים והתאפקתי לא לבכות
לא מאמינה שנכנסתי לזה...
***
"איפה היית?!",אדם התעצבן עלי ברגע שנכנסתי
"אה..אצל חברה",אמרתי לחוצה
"חושבת אני מפגר?,אבישג איפה היית?!",צעק עלי
"די אדם...עזוב אותי",אמרתי
"בואי לפה!,אבישג שאני לא החטיף לך אחת!,אני לא השאל שוב!,איפה היית?",הוא תפס בידי וצעק עלי
"תתעסק בחיים שלך!,תפסיק כל פעם לדחוף תאף שלך לדברים שלא שייכים לך!",צעקץי עליו חזרה
"אדם מספיק...",שירה התערבה
"ואיי שירה אל תתערבי!,זה עניין שלי עם אחותי!",התעצבן עליה
רציתי שיבלע אותי האדמה,רציתי להעלם...
שירה הביטה בו בהלם והלכה
"זה שאתה עובד עם מזרחי זה בסדר?",שאלתי והמבט שלו השתנה
"אבישג אך את שמעת על זה?",הוא ניהיה לחוץ
"אך אתה יכול לעבוד בישבילו?..עד כדי כך אתה רוצה לסבך לעצמך תחיים?",צעקתי עליו
"אל תכנסי לזה אפילו!,זה לא ענינך..",אמר לי בעצבים
"אז אותו דבר אתה...אל תתערב לי בחיים!",אמרתי לו בעצבים ועליתי לחדרי.
***
"את יוצאת איתי הערב", דניאל שלח לי
"אני לא יכולה", שלחתי לו חזרה
"אני לא חושב ששאלתי אותך..את באה נקודה!,תתארגני אני אוסף אותך בשמונה",אמר לי
זרקתי את הטלפון ובעטתי בקיר
אך נכנסתי לזה כוסעמק!,למה זה קורה לי?!
בדקתי שאדם וסהר לא בבית,אחרי שלילה שלם לא הייתי בבית בלי שהם יודעו איפה הייתי הם בכלל לא יתנו לי לצאת.
לבשתי חצאית ג'ינס קצרה וחולצה שחורה דקה,סידרתי את שערי ויצאתי מהבית.
דניאל כבר הגיע ונכנסתי לאוטו.
"שמח שבאת",נישק אותי ונסענו
"לאן?",שאלתי באדישות
"למסיבה קטנה..",אמר לי בחיוך
הגענו לאיזה בית,רועש ומבולגן כרגיל
הבנתי שהגענו למסיבה שחלק מהבית ספר כאן
כי כולם הביטו בי בגועל,ודניאל חייך לכולם ותפס את ידי,רציתי למות באותו רגע...אך שטליה הביטה בי
רציתי להשתכר,לקחת איזה מכונית ולהכנס בעמוד...
"בואי נסיכה שלי..",אמר לי ונישק אותי
ליאור עוד רגע רצה להעיף לו מכות ויחד לי
הבנתי את כולם...אך יכלתי לתת לו הזדמנות שוב?
"בואי..",אמר לי דניאל ועלינו
הוא הכניס אותי לתוך חדר ופתאום העיף לי סטירה כזאת חזקה שהעיפה אותי לעבר המיטה
נישארתי לפחות דקה על המיטה בהלם,ובוכה.
"זונה!,מה את מראה לכולם שאת סובלת?,עושה לי בכוונה?!",צעק עלי והקים אותי
"עזוב אותי!",התעצבנתי והעפתי את ידו
"את חושבת שתדברי אלי ככה?,כלבה קטנה!",הוא דחף אותי בחוזקה לקיר
"די דניאל בבקשה...",אמרתי לו בבכי
הוא תפס את פני והידק את שתי ידי לעבר הקיר
"את תסתמי תפה שלך!",אמר לי ונישק אותי
הוא נישק בצווארי וירד לאט לאט
כשהוא פותח לי את החצאית ומעלה לי תחולצה.
"דיי אני לא רוצה!",אמרתי בבכי
"לא מענין אותי כל כך מה את לא רוצה",אמר לי והמשיך במעשיו
"דיי!",בכיתי והתחננתי
"אני מרחם על אח שלך...יהיה לו חבל",אמר לי וסגרתי את עיני שאני פשוט בוכה ומתחננת שזה יגמר
לפתע הדלת נפתחה בבום,ליאור לפתע נכנס והביט בנו
"עוף מכאן!",דניאל אמר לו בעצבים
"יש לך אומץ עוד לפתוח תפה אה?!",ליאור התקרב אליו באיום ובלי שום אזהרה נתן לו אגרוף בבטן שהוא התקפל מכאבים
דניאל התנפל עליו בחזרה ושניהם נפלו כשהם רבים מכות
כנראה דניאל לא רצה להסתבך שוב
אז הוא פשוט קם ויצא בריצה מהחדר
ליאור קם וניגב את הדם שהיה על פיו
הוא התכופף אלי והרים את ראשי כששם את ידו מתחת לסנטרי
"בן זונה...",אמר בעצבים ושם את ידו על מקום כואב על פני
"את בסדר?..הוא עשה לך עוד משהו?",שאל אותי והבטתי בו מפוחדת בעיקר
"היי ששש...תירגעי אבישג,זה נגמר",אמר לי כשפרצתי שוב בבכי,הוא חיבק אותי והקים אותי
הוא הוריד מעצמו את הג'קט ושם עלי
"אני יקח אותך הביתה",אמר לי ותפס אותי
יצאנו מהחדר וניגבתי את הדמעות
"רגע..סהר כאן?",שאלתי אותו
"אני חושב..",אמר לי וחיפש אותו עם עיניו
לפתע הוא שם את הכובע של הקפוצ'ון שלו על ראשי והרים אותי
"מה אתה עושה?",שאלתי בבהלה
"שש..ככה הוא לא יזהה אותך",אמר לי וירד
הוא יצא מהבית והוריד אותי
נכנסתי איתו לאוטו ופשוט שתקתי
"אבישג...אין לך מה לפחד,תאמיני לי,אני מבטיח לך שהוא לא יגע בך יותר...אבל..מה עשית איתו?",אמר לי בעדינות
"הוא...הצליח לאיים עלי באיזשהו דרך",אמרתי בקול צרוד
"ומה זה?",שאל והביט בי
"אני לא יכולה לומר..",הורדתי את ראשי
"את חייבת...תקשיבי לי,אם זה דבר כלשהו את צריכה לספר את זה כדי להזהיר גם תבנאדם וגם כדי שהוא ישתחרר",אמר לי
הסברתי לו בקצרה על אדם
"למה אח שלך בכלל עובד איתו?,אני פשוט רוצה להבין..",אמר לי
נעשנתי על החלון של האוטו
"אני מצטער שאני ככה תוקף אותך במלא שאלות...וגם מצטער על מה שאמרתי אתמול",אמר לי והבטתי בו
"זה בסדר..",הוצאתי חיוך קטן
הוא הסיע אותי עד לבית.
"היי...אם יש משהו תבטיחי לי שאת מתקשרת אלי?",אמר לי והנהנתי
"תודה ליאור",אמרתי וחיבקתי אותו והוא חיבק אותי חזרה
זרם עבר בגופי,מין צמרמורת כזאת אבל נעימה.
"לילה טוב אבישג",אמר בחיוך
יצאתע מהאוטו והלכתי לבית.
#^@&@&,,@*@*@&#*
מקווה שיהיו תגובות...
