להישתנות בעולם האנושי.

פרק רביעי.

היי חבר'ה! מצטערת שנטשתי הרבה זמן את הספר, פשוט הייתי שקועה קצת במשהו אחר חחח... עכשיו יהיה פרק ספיישל ! ניחשתם נכון, פרק כפול במיוחד להיום. אז כמו שאמרתי, בלי הודעות מיותרות וממשיכים:)

-----------------------------------------------------------

"הלו! יש מישהו שם בבית?" הצעקה נשמע מקול של ילדה . מרוב שנבהלתי הסתכלתי על הילדה. "הו היי, אנחנו מכירות?" אמרתי ממבוכה. "אמ בואי נגיד ששמעתי עלייך מהאיזור שגרתי בו. אגב, קוראים לי היילי לורנס. וכן, גם אני הגעתי רק השנה." אמרה.
"הו, שמחה להכיר. אגב אחותי, יש לך שיער מושלם. בחיים שלי לא ראיתי שיער מושלם כמו שלך." אמרתי . ברצינות, היה לה שיער טבעי בצבע כחול כמו הים. מעניין איך היא קיבלה אותו . "אמ תודה רבה, אגב, את אוהבת את קאי?" אמרה בזדוניות. ועשתה את המבטים האלה... "אני? ממש לא! למה את חושבת ככה?" אמרתי ממבוכה.. טוב אולי אני קצת אוהבת אותו. "אל תשקרי, רואים עלייך. וגם רואים את זה עליו. שמעתי שבחיים הוא לא נתן הזמנה מיוחדת למישהי שתעודד אותו בתחרות הגלישה." אמרה. "באמת?" החזרתי בבילבול. ושמעתי ילדות מתלחששות מאחורה. "אוףף זה ממש לא אופייר!" קול אחד אמר. "הלוואי והייתי במקומה..." קול שני החזיר לראשון. "אני כל כך מקאנת.. שזה פשוט לא יאמן.." אמרה הקול השלישי והיה נשמע שהיא עצבנית למדיי. 'אז הוא מקובל הא?' "את ברת מזל ילדה. את יודעת מה? בסוף היום נלך ביחד לקניון ונראה לו שאת ממש מעוניינת בו." אמרה וקרצה. "אמרתי שאני לא מעוניינת בו. תודה היילי הורדת לי את כל החשק לבוא לתחרות." אמרתי עם פרצוף חמוץ וידיי היו משולבות. "הלו, לא שאלתי אותך אם את רוצה לבוא איתי לקניון או לא, את חייבת." 'אוח, היום הזה לא ייגמר לעולם..' חשבתי לעצמי, ובדיוק נשמע הצלצול והיילי ישבה במקומה.

פרק חמש:

סוף היום הגיע לצערי, ומיד לאחר מכן היילי גררה אותי לקניון. שהוא ממש קרוב לבית הספר. "וואו השמלה הזאת מושלמת מלודי! את חייבת לקנות אותה." אמרה בהתלהבות מוחלטת. השמלה הייתה באמת לתאמי, כלומר כמובן שאני בחרתי אותה. היא הייתה שמלה אדומה עם כתפיות סבא וה"חצאית" של השמלה הייתה רופפת. גם לדעתי היא הייתה מושלמת.. והיא גם הייתה ליום יום. שלא תחשבו לא נכון, אני מתכוונת ללבוש אותה לא בשביל התחרות אני אקנה משהו אחר. "אוקיי, אני אקנה אותה, אבל אני לא מתכוונת ללבוש אותה לתחרות. " אמרתי. "מה שתגידי, יש פה מספיק בגדים שיכולים להרשים אותו. " "אממ, אוקיי.." מלמלתי לעצמי. אחרי שעתיים של חיפושים, היילי מצאה לי שורט ג׳ינס וחולצה מהמת לבנה, עם דוגמא של נמר נוצץ עליה, ומאחורה פסים גזורים לרוחב והיא ממש מזכירה לי כמו חולצת בטן. שילמנו ויצאנו הביתה. "תודה היילי, היה לי ממש כיף, אבל אני חייבת לחזור הביתה. " אמרתי בחיוך. "גם לי היה ממש כיף, להתראות מחר!" אמרה בחיוך. מחר נראה אחת את השניה כל היום בגלל התחרות, הו, איך שאני מחכה לזה.

--------------------

היי חבר'ה ! אני ממש מצטערת שלא עידכנתי פה הרבה זמן.. פשוט הייתי ממש שקועה בספר החדש, שלפעמים שכחתי מהספר הזה.. ואגב אני ממש מצטערת שהפרקים יצאו קצת יותר מידיי קצרים.. כי אני בסוג של מחסור כתיבה לגבי הספר הזה לצערי :( אם למישהי יש רעיון איך להמשיך אותו, אשמח מאוד עם תרשמו לי כאן. הרעיון הכי טוב יהיה בפרק ספיישל לכבוד המאה קריאות!:)))))

£øvê ŶØÜ GÚŶß

BŶ:)