Lips [larry stylinson AU]

1 A

התקדמתי אל עבר בר המשקאות, ולקחתי לעצמי כוס אדומה, שאני מנחש, שהייתה מלאה באלכוהול.

המשקה החריף נבלע אל תוך גרוני ושרף אותו.

ברגע שהתחלתי להשתעל, מישהו טפח על גבי, זה היה זאין.

״הי אחי, אנחנו מתכוונים לשחק את ״משחק המציצות״ עוד מעט,לא תרצה להפסיד את זה הא?״ הוא צחק ושלח לי קריצה.

אני משחרר חיוך מאולץ. ״בהחלט,״ אני ממלמל בשקט כתגובה לפני שהוא מסובב את גבו ומתקדם עם שתי בנות נתלות עליו מכל צד,ונראות מרוצות.

״אידיוט.״ אני הולך אל עבר דלת היציאה.

אני חושב שאני צריך לצאת קצת, אני צריך אוויר צח. ברגע שאני מסתובב, מישהו התנגש בי.

״אני מצטער!״ הוא צעק,מתגבר על המוסיקה הנוראית,ואני רק עומד שם,בוהה בעיניו.
הוא חייך אלי,כאילו שזה יכול לעזור לסיטואציה. ״כן,אתה צריך להיות. הרסת את החולצה שלי.״ צחקתי.

חיוכו גדל, והראה כעת שיניים לבנות וגומות עמוקות.
״נדמה לי שיש לי חולצה במזווה של המכונית,אני לא חושב שהיא תתאים לך,אתה יותר מדי קטן. אבל שווה לנסות,לא?״

רציתי לסטור לו. הוא מתחיל להיות מעצבן ואני לא אוהב את זה.

הברקים החזקים, המקשטים את השמיים ומוסיפים לו צבע סגול כהה, וקול חזק, גורמים לי לרצות מאוד להיות כרגע בקמפוס,ולא כאן בחוץ עם המטורף הזה.

״אני הארי,אגב.״, הוא אומר, ״ואתה ..?״

״לואי.״ אני משיב בשעמום,מתפלל שיפסיק לדבר. אני כבר לא יכול לשאת את קולו המעצבן. הארי מהנהן ואני ממשיך לעקוב אחר צעדיו.
    כמה דקות לאחר מכן, הארי עוצר מול מרצ׳דס כחולה,ואני שואף בהקלה. הוא אוחז במפתחיו ופותח את המכונית היוקרתית שלו. בזמן שהוא מחפש אחר החולצה,חשבתי על זאין— על איך הוא לא מעריך את העובדה שהוא יכול למצוא את אהבת האמת שלו, משהו שאני לא יכול,או אוכל, אי פעם. כעובדה.

״הנה היא!״ הארי צועק ומציל אותי מלטבוע במחשבותיי.
אני מסתכל עליו וממלמל תודה,לא ממש מתכוון לזה. הארי שם לב לכך אך בחר להתעלם ולגלגל את עיניו.
התנצלתי בעודו נועל בחזרה את המכונית.

״זה בסדר,באמת.״ הוא משיב, ״אתה רוצה לחזור לשם?״