עוד יום באטלנטיק. עבר חודש מאז שדון, ברוק ופרל חזרו לאטלנטיק אבל משום מה ברוק לא הרגישה שייכת כמו שהיא הרגישה לפני. דון חזר לשגרה בקלות וגם פרל על אף הקושי בפרדה מסימון, מה שגרם לברוק קצת לחשוד.
זו הייתה שעה רביעית בבית הספר לבני ים וברוק כמעט נרדמה בשיעור. אחרי ניסיון נואש להישער ערה היא ויתרה ועצמה את עיניה נסחפת אל החלום.
בחלומה היא עמדה במערה ענקית, מלאה בצמחייה ואגמים. אור שמש נכנס דרך חורים התקרה ומפתחים אליה. קולות צחוק נשמעו מסביב וברוק הלכה בין הסלעים נזהרת לא להחליק על האבנים הרטובות. היא הגיעה לאגם גדול עם מים צלולים ובתוכו היא ראתה בני ובנות ים שוחים ונהנים.
לפתע כל קולות הצחוק הפכו לצעקות וכאוס. אנשים נכנסו מהפתחים שבמערה והחלו להרוס כל מה שבדרכם. ברוק הסיטה את מבטה מבוהלת אל בני הים שבאגם כדי לראות מה קרה להם אבל הם לא היו שם. במקומם היו חמישה בני ים ובניהם ברוק זיהתה את אריאל. היא צעקה אל עבר בת ים צעירה בשם אורסולה ולבן ים זקן לידה בשם טריטון, שתסגור את כל הפתחים למערה בזמן שהאנשים התקרבו אליהם. שני בני הים החלו למלמל משהו בשפה לא מובנת ואז הם הרימו את ידיהם אל האנשים וכל המערה התחילה לרעוד.
ברוק לא ראתה הרבה אבל היא הצליחה לראות חלק מהמערה נפרד ממנה ושכל הפתחים מתחילים להסגר והכל נהיה חשוך. ברוק התעוררה בבהלה והסתכלה סביב. היא ישבה בכיתתה, בדיוק איפה שהיא עמדה בחלום רק שעכשיו המקום היה חסר צמחיה וקטן יותר.
בסוף הלימודים ברוק, פרל ודון שחו לביתם ובדרך ברוק הרהרה בחלומה עד שהם הגיעו לביתם של דון ושלה. דון נכנס לביתו וברוק נפרדה מפרל ששחתה לכוון ההפוך מביתה. בהתחלה ברוק חשבה שפרל התבלבלה בדרכה אך היא ראתה את הביטחון בשחיתה והחליטה לעקוב אחריה.
פרל שחתה מהר וברוק בקושי הצליחה לעמוד בקצב אך עד מהרה פרל עלתה אל פני המים וברוק אחריה, נזהרת שלא יראו אותה. היא הסתתרה מאחורי סלע, מציצה מדי פעם על פרל שישבה וחיכתה למשהו.
אחרי כמה דקות דמות הגיעה אל פרל והתיישבה לידה. ברוק צמצמה את עיניה וראתה שזה סימון. הם ישבו ודברו . ברוק כמעט נרדמה לאור העובדה שהיא שמעה רק מלמולים ולא הצליחה לעקוב אחר השיחה בניהם בשל המרחק שהיה בניהם.
אחרי שעה פרל חזרה למים וברוק שחתה אחריה. עכשיו פרל שחתה בקצב איטי יותר מה שאפשר לברוק להגיע אליה ולהגיד, "ידעתי ששמרת ממני סוד. הרי את לא היית מסוגלת להיפרד מסימון." פרל הביטה עליה בהפתעה
ואמרה בתמימות, "מה? אני לא יודעת על מה את מדברת."
"ברור שאת יודעת. הפגישות עם סימון."
"ברוק ."פרל אמרה בנימה מתנצלת.
"זה בסדר. אני רק רציתי שתגידי לי בעצמך. אני לא כועסת או משהו." ברוק אמרה והן המשיכו לשחות לבתיהן.
****
בחודש האחרון סימון יצא הרבה ל"דייג". זה לפחות מה שהוא אמר לחבריו כשהלך לפגוש את פרל. הוא היה מגיעה עם ספינתו לאי קטן במרחק שעה מהחוף, משאיר את חפציו הסירה ונפגש עם פרל במערה חצי פתוחה. הם היו מדברים וצוחקים שעות עד שאחד מהם נזכר שהזמן עבר ועליהם ללכת כדי לא להדאיג את קרוביהם. כך עבר חודש.
סימון בדיוק חזר מפגישה עם פרל כשהוא ראה את ג'ו על החוף מנופף לו. הוא עגן את סירתו והלך אל עבר ג'ו שהיה עסוק בלספר לו על כמה בנות ומסיבות. סימון לא הקשיב לו. כל מה שהוא יכל לחשוב עליו היה פרל.
שלושה ימים אחרי סימון הלך שוב לאי הקטן. בדרכו אל המערה הוא שמע צליל צעקה המום וחלש לכן הוא חשב שרק דמיין אותו והמשיך בדרכו. אחרי כמה מטרים הוא שמע קול צעדים מאחוריו. הוא סובב את ראשו במהירות אך אף אחד לא היה מאחוריו והוא המשיך ללכת מסתכל לצדדים.
במשך דרכו הוא שמע את קול הצעדים עוד כמה פעמים אבל מכוון שאף אחד לא היה מאחוריו הוא המשיך בדרכו עד שהגיע ליעד. פרל עוד לא הגיעה לכן סימון התיישב על סלע וחיכה. וחיכה... וחיכה... כך עברו שעתיים בהם סימון ישב וחיכה. במשך הזמן הוא התחיל לדאוג וסיטואציות המסבירות את היעדרותה של פרל רצו במוחו. חלקן הזויות, חלקן מדאיגות וחלקן יום יומיות.
אחרי כמה דקות בהם הרגיש חסר אונים הוא מצא פתרון. סימון רץ מהר אל סירו והוציא משם ציוד צלילה של אביו. הוא החל לשים את הציוד ונכנס למים. אחרי כרבע שעה סימון ראה את פרל, ברוק וסימון. הם היו בתוך רשת דייג גדולה ומסורבלת. הם ניסו לצאת אך ללא הצלחה ולאט לאט הרשת עלתה למעלה אל ספינה שחורה גדולה.
YOU ARE READING
אנשי הירח
Fantasyכשסימון בן ה-7 ראה לראשונה בת ים הוא חשב שהוא הוזה אך עשר שנים לאחר מכן הוא לא האמין שיראה אחת שוב. לעומת סימון שמצא את האירוע מוזר ומלהיב, בנות הים חששו להמשך קיומם כסוד מפני בני האדם. לכן ברוק בת הים שסימון ראה יצאה למשימה חשובה, לגלות מה סימון יו...
