אנשי הירח

היום הראשון ללימודים

סימון הסתכל סביב ועיניו עברו על עיניים כחולות כהות. ככל שהוא הסתכל בהן יותר זמן, כך הוא נשאב אל תוכן. הנערה בעלת העיניים הסתובבה והוא חזר לעצמו. ג'ו דחף אותו אל ההמון ואז הוא ראה נערה רוקדת בעלת עיניים כחולות ושיער בלונדיני. הוא ניגש אליה ואמר עם חיוך , "היי אני סימון ואת?". "פרל". השניים התחילו לרקוד ופרל שמה לב לברוק ודון שמחייכים אליה. 

הערב ירד. סימון חזר לביתו, לקח מלכודות עכברים והלך לבית הספר. כל תלמיד שהתחיל אתה שנה האחרונה שלו בתיכון "חויב" להכין את המתיחה של תחילת השנה הבוגרת שלו.

השנה התלמידים החליטו שכל קבוצה תהיה אחראית על כיתה. סימון, ג'ו,אשלי ועוד תלמיד בשם מקס היו אחראים על כיתת מחשבים. הם החליטו לשים על כל הרצפה מלכודות עכברים. במעמדת מדעים התלמידים יצרו מסלול אפקט הפרפר שבסופו נוצרת תרכובת כימית שיצרה פיצוץ. בכיתת מתמטיקה שמו כוסות מים על הרצפה כך שכשהדלת תפתח כל כוסות המים ישפכו. באנגלית שמו על הדלת לדלי מלא בבוץ, כך שכשמורה תפתח את הדלת הוא יפול עליה. בהיסטוריה קשרו את הדלת לחלון כך שהיא לא תפתח ובכיתת מוזיקה זרקו נייר טואלט לכל עבר. 

אחרי שכולם סיימו להכין את הכיתות הם רישתו את בית הספר המצלמות וחזרו לביתם. למחרת בבוקר כולם קמו מוקדם והלכו לבית הספר לצפות במתיחה. פרל וחבריה באו גם הם, בזכות הזמנתו של סימון יום קודם. המתיחה הלכה כמתוכן ואחר שהמורים ההמומים והכועסים הכריחו את התלמידים לנקות את הכיתות, השיעורים התנהלו כרגיל.

דון,פרל וברוק עקבו אחר סימון לשיעור היסטוריה. המורה הייתה בסוף שנות השלושים לחיה, שערה המקורזל היה אסוף לגולגול מרושל וחיוכה חשף קמטים בצדי עיניה. "שלום תלמידים." ענייה נחתו על ברוק. היא בהתה בה לשנייה והמשיכה, "אני מיס אנה פריי" ואז המשיכה לשוחן המורה,הניחה את הספרייה והתחילה לדבר על המשך שנת לימודים.

הצלצול נשמע. התלמידים החלו לצאת מהכיתה. אנה חיכתה שיגיע תורה שלברוק לעבור לידה ואז היא הושיטה את ידה ועצרה את ברוק מלעבור. "לא ראיתי אותך בסביבה. את חדשה?". ברוק נתנה לתלמידים לעבור תוך כדי שהיא עונה למורה בחיוב. אחרון התלמידים יצא ואז אנה סגרה את הדלת.

 דון ופרל קיווצו את גבותיהם בשאלה דרך החלון, לעבר ברוק שהחזירה להם מבט  לא יודע ומיד אחרי זה אנה סגרה את וילון התריסים מול פרצופם של השניים.

"אז את חדשה בעיר. מאיפה הגעת ...?" ברוק ענתה בהיסוס,"ברוק, אני באתי מ... מ... מעיר קטנה את לא תכירי." פרצופה של אנה הפרך לחושד. "תגידי ברוק, מאיפה השרשרת שאת עונדת?". ברוק הסתכלה על השרשרת שלה, היא הייתה שרשרת שעשויה מחוט דק שעשוי מסוג של ארד ופנינה. היא התלבטה אם להגיד את האמת או להמשיך לשקר. 

"מאמא שלי." אנה חיכה חיוך ממזרי אמרה, "אם כך, יש שתי אפשרויות. הראשונה, את משקרת וגנבת את השרשרת והשנייה היא שאת בת ים." ברוק הייתה המומה. היא גמגמה את המילים, איך ויודעת. אנה שחררה חיוך מבין והסבירה, "נעים להכיר,אנה אוקיינה פריי. אוקיינה הוא שמי בים. כפי שאת מבינה או לא, השם אוקיינה לא מאוד פופולרי כאן לכן שיניתי אתו והוספתי שם משפחה. אז ברוק איך הגעת לכאן?".

ברוק התחילה לדבר אך הצלצול עצר אותה וחבורת תלמידים נהרה לתוך הכיתה. אנה סימנה לברוק לבוא לכיתתה בסוף יום הלימודים בעוד שברוק יצאה מכיתת היסטוריה ונכנסה עם חבריה לכיתת מוזיקה.

 באטלנטיק לא הייתה הרבה מוזיקה, היא לא נשמעה מתחת למים לכן שלושת הנערים הוקסמו ממנה.

ברוק לא יכלה שלא לשים לב שנער אחד מהצד השני של השורה מאחוריה, בוהה בה וכשהוא שם לב שהיא מחזירה לו מבט הוא הביט שוב במורה. ברוק לא ראתה את תווי פניו במדויק אך היא ראתה שיש לו שיער שחור קצוץ וגופו שרירי. סוף היום הגיע וברוק הלכה לכיתת היסטוריה מלווה בדון ופרל. 

השלושה הסבירו לאנה את משימתם. " סימון לוקווד?, אז תנו לי להבין, אתם שלושה בני ים מאטלנטיק ובאתם לכאן עם משימה מהלהקה,שהיא לגלות מה סימון גילה ואז לגרום לו לשכוח את מה שהוא גילה?", הייתה לה הבעה מופתעת. "כן. תגידי את יכולה לעזור לנו במשהו?" אנה יצאה מההלם וענתה בחיוב. השלושה שמחו והשלימו אחד את מילות השנייה, "אנחנו לא יודעים כל כך על העולם האנושי ו.. וזה נראה שאת מסתובבת בו לא מעט זמן ו... ותהינו אם את יכולה ללמד אותנו קצת. אם זה בסדר מבחינתך" אנה חייכה חיוך רחב וסימנה עם ידה לשלושה לבוא איתה.