השינה של קיילה בלילה הראשון בבית היתה טרופה. היא התעוררה אחת לכמה שעות, בעיניים בוהות, סורקת את החדר ותוהה היכן היא נמצאת. נזכרת וחוזרת לישון. כך שבבוקר כששרון באה להעיר את אחותה הגדולה וראתה את השקים תחת עיניה השאלה האם קיילה בכלל נרדמה היתה במקום. קיילה יצאה ממיטתה וניגשה לכיור בחדר האמבטיה, היא החלה לצחצח שיניים, סורקת בעיניה את חדר האבטיה הגדול, את האמבטיה הרחבה, השירותים, השטיח על הרצפה ואת הכיור שצמוד לקיר. על הקיר היתה מראה, רחבה כל כך עד שתפסה כמעט את כל הקיר. היא הסתכלה על עצמה מבעד למראה. רעמה של תלתלים אדומים עיניים גדולות וירוקות ופנים בהירים.
לאחר שהשתלטה על שיערה ניגשה קיילה לבחור בגדים מאחד הארגזים בפינת החדר. אתמול הסבלים העלו את הרהיטים שלה מאוחר וכל מה שהיא רצתה זה ליפול על המיטה הנוחה והמוכרת בחדר הזר. היא בחרה לעצמה גופיה שחורה וג'ינס ישן התלבשה בזריזות ויצאה מהחדר. במסדרון, נשענת על המעקה מעל המדרגות מצאה קיילה את שרון. שרון והיא לא היו דומות, ולא פעם חשבו בבית הספר שהן עובדות על כולם והן בכלל לא אחיות. למרות ששרון היתה רק בת שש עשרה היא נראתה בוגרת לגילה. עיניה היו כחולות כצבע עיניה של אמן ושערה היה שחור וחלק בדיוק כמו של אביהן. היא היתה גם שחומה מקיילה. "חושבת על לקפוץ למטה?" "אני רואה שקמת על הצד המצחיק. לא, פשוט יש אנשים למטה" "אילו אנשים?" "שכנים נראה לי.." הן ירדו יחד במדרגות ונכנסו לפינת האוכל סביב שולחן עשוי עץ דובדבן ישבו הוריהן ואיתם גבר ואישה לא מוכרים. אביהן הסתובב אליהן "אה! בוקר טוב בנות, אדמונד, מרגרט, תכירו את שתי הבנות הגדולות שלי קיילה ושרון. בנות אלו הם אדמונד ומרגרט, השכנים שלנו" הבנות הנהנו לשלום "נחמד להכיר אתכם" אמרה שרון "גם אתכן" אמרה מרגרט וחייכה. ולרגע, להבזק, קפצה לשון מחורצת כשל נחש מתוך פיה. שרון, שכבר הסתובבה ופנתה למטבח לא שמה לב בעוד קיילה פערה את עיניה בהלם וצייצה קול קטן של בהלה, אמה שכנראה שמעה זאת הסתכלה אליה "הכל בסדר מותק?" שאלה, קיילה עוד בהתה בגבה של מרגרט והשירה מבט לאמא "ככן, כלומר, כן, הכל בסדר אמא" אמרה קיילה וברחה למטבח, שם מצאה כבר את שרון מוציאה מהמזווה קורנפלקס ושופכת לשתי קערות. "שרון?"
"כן?"
"אממ.. אני חושבת שראיתי..זה בטח שום דבר אבל.."
"מה ראית?"
"לא חשוב.."
שרון הסתכלה על אחותה בגבה מורמת וחזרה לקורנפלקס ולחלב..
"זו העייפות" מלמלה לעצמה קיילה "זו בטח רק עייפות"
YOU ARE READING
אין לך סוף
Fantasyאנחנו לא חושבים מעבר. אין לנו סיבה. בגיל צעיר כבר יצקו לנו מה נכון ומה לא. אבל אולי,רק אולי,פה התחלנו לטעות? קיילה היא נערה מתבגרת וחיה את חייה בצורה הכי נורמלית שאפשר. בגיל צעיר היא כבר הפסיקה להאמין בסנטה או בפיית השיניים אבל ברגע שמשפחתה עוברת די...
