פרק 36

6K 364 19
                                    

אני נכנסת הביתה מורידה את הנעליים  ועומדת באמצע הסלון עם המזוודה שמלאה בכסף
איך שהגעתי לבנק נתנו לי שירות מידי ותוך חצי שעה יצאתי משם עם הכסף שלי ,אני זוכרת איך כול הדרך הסתכלתי על המזוןדה . אני נושמת עמוק ושמה את המזוודה על הכיסא בחדר האוכל ומוציאה את המחשב בודקת מיילים מנסה לא לחשוב על המזוןדה שלידי  ולהעביר את הזמן עד  9 בערב
ההודעה שקיבלתי בבוקר הבהירה לי שהחיים שלי לא וורודים
״לא יצרת קשר . נפגשים היום 9 בערב במעבורןת״ הודעה שהייתה קצרה ולעניין . מרוב שהייתי שקועה הסם ובעבודה שכחתי להתקשר ולקבוע שעה , למרות שזו שעה שגם אני הייתי בוחרת
השעה שש בערב והזמן לא עבר לכן החלטתי לצאת לריצה
שמתי את הבגדי ספורט שלי שמתי אוזניות ויצאת לדרך
רצתי מעל שעתיים רצתי כול כך מהר כאילו אם ארוץ יותר מהר אברח מהעבר שרודף אותי
סם התקשר אלי כמה פעמים ברוב הפעמים סיננתי כי לא יכולתי לשקר לו יותר , אבל בפעמים שכן עניתי אני די בטוחה שהוא הרגיש למרות שלא אמר דבר
בשעה שמונה ורבע נכנסתי להתקלח מנסה למשוך את הזמן עד שהיא אפשר יותר
שמה ג׳ינס שחור קרעים סוודר אפור וג׳קט ג׳ינס שלי לא לבשתי מאז שעברתי לפה , אני די המומה שהוא עדיין עולה עליי.
את השער אספתי גבוהה נעלתי את הנעלי עקב שלי אבל עם העקב הנמוך כדי שזה יתן לי סוג של גובהה , להיות גבוהה תמיד נתן לי ביטחון
ברבע לתשע יצאתי מהבית שבידי התיק , נכנסתי למכונית ונוסעת
לאחר עשר דקות הגעתי לכניסה של המעבורןת אני נושמת עמוק שמה את המסכה שלי שלי שהיית על פני כמעט כול חיי
אני יוצאת מהאוטו אחרי שהחנתי אותו די רחוק והלכתי לכיוון הכניסה , שמה חכה לי גורילה בגובה שני מטר ברוחב של מקרר
נשמתי עמוק וצעקתי לכיוונו במבט שהגודל שלו לא מפחיד אותי ״יש לי פגישה עם אדון ריגס ״ אני אומרת לגורילה
״ישר צד שמאל ״ הוא אומר ופותח את השער
כניראה שהפושעים הדרדרו עם המשרדים שלהם ליד המעבורות אני חושבת לעצמי
הכול היה חשוך אבל אכשהוא מצאתי את הדרך
אני מגיעה לבקתה כזו שגם יש יש גורילה אבל עכשיו שניים
הם לא אומרים כלום ורק פותחים את הדלת הסתכלתי על החדר היה בו שולחן עם כמה דפים שאני די בטוחה שזה החישובים כמה חייבים לו כמובן שהיה כיסא שנראה די יקר ונוח
ובאמצע החדר הייתה ספה די גדולה
אפשר לומר חדר די נורמלי
אני מצמידה  את המזוןדה אלי ובאותה שנייה נפתחת הדלת
אני מסתובבת ורואה פנים מוכרות
״אתה ?! מה אתה עושה פה ??״
אני שואלת המומה כשאני רואה את רון נכנס למשרד עם גבר די שמנמן וקירח שאני יכולה לנחש שהוא דום ריגס
״אתה מכיר אותה כריש ?״ דון ריגס שואל
״כן ,תשאיר אותנו לבד רגע ״ רון אומר ולא מסיט את עיניו ממני דון ריגס מסתכל עלי ואז יוצא מהחדר
״מה את עושה פה מיקה ?!?!״ הוא מתקדם לכיווני ״מה מה אתה עושה פה ?, אתה קשור אליו ?!״
״מה ? לא ! , באתי ליישב סכסוך בינו לבין אדם אחר ואני המקשר , לא שזה עניינך אבל מה את עושה פה ?״ הוא שואל ומסתכל על המזוודה שלי ״את חייבת לו כסף ? את לקחת ממנו כסף מיקה ?״ ״לא כלומר כן זה העניין שלי ! ״
״לעזאזל מיקה תגידי לי אולי אני הוכל לעזור לך ״ הוא תופס בזרועי חזק ״זה עניין משפחתי ״ אני אומרת
״מיקה אנחנו משפחה ״ הוא אומר ואני נושמת עמוק  הוא צודק.
״היא השתחררה מבית המשוגעים ובאה ישר אליי״
״מי ?״ ״האישה שילדה אותי , היא באה לבקש עזרה ״ אני אומרת ומגחכת ״היא ואבא שלי לקחו הלוואה מדון ריגס כדי להציל את העסק אבל כפי שאתה רואה אני פה ולא הם
מה שאומר שזה לא הצליח , ולכן אני פה ״
רון מסתכל עלי בכאב ״כמה ?״ אני שותקת ״מיקה כמה ?!״
״מיליון מאתיים  , אבל אני בסדר במזוודה יש לי מאתיים כבר אז הכול בסדר ״ אני מתגוננת הוא בא להגיד משהו אבל הדלת נפתחה  ודון ריגס נכנס
״הכריש ...״ ״ברונו ״  הוא קורא לו
״לגבי החוב של גברת בלום אני אשלם אותן ״
״לא אתה לא ״ ״מיקה אני לא מתווכח אתך ...״
באתי לענות אבל לפתע נשמע בום גדול
״להתכופףףףףףףףף״
אחד מהגורילות צועק
הכול לפתע היה אבק
הדבר האחרון שראיתי לפני שרון קפץ לגונן עלי עם גופו
זה את הבניין מתמוטט

Different PeopleWhere stories live. Discover now