השמיים בהקו בצבע תכלת בהיר. השמש, עמדה מעל העננים והציצה לכיווני. שכבתי על הדשא מנסה לפתוח עיני ולא להסתנור מהשמש המאירה על פניי. שקט מוחלט עמד בחצר. השקט והרוגע האהובים עלי.
"רובין! רובין!"
והנה השלווה נהרסת לה. בחוסר רצון רב התרוממתי, וצעדתי מחוץ לצילו הקריר של העץ
"תבוא מהר!"
וונדי רצה אלי בצרחות תוך ששערה הארוך והבלונדיני עוד רגע ניתקע לה בין הרגליים
"מה קרה?"
"ג'רי! הוא נעלם!"
בלי להגיד מילה פרצתי בריצה הכי מהירה שיכולתי לעבר האורווה. דחפתי את השער בריצה ונעמדתי קפוא במקומי כדי להסניף קצת את ריחם הטוב של חבריי הסוסים בתקווה שהיום אחד באפריל בלי ששמתי לב. הכל היה כל כך רגיל ורגוע חוץ מפרט אחד קטן. תא אחד מתוך עשרות התאים החומים שניצבו זה מול זה, מלאים בסוסים מכל מני סוגים וצבעים הפריע את שלוות המקום והיה פתוח. התקרבתי בהליכה לכיוון התא הפתוח, אותו תא שלפני שעה בדיוק הכיל את חברי הטוב ביותר. אותו התא שעליו חרוט באותיות גדולות "ג'רי". עצמתי את עיני בתקוה שאני חולם ולאחר ספירה עד עשר פתחתי את עיניי והבנתי שזהו אינו חלום. ג'רי, באמת נעלם.
YOU ARE READING
One shade of brown
Teen Fictionהם גנבו אותו.. מי? אין לי מושג, אבל כל מה שמעניין אותי שהם לקחו ממני את החבר הכי טוב שלי. הסוס הנאמן שלי. ניסיתי לעצור אותם אבל הוא ירה בי.. כל מה שאני זוכר זה את הצלקת המכוערת שהייתה לו על לחי ימין ואת הקעקוע. הקעקוע של סוס מעצמות שהיה לו על היד. ו...
