Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 98

נק׳ מבט הארי:

עצרתי את האופנוע מחוץ המבנה החום , הסתכלתי עליו והוא נראה נטוש ומפחיד. הרגשתי את לואי יורד מהאופנוע וירדתי אחריו , לקחתי את המפתח והכנסתי לכיס , ראיתי שהוא בוהה במוזיאון הישן הזה.
״די מגניב שהוא קבע איתנו פגישה במוזיאון , אולי נספיק להסתכל על כמה תמונות״ אמר , תמכתי באגנו הצר והלכנו יחד למבנה ״מה אם אני לא אהיה מרוצה מהפגישה ? אם לא ייצא מזה כלום ?״
״אז ננסה עם מישהו אחר״ אמרתי והסתכלתי עליו , האמנתי באומנות שלו , אעשה הכל בשביל לגרום לו להצליח.
״המקום די ריק״ מלמל ובחן כל פינה , הדלת של המוזיאון פתוחה לרווחה , נכנסנו והמקום היה בסגנון מיושן , יש מספר תמונות קטנות שתלויות בקיר אך הן לא מעניינות , זה כמו ציור מופשט רק של ילד בן חמש. הקיר מאחור בצבע אפור מה שרק מיישן את המקום , הריח פה חנוק וזה גרם לי להרים את הראש ולהבחין בזה שהחלונות סגורים. לואי צעד פנימה באיטיות ואני הלכתי בעקבותיו , הוא הסתכל על כל תמונה ממוסגרת כאילו מנסה לפענח את האומנות שבה אך הוא המשיך ללכת , כאילו לא מצא בזה עניין. התמונות שהוא מצלם יכולות להיות מדהימות במקום התמונות האלו , הוא צילם מספר תמונות שלי בעירום אבל לא בדרך מינית , הן שיקפו משהו עמוק , אולי לי קשה לראות אבל איך שתיאר את זה כשצילם אותי זה הראה שהוא מבין בזה. גם אם כל חייו ראה רק תמונות של ישו המזוקן הוא מלא באומנות , זה חלק ממנו.
״מה שמו של הבחור ?״ לואי שאל בשקט והסתובב אליי , לא אשכח את שמו המוכר של הבחור שקבע את הפגישה , נשאיר אותו במתח.
״תשאל אותו כשתראה אותו , אני לא זוכר״ שיקרתי והסתכלתי מסביב ״מה אתה חושב על התמונות שתלויות פה ?״
״הן מעניינות״ אמר וגירד בקצה אפו , חייכתי , הוא משקר. הוא תמיד מגרד בקצה האף כשמשקר , איך הא לא שם לב לזה ? ״קצת קטנות מדי... הקיר נראה ריק , דמיין תמונה גדולה תלויה פה , תמונה שאפשר לחקור אותה לעומק ולראות בבירור בלי להתאמץ , כמו אולי התמונה שצילמתי אותך ביער , זה תמונה מדהימה״
״רואים את התחת שלי״ אמרתי בשילוב ידיים , הוא גיחך וגלגל את עיניו אליי
״זה עירום״ אמר ״התמונה שלך ביער כה אמיתית , האדם והיער בלי שום דבר נוסף , יש בזה משהו מסקרן , כמו נקודה למחשבה...״
הסתכלתי עליו חסר נשימה , כשדיבר כך זה הדהים אותי , הוא מתאר את הרגש שלו כלפי תמונות בצורה מדהימה. הוא המשיך ללכת ועכשיו נראה שחיפש משהו שיעניין אותו כי הוא הלך בלי לעצור יותר מדי.
״טוב... איפה הבחור ?״ הוא נאנח
״הוא אמר ניפגש פה-״
״המקום הזה מפחיד אותי״ קטע אותי ״ישן ומשעמם״
״אני אוהב את הכנות שלך״ לחשתי והחלקתי את היד שלי למותן שלו , לבי פעם בחוזקה ולא יכולתי להסיט את מבטי , הוא יפה.
״מוזיאון לא אמור להיות ריק״ אמר
״אולי חיים פה ערפדים״ אמרתי והוא גלגל את עיניו , חייכתי לפני שנישקתי את שפתיו , הוא החליק את ידו הקטנה לצוואר שלי , חדרתי עם הלשון בין שפתיו והוא התרחק
״ה-הארי , אלוהים״ פלט ולקח צעד לאחור ״תשלוט ביצרים שלך , יש לנו פגישה עם בחור מסתורי״
״איפה הוא לעזעזל ?״ שאלתי בשקט והסתכלתי מסביב , הלכתי איפה שהיו התמונות , בין הקירות , המקום גדול ופתוח ועדיין ריק כמו בית קברות.
״ציפיתי לפגישה הזו , רק שלא הבריז לנו״ לואי אמר בדאגה
״הבאת את המצלמה ?״ שאלתי והוא מיד הסתכל עליי
״בשביל מה ?״ לחש
״להראות לו את היצירות שלך״ אמרתי
״אני שכחתי״ אמר בתמימות, הנהנתי בהבנה.
״תסלחו לי ?״ לפתע מישהו קרא ושתינו הסתובבנו , הוא היה מבוגר עם זקן קצר ולבן ״אתה הארי ?״
״כן , נעים לפגוש אותך״ אמרתי ולחצתי את ידו , הוא לחץ את ידו של לואי לאחר מכן.
״אני פטריק , אני שמח שהצעתם להיפגש״ אמר , לואי צחק ואני רק חייכתי , זו הסיבה שלא אמרתי לו את שמו , פטריק.
״כן , הבנו שיש לך להציע לנו משהו״ אמרתי והוא הנהן
״בואו נשב״ אמר והצביע לספסל הלבן והצר לצד הקיר , ישבנו וחיכינו שיציע מה שרצה. ״המוזיאון הזה היה בעבר נורא מצליח״
״אני בספק...״ לואי מלמל , חייכתי , אני אוהב אותו חוצפן.
״זה היה של המשפחה שלי , הם חבבו אומנות , הם ניהלו את המקום הזה שנים רבות״ פטריק סיפר ״אבל כשאבי נפטר המקום הורש לי. לא ידעתי דבר באומנות , הכנסתי לגלריה תמונות בלי לדעת את משמעותן , המקום לאט לאט הפך למקום שומם״
״כל המוזיאון הזה שלך ?״ לואי שאל בתדהמה , המקום באמת ענק.
״כן. בעבר התפרנסתי ממנו והיום זה קשה , כשטיילתי בפריז וראיתי המון מתאספים ליד התמונות שלך החלטתי שאני מוכרח להציע לך עסקה , אני רק רוצה להרים את המקום הזה למה שהיה פעם״ הוא אמר , הסתכלתי על לואי והוא עליי , משך בכתפיו
״אתה רוצה לקנות מאיתנו אומנות ?״ שאלתי
״אני רוצה עזרה עם המקום , אולי תוכלו לעזור לי לנהל את המוזיאון״ הציע
״להיות שותפים ?״ שאלתי והוא הנהן.
״ה-הארי״ לואי לחש , זה יכול להפיל אותנו או להרים אותנו , תלוי איזו בחירה נעשה. אנחנו מוכרחים לפעול בצורה נכונה.
״יש קומה למטה , היא ענקית אבל איכסנתי שם כל מיני דברים שמילאו את המקום.״ סיפר , אני יכול רק לדמיין איך הקומה למטה נראית. ״אתם תוכלו להוסיף לפה משהו חדש , משהו שאף אחד עדיין לא ראה״
״לי יש הצעה בשבילך פטריק״ אמרתי , הוא נראה גמור , הוא לא מתפרנס מהמקום הזה ואני בהחלט לא מתכוון להיות שותף , אני שונא שאנשים מנהלים אותי. ״נקנה ממך את המקום.״
״מה ?״ פטריק שאל בהלם
״הארי״ לואי קרא
״עשינו עסק״ פטריק אמר אך לואי מיהר לקום
״תסלח לנו לרגע״ לואי אמר ומשך אותי אחריו לצד השני , נאנח ונעצר כשהיינו מספיק רחוקים.
״מה אתה עושה ?״ שאל ונראה כועס
״קונה מוזיאון״ אמרתי והסתכלתי מסביב , אם נצבע את המקום בירוק בהיר עם קווים בצבע שמנת לאורך זה יוסיף חיים-
״מאיפה לך כסף ? אתה לא יכול לקנות מוזיאון , השתגעת ?!״ שאל. ידעתי שזה צעד ענק אבל הייתי מוכן , כפי שאמרתי , אני מאמין באומנות שלו. ״הבט בו , המוזיאון הזה זה משהו תורשתי אצלו״
״תעשה לי טובה הוא שמח להיפטר מהמקום הזה״ אמרתי ״הוא מיד הסכים להצעה שלי״
״אלוהים... ומאיפה תשיג את הכסף ?״ שאל
״בייבי בייבי...״ מלמלתי וכרכתי את הזרוע שלי מסביב כתפיו בהתנשאות צינית ״בעולם העסקים יש משקיעים״
״מה ? מה לכל הרוחות אתה עושה...״ הוא העביר את אצבעותיו בתוך שיערו ״זה סיכון ענק״
״נשקיע במקום הזה , אני מוכן להתחייב לזה״ אמרתי והסתכלתי לעיניו , אני חושב שאני בוגר מספיק בשביל להתחיל לבנות את חיי , זה יכול להיות נהדר. ״נזרוק את כל החרא של התמונות האלה , נרוקן את הקומה למטה ונוכל ליצור סטודיו צילום ולעשות פינת גראפיטי , נוכל לתת לאנשים לצייר גראפיטי , להפוך את מה שאסור למותר , אנשים ימותו על זה.״
״זה כלכך מסובך״ פלט ואז חייך חיוך קטן והסתכל לעיניי ״איך אתה מגיע למצבים האלה ?״
״קדימה״ לחשתי בעידוד , אעשה את זה רק איתו. ״מוזיאון ששייך רק לנו. נקרא לו אנדיון !״
הוא צחק ״אנדיון נשמע טוב״ אמר
״אחותי ג׳מה עוסקת בתקשורת , נקבל איזה כתבה על המקום , איך משומם הוא הפך לפעיל , נקבל פרסום , אני מאמין בזה״ אמרתי וכל הדיבורים הלהיבו אותי ״גראפיטי וצילום... תצלם בשביל לתלות את היצירות במוזיאון שלך , באנדיון שלנו״
״כן... אלוהים אני לא מאמין , קדימה״ אמר בחיוך
״נמצא משקיעים שיתרמו כסף וכך נשיג את המקום.״
״אני רוצה את זה !״ קרא בהתרגשות וחיבק אותי חזק , גורם ללבי להחסיר פעימה , הוא פנה לפטריק במהירות ונראה מולהב
״תביא לנו את המחיר של המקום ועד סוף שבוע הכסף יהיה אצלך״ אמרתי ופטריק חייך , ידעתי שהמקום הזה לא יהיה זול , הוא ענק.
״עשינו עסק״ פטריק לחץ את ידי ״אשלח לך את המחיר בדואר , תצטרך גם לבוא ולחתום על טפסים״
״אין בעיה״ אמרתי. הבנתי שכרגע אנחנו משוחררים ללכת. אחזתי בידו של לואי והסתובבנו לצאת , אני באמת מקווה שהכל יילך כמתוכנן.
״יש לנו תוכניות היום ?״ שאל. עכשיו די מאוחר , כל מה שנספיק לעשות יחד יהיה לאכול.
״בערב אנחנו יוצאים לצייר גראפיטי עם כולם , זאין טוען שלא ציירנו המון זמן״ אמרתי , ידעתי שהוא לא נהנה כלכך להיות איתנו בערב ולצייר גראפיטי , אבל אין לו תעסוקה אחרת , חוץ מזה אני אוהב שהוא איתי. תמיד שאני מצייר הוא מסתכל עליי ונראה מלא מחשבות , אני אוהב שהוא נוכח.
״אולי אתה תלך איתם ואני אהיה אצל נייל , אני גם רציתי לדבר איתו על משהו״ אמר ופלט נשימה ״להבין למה הוא התחיל לעבוד במקום עבודתה של קלייר״
״היא לא תצא איתו.״ אמרתי ״אני מכיר אותה , היא תמיד חושבת קדימה על חתונה אבל היא לא תתחתן עם נוצרי״
״זה מגוחך...״ הוא פלט , אני מסכים איתו. יצאנו מהמוזיאון וצעדנו לעבר האופנוע , נראה שמעט מחשיך.
״מחר אני מתכוון לדאוג לגבי המוזיאון הזה , אמצא משקיעים ונרכוש את המקום , זה יהיה ההתחלה שלנו״ אמרתי והוא חייך עם מבט תמים
״אני לא מאמין שאנחנו באמת מתכוונים לעשות את זה״ אמר ״זה מטורף״
״כן״ אמרתי בחיוך , עצרנו ליד האופנוע והסתכלתי עליו , לבי פעם בחוזקה ״יהיה לך איפה לצלם אותי״
״נכון ! שמעתי שאפשר להשתמש במסך ירוק בשביל ליצור אפקטים ברקע״ אמר בהתרגשות ״אז שנבנה את הסטודיו בקומה התחתונה אני רוצה גם לבן וגם ירוק-״
״כשנבנה אתה תחליט״ קטעתי אותו בחיוך והוא הנהן
״זה יהיה המקום הכי יפה בעולם״ אמר עם ניצוץ בעיניו ״אני לא מאמין שאתה עושה דבר כזה״
״אנחנו עושים״ אמרתי. הוא חייך ואז הסתכל למשהו מאחוריי והחיוך שלו ירד
״הי , זאת לוטי ?״ שאל בשקט , הסתובבתי וראיתי אותה עם בחור גבוה שלובש כובע צמר שחור. כשהבחור זז ויכולתי לראות בבירור את פניו קצת לבי נחת , אני מכיר אותו.
״מה לעזעזל היא עושה איתו ?״ פלטתי
״אתה מכיר אותו ?״ שאל , הסתכלתי עליו ובלעתי רוק
״לא״ הנדתי את ראשי לשלילה , למזלי לי אין סימן שחושף שאני משקר. ״אתה רוצה לקרוא לה ?״
״לא , אנחנו לא כלכך מסתדרים גם. בוא פשוט נלך מפה.״ ביקש , לא ידעתי אם אני אמור לומר לו , לא רציתי סתם להדאיג אותו. הבחור שעם לוטי זה סבסטיאן , בעבר הוא מכר לריי סמים. עכשיו אחות של לואי מתעסקת עם סוחר סמים מפוקפק ואני לא יודע אם אני אמור לספר לו.