Dear god - 29

9.7K 727 385
                                    

ישבתי בספה בלי לעשות דבר. כבר הערב ואנחנו מחכים שאבא ישוב מהכנסייה בשביל לאכול. השולחן מסודר , פיזי עזרה לאמא בזה. אני גאה בפיזי. אלוהים אדירים היא יודעת עליי ואני מרגיש שזה לא שגוי , אולי מעט שגוי אבל גם בסדר , אני מרגיש יותר משוחרר , אבל פתאום אשם , אני אמרתי להארי שזה יעבור לי. כל היום אני חושב על שיחת הטלפון שאבצע אבל אני לא מסוגל להתקשר , אני קצת מתבייש , אני לא יודע. כשהדלת נפתחה אבא נכנס פנימה ומשום מה הביט רק בי , ואני בטוח שזה לא היה בשביל לקבל את פניי כי הוא נראה כועס. חייכתי חיוך קטן בשביל להקל על המצב , הוא נאנח וצעד לעברי
״אנחנו נוכל לדבר בני ?״ הוא שאל והנהנתי , רק קיוויתי שהכל בסדר. קמתי מהספה וצעדתי אחריו לחדר שלי , זה מוזר ופתאומי , לדבר איתי ? אני מפחד שקרה משהו. שנכנסתי לחדרי הלכתי להתיישב במיטה , הוא התיישב מולי והוריד את ראשו
״אני... אני לא יודע מאיפה להתחיל״ אמר , לבי נחת ועברה בי תחושה מוזרה
״מה קרה ?!״ שאלתי במהירות , הוא הביט בי עם עיניו האפורות
״קודם היציאות הבלתי מוסברות , לברוח מהבית דרך החלון , לעשן... אתה חטאת״ אמר ולבי נחת , הוא משוכנע שהסיגריה הייתה שלי. רציתי להתפרץ ולומר שהסיגריה לא הייתה שלי , אבל זה לא הגיוני , לא יהיה לי הסבר , אני לא יכול לומר שהיה פה מישהו. ״אתה עדיין מתכוון להתנזר ?״
״כן״ השבתי במהירות ״אני בהחלט רוצה. הייתה לי מעידה חד פעמית אני מצטער״
״זה אשמתי״ אמר. הורדתי גבה בבלבול , מדוע שאתווכח איתו על זה ? אני מתכוון , אין לי תירוץ לכל זה. או שכן , לתירוץ קוראים הארי.
״אני עדיין מסור לדת״ אמרתי , אבל חשתי צביטה בלבי , הרגשות אשם.
״ציירת לישו משקפיים״ הוא הצביע על התמונה של ישו. שפתי נשמטה , גם את זה הארי עשה... אלוהים אדירים , הוא הרס את התדמית הטהורה שלי.
״זה היה בריתוק... חשבתי שיחמיא לו המשקפיים״ אמרתי מבולבל , לא יצרתי קשר עין כרגע
״בהתחלה כעסתי , נורא כעסתי והתפללתי בשבילך בנוסף״ הוא אמר
״זה נחמד״
״שמתי אותך בריתוק , ניסיתי לחנך אותך בדרך הקשה , ואז עצרתי לחשוב , מה גרם לכל זה ?״ הוא שאל וצמצם את עיניו. הארי הארי הארי.
״אין לי מושג״ אמרתי בתמימות
״מייקל״ הוא אמר ושיחרר נשימה ״זה מאז שעזב , זה טבעי שתאבד את עצמך כך , קרה לי מקרה דומה. אבל אתה מוכרח להבין שאתה לא אמור לתת לעזיבה שלו להשפיע עליך.״
שכחתי שמייקל עזב. ״לקחתי את זה קשה אני מניח...״ מלמלתי.
״וזה טבעי״ הוא משך בכתפיו ״בשביל זה יש לך אותי ואת האל״
״ואת שאר המשפחה״ הוספתי בחיוך קטן והוא החזיר
״זה אשמתי. אני צריך לשים לב לפרטים הכי קטנים אצל הילדים שלי , אני צריך לדעת מה מציק לכם ולעבור איתכם את זה״ הוא אמר וטפח בכתפי ״הכל יהיה בסדר לואי. אתה עוד תראה את מייקל״
״אני יודע-״
״אתה טהור. אז חשבתי שעקב ההתרחקות הפתאומית שלך יש לי רעיון קטן״ קטע אותי וזה גרם לי לחייך , יש לו רעיונות מופלאים ״הנזירים מתכננים טיול קצר של יום. חשבתי אולי תצטרף אליהם״
״להצטרף אליהם ?״ שאלתי מבולבל
״תצא איתם לטיול הזה. אתה צריך להתאפס על עצמך״ הוא אמר , זה נראה כאילו הוא חושב שיצאתי מדעתי. אבל אני לא מאשים אותו. לברוח מהבית בגלל ריתוק זה לא מתאים לי , להיות בקרבת סיגריה זה לא מתאים לי. לחטוא... זה בכלל לא מתאים לי.
״אני אשמח להצטרף לטיול״ השבתי בחיוך והשפלתי את מבטי
״נהדר. בעוד יומיים , אני בטוח שתיהנה איתם ותגלה יותר על הדת״ הוא אמר ולמען האמת התרגשתי קצת. הסתכלתי עליו בזהירות ונראה שזו סיומה של השיחה , אבל אז נזכרתי במה שפיזי אמרה
״אבא״ קראתי והוא זקף את גבותיו בשאלה , הייתי מעט לחוץ , זה מלחיץ לדבר איתו ברצינות ״איך התחלת להתעסק בדת ?״
״זה סיפור מעניין...״ הוא אמר בחיוך והסתכל לכיוון אחר בדרמטיות , זה סקרן אותי. אני יודע שכל המשפחה שלו לא אהבה את זה שהוא התעסק בדת כי הם טוענים שהוא השתנה ונהפך להיות אדם אחר , שפטני יותר. הוא גם התרחק מהם כי הם כופרים , זה ריב משפחתי ישן. ״בהתחלה לא הייתה לי אמונה בדבר , הייתי נער רגיל שמפלרטט עם הבחורות היפות״
״אלוהים אדירים היית חוטא״ אמרתי בשקט והוא צחקק
״כמו כל נער״ אמר. צמצמתי את גבותיי בבלבול , הוא היה חוטא... זה מוזר ״ראיתי סרט תיעודי על חייהם של הדתיים , זה עניין אותי...״ הוא סיפר ונראה שריגש אותו הזיכרון. ״אני זוכר ששאלתי את אמי על הדת והתחלתי ללכת לכנסייה. המשפחה שלי לא אהבה את זה , זה היה כלכך שונה מהם... הייתי אחר.״
כמוני , חשבתי לעצמי. ״ולא היה אכפת לך שהם לא קיבלו את זה בך ?״ שאלתי , זה המשפחה שלו למען השם.
״לפעמים צריך להתעלם מהאנשים מסביב ולחיות באמונה וברצון שלך. אם תגרום למישהו אחד להתגאות בך , מישהו שאכפת לך ממנו... מה יותר טוב מזה ?״ הוא שאל. זה מעט הלחיץ כי הרגשתי שאנחנו מדברים עליי.
״מי היה האחד שרצית שיתגאה בך ?״ שאלתי בשקט , הוא הביט בעיניי ואז חייך
״ישו.״ אמר. הייתי צריך לדעת. מה שהוא אומר זה שהוא וויתר על הכל בשביל מישהו אחד , למרות שהקשר של אבא וישו לא רומנטי , זה בכל זאת קשר , קשר שהוא נלחם עליו. הוא סוג של עבר מה שאני עברתי , רק שאצלו זה עם האל ואני עם הארי... הארי הוא האלוהים שלי.

Dear god - Larry StylinsonWhere stories live. Discover now