Dear god - Larry Stylinson

Dear god - 50

הלכתי במדרכה הריקה , הבלטות פה מסודרות יחסית לאיזור שאני גר ששם זה ממש אסון. היה כמעט ריק פה , אולי בגלל שזה הלילה הנחתי. מוקדם יותר הלכתי עם זאין קלייר וג׳ייקוב להסתובב ולמצוא מקומות שהמשולשים ציירו בהם , בטח עכשיו הם נהנים בלהרוס להם את הציורים. רציתי להיות איתם בזה אבל החלטתי ללכת ללואי. הוא מקורקע , חוץ מזה רציתי להיות איתו , אני חושב שהוא לבד כרגע , זה לא טוב להיות לבד במיוחד לא כשעצובים. ראיתי את ביתו והאטתי , אין אדם בחוץ וזה נתן לי אישור לפנות לביתו ולעשות את ההיקוף בשביל להגיע לחלון חדרו. כלכך חשוך שאני כמעט לא רואה דבר. השעה שתים עשרה ואני יודע ששעה כזאת נקראת מאוחרת בשבילו , אז הנחתי ששאר משפחתו ישנה כרגע. פתחתי את החלון בדחיפה קלה ושמעתי את קולו המבוהל , אור החדר דלק והוא נעמד ואחז בידו פסל של ישו. הייתי בטוח שזרקתי את כולם.
״ה-הארי...״ הוא לחש ומיהר להתקרב לחלון , נשענתי ממול חלונו והוא התכופף תפס את פניי ונישק אותי בהפתעה. ״אני כלכך שמח שאתה כאן... כנס״
הכל בסדר ?״ שאלתי בדאגה תוך כדי שטיפסתי דרך החלון , הוא התיישב במיטתו והביט בי , גבותיו מקומטות לצדדים
״אף פעם לא הייתי בריתוק שנמשך הרבה זמן״ הוא לחש וראו רוק שעובר בגרונו ״באמת נשארתי פה הפעם... יומיים כבר , כל היום אמא שלי נכנסה שוב ושוב לחדרי בשביל לוודא שאני פה״
״אכלת משהו ?״ שאלתי בדאגה והתכופפתי מולו ״תרצה שאלך לקנות ל-״
״לא , לא תודה , אכלתי״ הוא קטע אותי בחיוך קטן שגרם ללבי להלום בחוזקה. התקרבתי אליו ואחזתי בפניו לפני ששפתיו היו כנגד שלי לנשיקה מעוררת חושים ועוצמתית , הוא קשר את זרועותיו מסביב הצוואר שלי והניע את שפתיו בשלמות כנגד שלי.
״מה אכלת ?״ הפרדתי את שפתיי משלו והתיישבתי לידו , הוא השפיל את ראשו ונשך את שפתיו.
״לחם ריק ומים״ אמר בשקט. גיחכתי מהבדיחה הזו אבל כשהביט בי ברצינות הבנתי שזה לא בדיחה.
״מה... ההורים שלך יצאו מדעתם ?״ התפרצתי בשקט , לא רציתי שישמעו אותי.
״זה בסדר , אני במילא לא אוכל הרבה-״
״זה לא פאקינג בסדר״ קטעתי אותו. הוא צריך להפסיק לנסות לגרום לזה להיראות בסדר. ״זו כפייה דתית״
״מה ?״
״אם אתה מתרחק מהדת הם מקרקעים אותך , הם חולי נפש-״
״אלה ההורים שלי״ הוא קטע אותי ונראה כועס , התחרטתי לרגע על פליטת הפה שלי ״התחלתי לחשוב לעצמי...״ הוא לחש בלי להביט בעיניי ״אם באמת רציתי להיות נזיר או שזה היה בשביל לרצות את אבא שלי״
לא חשבתי שאשמע את זה ממנו. ״אתה צריך לנוח לואי״ לחשתי והעברתי את ידי בגבו , הוא הנהן ועלה לשכב במיטתו , ואז סימן לי לבוא. גיחכתי והנדתי בראשי לשלילה ״אבא שלך יצלוב אותי״
״נעלתי את הדלת״ הוא לחש ״ואני צריך אותך פה איתי , אז בוא״ הוא הוסיף. נשכבתי לצידו מתחת לשמיכה והוא התקרב לחיקי ולא השאיר מרחב ריק בינינו , וזו הפעם הראשונה שישן כלכך קרוב אליי , בדרך כלל הוא שומר על מרחב. חיבקתי אותו ונישקתי לראשו. ״אני לא רוצה להיות נזיר״ הוא לחש כנגד הצוואר שלי.
״חשבתי שזה כל מה שאתה רוצה...״ לחשתי תוך כדי שליטפתי את שיערו והרגשתי איך נרגע ממני.
״אבא שלי מאוד הכעיס אותי , הוא צעק עליי. אני עשיתי הכל , כל מה שרצה , והייתי מה שהוא רצה אבל עכשיו אני רוצה להיות... להיות אני״ אמר. ״מייקל בא הנה היום והציע לי לבוא איתו מחר לכנסייה״
״הבנתי שאבא שלך דיבר איתו עליך״ אמרתי.
״כן , יכולתי להבין את זה... כולם מתנהגים אליי כאילו השתגעתי״ הוא אמר בשקט ״מייקל ידע שכל מה שרציתי היה שהוא יבוא איתי לכנסייה. אני אוהב את הדת ואת ישו אבל אני מרגיש שזה נהיה בשבילי יותר מדי להתמודד״
״מה אתה מתכוון ?״ שאלתי.
״אני לא יכול איתם יותר... הם מצפים ממני ליותר מדי , להיות הכי טהור בעולם״ אמר בנשימה כבדה ״אם אני חוטא אני מרגיש אשם , אני מרגיש רע עם זה , כאילו ואני עושה דבר רע. כשאני מתפלל ונמצא בכנסייה אני שוב מרגיש אשם... אני מרגיש ששום דבר לא גורם לי להיות בסדר חוץ... חוץ ממך״ קולו דעך , הוא הביט בעיניי ויכולתי לראות בזוג עיניו הכחולות דמעות ״אני מאבד את עצמי...״
״זה בסדר״ לחשתי וליטפתי את פניו , הוא בהחלט מבולבל. הוא עומד בין הדת לבין הצד ההפוך והוא נקרע ביניהם. אבל אני אתפוס אותו ואחזיק אותו בשביל להגן עליו.
״אני רוצה פשוט לברוח מהכל... לעשות מה שארצה״ אמר בשקט ובקול חנוק.
״אם לא היית מתכנן להיות נזיר , מה היית רוצה להיות ?״ שאלתי וקולי שקט. הוא ליקק את שפתיו והוריד את ראשו.
״זה לא משנה-״
״ברור שזה משנה״ אמרתי במהירות וזה גרם לו להביט בי. ״תספר לי״ ביקשתי.
״ובכן... יש משהו שתמיד אהבתי״ אמר בשקט ועלה לפניו חיוך קטן ומתוק ״צילום״
״צילום ?״ צמצמתי את עיניי בבלבול והוא הנהן. הוא אף פעם לא מדבר על צילום או סתם תמונות.
״לפני כמה שנים נג׳דידה הנזירה הראתה לי מגזין של נשים , הסתכלתי על התמונות וכלכך רציתי להיות הבחור שמצלם אותן. אני חושב שגוף האדם הוא אומנות , בני אדם כה יפים ואני רוצה לצלם את זה בצורה אומנותית , שהתמונה תשדר עומק כלשהו ותתן לאנשים השראה״ אמר והיה ניצוץ בעיניו , והדרך שדיבר על זה רק מראה כמה הוא אוהב את זה. ״אבל זה לא משנה כי זה סתם...״
״זה חלום״ לחשתי בחיוך והוא הביט בי בהקשבה מלאה. ״החלום שלך״
״החלום שלי ?״ הוא שאל בשקט.
״כן , חלומות אפשר להגשים לואי. צריך רק לרצות בזה״ לחשתי. לאחר שניות שבהה בי הוא הסיט את מבטו והידק את שפתיו
״אני חי בשכונה של דתיים עם אבא שהוא כומר , אני בעצמי דתי ו... החיים שלי כרגע כלכך מסובכים. לא משנה כמה ארצה , שום דבר לא יקרה״ הוא אמר ולא אהבתי לראות אותו מוותר על מה שהוא אוהב. אני עושה מה שאני אוהב שזה הגראפיטי , זה אסור אבל אני עדיין עושה את זה ואני לא יכול לדמיין את עצמי מפסיק.
מה אתה מתכוון לעשות עם החיים שלך ? בעתיד ?״ שאלתי. הוא גיחך והצמיד את מצחו לחזה שלי
״להיות נזיר... אבל אני לא יכול לשקר על ישו״ הוא לחש. ״אין לי דבר לעשות... אהיה תקוע בבית הזה עד סוף חיי״
״בחייך...״ מלמלתי
״הפסקתי לקבל דמי כיס מאבא שלי , אין לי כסף ואין לי חופש״ הוא אמר. כרגע הוא עצוב כך שאפשר לראות שהוא מסתכל על הצדדים שלילים בחייו , אבל שמתי לב לזה שהוא לא מרבה לחשוב למרחקים.
״תמצא עבודה״ אמרתי והוא מהר הביט בי
״עבודה זה של חוטאים-״
״לואי״ קטעתי אותו בגלגול עיניים ״נמצא עבודה יחד. ובקשר לחופש אני מתכוון לעוף מהבית כי מייקל חרא של שותף. נגור יחד״ הצעתי , ואז שחשבתי על זה זה נשמע לי מוקדם ומהר מדי. אנחנו יחד חודש שבוע ויומיים. אך כשחייך כל החששות שלי נעלמו לרגע.
״באמת ?״ שאל בשקט
״כן.״ אמרתי בחיוך. הוא חייך חיוך רחב שחשך שורת שיניים לבנות ועיניו נסגרו , הוא התקרב ונישק נשיקה קטנה לשפתיי.
״בסדר״ לחש ומיד פקחתי את עיניי
״בסדר מה ?״ שאלתי , הוא ליקק את שפתיו ואז נשך
״נעשה את זה. נמצא עבודה וככה נוכל לשלם שכירות לדירה המשותפת שתהיה לנו ובנוסף יהיה לי כסף משלי״ אמר ונישק נשיקה נוספת לשפתיי ״בסדר...״ לחש. חייכתי וליטפתי את פניו , לבי פעם בחוזקה ובטני התהפכה מלחוש את נשימותיו כנגד שפתיי
״בסדר״ לחשתי והוא צחקק
״אבל לא בזמן הקרוב״ אמר והביט לעיניי , הנהנתי וחייכתי אליו. זה משוגע... אני לעולם לא גרתי עם מישהו שאני יצאתי איתו , אני חושב שזה שלב מתקדם יותר מיחסי מין אפילו , זה להיות איתו עשרים וארבע שעות ביממה. אני מתרגש לקראת זה , אני מצפה לזה בקוצר רוח.
״ובלי תמונות של ישו על הקיר״ אמרתי והוא צחק והצמיד את פניו לחזה שלי
״על זה תהיה לנו שיחה ארוכה״ הוא אמר , חייכתי והתקרבתי לנשק את שפתיו , הוא תחב את אצבעותיו בשיערי , הניע את שפתיו כנגד שלי והרגשתי את החיוך שלו לפני שחזר לנשק אותי. הנחתי את ידי באגנו והוא נשכב על גבו , אני מעליו אבל נשענתי עם המרפק על המיטה בשביל לא להכביד עליו , החלקתי את הלשון שלי בין שפתיו והוא פתח מעט את פיו לאפשר לי גישה , התשוקה זרמה בעורקיי , כל נשיקה איתו סחפה אותי. הלשון שלו נקשרה בשלי לפני שנישק אותי , הרגשתי את הזקפה החלשה שלו וזה גרם לי לחייך כנגד שפתיו , זה מגרה אותו. אני אוהב שהוא מגורה ממני אבל לא יכול לעשות עם זה דבר , הוא כמו נער מלא הורמונים ללא ניסיון.
״א-אלוהים אדירים״ הוא פלט ונשמע נבוך , חייכתי ונשכבתי לצידו ״אני מצטער-״
״זה לגמרי נורמלי״ קטעתי אותו אבל הוא עדיין נראה מובך , כי הוא גם לא הסתכל לעיניי ״זה תופעה רגילה״
״תגיד הארי ?״
״כן ?״
״ל... אם- טוב , הכוונה היא...״ הוא גמגם , שמעו שבלע רוק ואז הוא הביט בי בחשש ״לקיים יחסי מין זה... זה כואב ?״
גיחכתי מהמבוכה שלו , אין לי בעיה לדבר איתו על דברים כאלה. חוץ מזה הוא צריך לדעת. ״בפעם הראשונה זה תחושה מוזרה לכולם , זה משהו שאתה לא מכיר. אבל לאחר הפעם הראשונה שאתה מבין מה זה ואיך דברים קורים , אתה יודע לפעם הבאה להפוך את זה ליותר מהנה״
״הו...״ הוא פלט בשקט.
״אל תלחיץ את עצמך עם זה״ אמרתי ברוגע והוא חייך חיוך קטן והוריד את ראשו.
״זה לא נראה נוח לישון עם ג׳ינס״ לחש
״זה באמת לא״ אמרתי תוך כדי שקמתי והורדתי אותו במהירות שלא נראה שהוא ציפה לה. פשטתי את החולצה ונשארתי עם הבוקסר , הרמתי את הג׳ינס והוצאתי את תעודת הזהות של זאין מהכיס , שחכתי שזה אצלי. ״אני שם את תעודת הזהות של זאין בארון שלך עד מחר הבוקר , בסדר ?״ שאלתי בזמן שהלכתי לארון והנחתי במדף את תעודת הזהות.
״למה זה אצלך ?״ הוא שאל
״הסתובבתי איתו ועם קלייר ושעברנו ליד הים הם החליטו לקפוץ אז הוא נתן לי לשמור לו וזה נשאר אצלי״ אמרתי והלכתי חזרה למיטה הקטנה שלו , נשכבתי מתחת לשמיכה לצידו , הוא התקרב לגופו והכניס את הרגל שלו בין שלי , חיבקתי אותו וזה הרגיש כמו שתי חלקי פאזל שמתחברים , התאמנו , ככה זה הרגיש.
״תודה על זה שאתה כאן״ הוא לחש. חייכתי ועצמתי את עיניי , הוא לא צריך להודות לי , אמרתי לו שתמיד אהיה כשיצטרך אותי. גם אם הוא לא קרא לי באתי.
״אני תמיד פה״ לחשתי. זה לא היה מהמשפטים שאמרתי בשביל לנסות להיות רומנטי , באמת התכוונתי לזה. ״לילה טוב לואי״
״לילה טוב אנדי״ הוא לחש.