פרק 5

358 17 23
                                    


היי לכולם!!!

אז סוף סוף יש לי זמן לכתוב , מצטערת שזה לקח כל כך הרבה זמן , אבל היו לי הרבה דברים .

אז הנה הפרק ה-5 ,

והאחרון .

כן זה אולי היה  סיפור קצר ,  אבל בקרוב אני אכתוב עוד סיפור ואני אשתדל לעשות אותו יותר מעניין .

אז...תהנו !!!

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

"אני חושש שהגיע הזמן גבירותיי" .

הוא עמד שם מאחוריהם מביט בהם , מביט בהם האיש שהיה בתמונה שצולמה לפניי יותר ממאה שנה , כשנקמה נראתה בעיניו .

למרות הדלת שעמדה מאחוריהם , האפשרות האחרונה לברוח , הן נשארו לעמוד במקומן , הן לא היו מסוגלות לזוז, הן ידעו, הן ידעו שהן צריכות לברוח לרוץ לצעוק לעשות משהו, אבל הן רק עמדו שם מביטות בו באימה  .

קיילי הייתה זו שדיברה " מה קורה פה ?" , היא הסתכלה עליו מחכה לתשובה , אך במקום זאת הוא רק צחק .

לאחר כמה שניות הוא הסתכל במבט קפוא ומצמרר" אתן באמת רוצות לברר מה קרה? יש לכן הזדמנות לברוח, אתן לא רוצות לברוח?" אמר כשהוא מצביע על הדלת שמאחוריהן .

הן ידעו שהן צריכות לברוח , אבל משהו בדבריו גרם להן להישאר במקומם ,אם הוא כל כך רוצה שהן ינסו לברוח ,כנראה זאת תהיה מלכודת ."אנחנו לא טיפשות, אתה לא תיתן לנו ללכת בקלות ." אמרה אוור .

" טוב זאת החלטה שלכן , אם אתן רוצות לשמוע את מה שקרה , אז בבקשה , ככה הכול התחיל ." אמר והתחיל לספר להן הכול "בית המלון שאתן נמצאות בו כרגע שייך למשפחתי כבר שנים רבות .בשביל משפחתי המקום הזה היה יקר ערך ,והיא לא הייתה מוכנה לוותר עליו . הוא עבר בדורות המשפחה ,והכול היה טוב ורגוע עד שהוא הגיעה לסבא שלי .אחרי כמה ימים שסבי קיבל את בית המלון באו אנשים אלינו הביתה , הם טענו שהאדמה שעליה נבנה בית המלון שייך להם והם רוצים אותו בחזרה , אבל לא הסכמנו לוותר על משהו שחשוב לנו ומפה זה המשיך .

התפתחה מלחמה גדולה ביננו לבין אותם אנשים , הם ניסו לפגוע בנו ואנחנו בהם, אך יום אחד הכול הסתיים , הכול הסתיים כשרצחו את סבי ." הוא עצר לרגע ואז המשיך . "כנקמה אבי רצח את אחד הבנים של הרוצח של סבי , וכך זה המשיך כמה שנים , הרבה מתו, ואני היחיד שנשארתי במשפחתי .

המלון נסגר , אך לא ויתרתי עליו . אחרי כמה חודשים שהוא נשאר סגור , החלטתי לפתוח אותו מחדש ולהילחם באנשים שניסו לקחת אותו ממני , הבאתי אנשים שישמרו על בית המלון , דאגתי לא להכניס אף אחד מאותה המשפחה , אבל כמו שהבנתן זה לא עזר ." הוא עצר והסתכל על הבנות .

הוא שרף את הכול , והכול נהרס . ומה קרה אז ? כלום . אנשים דיברו על זה רק לכמה ימים , אבל אז כולם שכחו מזה , אף אחד לא התייחס לזה יותר ." אמר כשמבט של כעס היה בעיניו ."אז לא הייתי מוכן לעזוב את הכול ולתת להם את בית המלון , " ואז נראה על פניו חיוך מרושע שהלחיץ אותם במיוחד " אז החלטתי להרוג את כול משפחתם , אבל זה לא הספיק לי , רציתי שאנשים יזכרו את זה לתמיד , אז כול שנה באותו תאריך באותה שעה אני בוחר כמה אנשים ומביא אותם לפה , מזכיר להם דברים יקרי ערך שאיבדו " אמר והסתכל על קליירי .

בית המלוןWhere stories live. Discover now