The Legend

Monday morning

"בוקר," קראתי כשקמתי מהמיטה וגיששתי לחולצתי.
"בוקר חלומי" הוא הכריז באושר.
הוא זחל מן הפוך באיטיות, תוך כדי שהוא מתעסק בפלאפון.
קמתי מהמיטה, ומשכתי את הווילונות הארוכים, מה שגרם לאור חזק ומסנוור להשתלט על חדר המלון.
הלכתי לשירותים, שיחררתי את השתן שלי לחופשי, וצחצחתי שיניים בנמרצות.
לאחר שבחנתי את שיערי מול המראה, החלטתי להתקלח.
גם אמבטיה וגם מקלחת היו באפשרותי, מקלחת הייתה בעדיפות העליונה מסיבה כלשהי, אז לאחר כמה משחקים עם הדוש וקצת נגיעה בעוצמת המים והחום,נכנסתי תחת הדוש, ונשרפתי בהנאה.
"מתי את יוצאת מכאן?" ניק שואל כשהוא נכנס להשתין משמאלי, למרות שהמקלחת הייתה שקופה, לא ממש שינה לי שהוא יכול לראות את גופי העירום, מכיוון שעשה זאת אמש.
"אני אצא באחת עשרה כנראה, אני צריכה לעשות אודישנים לסדרה חדשה כמו שאמרתי לך" אני מסיימת שהוא שוטף ידיים ממש מולי, הוא מרח את המשחה הכחולה על ראש המברשת, ולאחר שהסיט את שיערו הארוך החל בצחצוח, הוא היה אגרסיבי לשיניו, והוא ממש נלחם עם צבען הלבן- שמנת של שיניו.
אני הייתי מרוכזת בעצמי תוך כדי צפייה במופע שלו.
התענגתי על הריחות המתפזרים באיזורי, ועל השמפו בריח לבנדר שעלה לי דולר בלבד.
הוא שטף את המברשת באיטיות כשהוא מתבונן בי דרך המראה, עצמתי את עיניי,עד סוף המקלחת.
התעטפתי במגבת לבנה ויצאתי מחגר השירותים.
הוא ישב עם הבוקסר השחור על המיטה וראה איזה סדרת קומדיה כלשהי,בזמן שאני מתרוצצת לחפש בגדים.
"איימי,יש לך שיחה נכנסת" הוא אומר כשעיניו על הטלוויזיה.
"אה", ניגשתי אל הפלאפון שאני בחזייה ותחתונים בלבד.
"הלו?" אני בדרך כלל שואלת.
"איימי,את באה בסוף שבוע הבא?" זהיתי את הקול המוכר והחמים של אימי.
"כן בטח, למה?"
"אנחנו עורכים ארוחה גדולה עם המשפחה של אשתו של ג׳ון אחיך,אממ אווה כן אווה" היא צוחקת קלות בביוש.
"אהה כן בטח," הופתעתי שזה בסוף שבוע הבא.
"טוב יקירה, את יכולה להביא מישהו שיהיה איתך." היא מאשרת בנחת ואז צוחקת צחוק מובך.
"טוב אני חייבת ללכת אני אדבר איתך מחר" שיקרתי.
"טוב מתוקה שלי, נדבר.." היא אומרת בשמחה ואני מנתקת הישר אחריי.
זרקתי את הפלאפון על המיטה.
"את מאוד סובלנית לאמא שלך." הוא אמר בסרקזם מושלם.
"תסתום" אני יורה בעצבים.
"את ממש חלומית על הבוקר" הוא אומר בלעג שוב.
"איזה קטע, אתה לא" אני מגחכת אל מולו.
התיישבתי לידו, ממש על הכרית שלי ובהיתי במסך הטלוויזיה.
הוא נשען על עוד כרית וכרך את ידו סביב מותניי, הוא הצמיד אותי אליו, ואני? אני נצמדתי אליו בדיוק כמו שרצה שאעשה.
הוא קירב את שפתיו אל שפתיי ונישק אותי בעדינות נשיקה יבשה וחמה ואז עוד ועוד עד שהכניס את לשונו בשובבות ושיחק עם לשונו מעל לשלי.
הרוק שלו היה מתוק ונעים עם שלי.
"את חמודה על הבוקר" הוא שינה את דעתו ואמר תוך כדי פעולה, הוא עלה מעליי בניגוד לפעם שעברה, עלה וירד שאנחנו צמודים מתמיד.
הוא חיכך את איברו אל שלי, ולא יכולתי שלא לצרוח מרוב תענוג.
הוא היה חלומי ומדהים מעליי, ואני חייבת להודות שהיום שלי רק הולך ומשתפר.
הוא נישק את צווארי עם לשונו החמה, ואני זזה בקצב קבוע איתו.
הקצב היה מדהים כמעט כמוהו.
הוא משך את שיערו אחורה והמשיך שהוא תופס את ידי ומושך אותה אל תוך הבוקסר הנקי שלו.
תפסתי באיברו ומשכתי את ידי קדימה ואחורה.
רציתי שיתחנן, שיבקש ממני, יותר חזק.
"יותר חזק" הוא כמעט תפס את ידי והזיז אותה בעצמו.
עצרתי, "תתחנן" ביקשתי בחיוך מעושה.
הוא עצר גם כן, פקח את עיניו.
חייכתי אליו חיוך שובב והחזקתי את איברו הדוק יותר.
הדקתי יותר אפילו"אוקי אוקי אני מתחנן" הוא גנח.
העברתי את ידי אחורה וקדימה והתנשמתי איתו, אני לא יודעת מה יותר לוהט; הוא? או הקול שיוצא ממנו עכשיו, הנשימות שלנו השתלבו וכמובן ששלו היו יותר חזקות, כשהוא גמר על החזה שלי, והתחושה החמה והדביקה כיסתה אותי.
הוצאתי במהירות כמה ניירות טישו שהיו ליד המיטה, וניקיתי את החזה שלי, גנבתי כמה נשיקות לאחר שהתאושש,
"לאן?" הוא שאל.
"אני ממהרת לעבודה"אמרתי,חזרתי למקלחת וניקית את השפיך הדביק ממני.
חזרתי לחזייה והתחתונים ממקודם, לבשתי חולצה קצרה בצבע בורדו וסקיני ג׳ינס כחול עמוק.
"אני שונא שאת ממהרת." הוא הודיע בעצלות.
"תתארגן כבר." הוריתי לו.
זה בסדר, את תלכי ואני אחזיר ללובי את הכרטיסים לחדר." הוא אמר באדישות.
סיימתי לארגן את התיק לואי ויטון הקטן שיכולתי להרשות לעצמי, ומיהרתי להרים את התחתון תחרה השחור מאתמול, תחבתי אותו בבושה עמוק בתוך התיק שלי.
"זונה קטנה" הוא מלמל.
חייכתי אליו שהייתי בדרכי לצאת מהחדר לשבוע הזה.
"אני אראה אותך בקרוב?" הוא שאל כאשר בא לכיווני.
"אני מקווה," הסתכלתי עליו.
"אתה בא למסיבה בחמישי?" המסיבה של תחילת הקיץ.
"אני חושב שכן, את רוצה לבוא אליי אחרי המסיבה? הבית שלי מאוד קרוב לשם, יהיה לך יותר נוח." הוא אמר ונבהלתי מן המחויבות הזו לבוא למסיבה, אני בכלל לא אוהבת מסיבות.
"אוקיי,ביי" אמרתי ונישקתי אותו נשיקה חסרת לשון.
יצאתי מהחדר והתקדמתי למעלית, כשבאתי ללחוץ על הכפתור שיזמין מעלית, גיליתי שהבחור הגבוה שלידי כבר לחץ עליו.
חיכינו ביחד,עד שהמעלית השמיעה קול ופתחה את דלתייה.
"בבקשה" הוא אומר ומכוון את ידיו, נכנסתי ראשונה למעלית הקטנה, והוא נכנס מייד אחריי.
בזמן שחיכיתי לרדת מן הקומה החמישית,
כל מה שחשבתי עליו היה על איזה מהירות לעזאזל אני צריכה לנסוע בשביל להגיע בזמן.
והמעלית המאוד איטית הזו עכבה אותי רק יותר.
הגעתי לקומת הלובי, וישר רצתי לדלת האוטומטית ועברתי אותה בהצלחה.
רצתי אל המכונית שלי,מרצדס C class שאבי עזר לי לקנות ליום הולדת 19.
לחצתי על הכפתור unlock בצרור המפתחות השחור,ופתחתי את הדלת במהירות, קפצתי אל המושב וסגרתי את הדלת אחריי,הפעלתי את המנוע והתחלתי בנסיעה, המטרה;להגיע לאולפנים בחמש דקות.
אחרי נסיעה די קצרה, הגעתי לחניית האולפנים, חניתי ונעלתי את האוטו,הלכתי במהירות למעלית.
רצתי לאולם מספר 1 ,כמובן שאיחרתי בכמה דקות ספורות, והבוחנים חיכו לי.
בסיבוב הסתכלות שלי, גיליתי שהמנהל שלי אלן,רותח עליי, הוא התבונן בי צועדת במהירות עד שהתיישבתי בכסא הבוחנים, הכסא הקבוע שלי, כסא 5.
"בהפסקת צהריים, איימי, את מוזמנת למשרד שלי"הוא הודיע כשצעד צעדים רועשים בדרכו ליציאה מהאולפן, נשמתי בכבדות ובלעתי את הרוק בקושי,רגלי קפצה מצד לצד בלחץ.
'לעזאזל' חשבתי.
"יהיה בסדר," בוחנת בכסא מספר 4 הרגיעה, איכשהו, הסיטואציה גרמה לי לגחך,"את חדשה פה?" שאלתי וחייכתי קצת.
"כן, האמת"הוא צחקה וגירדה בעורפה.
"הוא בטח ישים אותי על תנאי.."לחשתי.
"אני בטוחה שהוא סתם יזעף, לא?" היא אמרה.
"אני מקווה.."השבתי לפנייה העדינות, היא נראתה מאוד צעירה יחסית, שערה היה חום, ועינייה היו אפורות, היא לא הייתה יפה, אבל אין ספק שהיא יכולה להיות חברה שלי.
"איימי, ואת?" הצגתי את עצמי, והיא השיבה "קלואי" וחייכה.
"תכניסו את הנבחן הראשון!" אחד הבוחנים צעק.
קיבלתי את קורות החיים של הנבחנת, היא הייתה אישה גבוה, שיער שטני קצר, ועיניים חומות, היא יכלה להיות בקלות החשפנית של המועדון בפרק 10.
"קורות חיים בבקשה!" אותו אחד קרא.
התחלתי להקריא:" סיימה תיכון ב2005,גיל-28, תפקיד ראשון, פרסומת למעדן מילקי 'קל' כשהייתה בת תשע עשרה,
למדה משחק בניו יורק באקדמיה למשחק וסיימה ב2008, לאחר מכן שיחקה באופרת סבון,'אהבה לנצח' והייתה לתפקיד ראשי, אחרי שנה הפסקה חזרה והופיעה בסדרה 'משפחה מודרנית ' בתפקיד משנה במשך שנתיים."
"האודישן מתחיל בעוד 3...2...1... אקשן!" איש מאחורי הודיע.
היא התחילה לדבר בבלבול ואני התבוננתי,העבודה שלי היא רק לסמן על דף מה אני חושבת עלייה, 'היא תהיה מושלמת בשביל החשפנית ' רשמתי.
עוד כמה שחקנים די 'מזעזעים עד גיחוך' הגיעו ולא מצאתי שום סיבה להעסיק אותם.
-----------------
הגיעה הפסקת הצהריים ומצאתי את עצמי בדרכי למשרד המנהל, כשהגעתי ביקשתי מן המזכירה להכניס אותי וכך עשתה, לאחר שהודיעה לו כמובן,
הוא פתח לי את הדלת ונכנסתי למשרדו המפואר, "את מוזמנת לשבת" הוא אמר בקול רציני.
התיישבתי בחוסר נוחות על הכסא המרופד,"כן?" שאלתי בהיסוס.
"אז אני יוצא להפסקה, לזמן של שנה." השתנתקי לרגע, ואז בא השיעול.
"כן, אני מביא מחליף, הוא די מהקצה השני, זאת אומרת הוא מניו יורק." בהתחשב בעובדה שאנחנו בלוס אנג׳לס זה נכון.
"או מה אתה אומר" גלגלתי.
"אז אני רוצה שאת תהיי אחראית לראות איך הוא מנהל את המקום,אני רוצה שתהיו חברים קרובים, ושתשתפי אותי איך הולך איתו, כמובן שתגידי לי במה הוא גרוע," הוא אומר ברצינות בזמן שהתהלך בחדר, הוא היה גבוה ושמן, הוא התהלך בחליפה שנראיתה די יוקרתית,
"אין בעיה אדוני, מה יצא לי מזה? ומתי הוא מתחיל לעבוד?" שאלתי, אם יצא לי מזה כסף אהיה מאושרת.
"את תקבלי הלאה" "ובונוס יפה" הוא הבטיח וחייך.
"וזה מתחיל בשבוע הבא" הוא הודיע כשהסתכל לחלון.
"אוקיי, אז אני עושה את זה" הסכמתי והוא הסתובב ולחץ את ידי.
"עסקה סגורה"הוא הכריז.
"יפה לך" הוא החמיא.
"ואיימי," הוא קרא בשמי שהייתי בדרך לדלת.
הסתובבתי אליו, "מה?".
"ואל תאחרי עוד" הוא אמר שהדליק את הסיגר העבה, ואז גיחך בקול נמוך מאוד.

ככה הכל התחיל.