פרק 19 - אחרון לעונה

381 31 0
                                    

הרגשתי יד חמה מלטפת לי את הראש .
התעוררתי אבל לא פתחתי עיניים.

אחרי כמה דקות של שקט פתחתי את העיניים .
"זואי" עומרי מלמל וחייך את החיוך המושלם שלו שאני כל כך אוהבת.
הוא שם את השפתיים שלו על שלי ואז התנתק .
"מה קורה ?" הוא שאל ואני רק חשבתי על איזה מזל שמצאתי את המלאך שלי .
"מה קרה?" שאלתי .
"אני אסביר לך הכל אחרי שאת תסבירי לי על איזה קוד ועל איזה כסף הוא דיבר" עומרי אמר ואז הוא חייך.
"אני לא יכולה פה" אמרתי כששמתי לב שיש מצלמה , זה או מצלמת בטיחות או מצלמה שהם שמו , ואני לא לוקחת את הסיכון.
"בבית אני אספר לך" לחשתי.
"אז ספר לי מה קרה שם ?" אמרתי מסוקרנת.
"דיימן מת" הוא אמר גורם ללב שלי לפעום חזק ולחיוך על הפה שלי.
"איך?" לחשתי עדיין.
"האמת שאת לא תאהבי את זה" הוא אמר.
"אני אסביר לך הכל" הוא לחש.
"מישו ירה ואז את ודיימן נפלתם על הרצפה. לא הבנו מה קרה. אני כמובן רצתי אלייך אחרי שהשומרים עזבו אותי ורצו לדיימן .
לדיימן היה כדור שפגע בחזה וזה גרם למוות שלו , ואת .. את כנראה התעלפת מהלחץ" הוא הסביר.
"לג'סי היה צירים מהלחץ אבל היא לא יולדת אל תדאגי וזהו בסך הכל."
"מי ירה בדיימן?" זה הדבר היחידי שהיה לי חשוב.
"זה לא כזה חשוב באמת זואי תעזבי את זה" הוא אמר גורם לי לדאוג.
"מי ירה בדיימן ?" הפעם דיברתי קצת יותר חזק.
"נו באמת זואי" הוא נאנח.
"עומרי שאלתי שאלה פשוטה" אמרתי.
"אבל התשובה לא פשוטה כל כך" הוא אמר.
"עומרי" צעקתי.
"שרון" הוא אמר את זה מהר והעיניים שלי התמלאו בדמעות.
"שרון .. שרון ? הבת שלי ?" שאלתי לא מאמינה.
"איך ?" שאלתי.
"היא .. היא הייתה שם והיא כנראה יודעת איך משתמשים באקדחים כי בבית יתומים שהיא הייתה שם הם היו יוצרים אקדחים אז היא יודעת הכל על זה-"
"מה היא פאקינג עשתה שם?" כמעט צרחתי.
"אני לא ידעתי נשבע היא באה אחרינו" הוא אמר.
"אוחח עומרי" צעקתי והדמעות התחילו לרדת.
"היא בת 6 היא .. היא ... לא יודעת מה היא ,היא בת 6 והיא עשתה את כל זה ועכשיו היא גם רצחה מישו" אמרתי.
"די זואי זה לא יפה" הוא אמר "היא כל החיים הייתה כזאת ואני לא אומר שזה אשמתך , האמת שזה לא אשמת אף אחד" .
"נכון זה בגלל אמא שלי , אני שונאת אותה אם היא הייתה מקבלת את שרון אפילו כשהיא הייתה בבטן שלי , שרון עכשיו הייתה בסדר , ולא הייתה רוצחת מישו"
"היא לא רוצחת" עומרי התפרץ.
"אני לא אמרתי שהיא רוצחת , אני אמרתי שהיא פאקינג הרגה מישו" לחשתי.
"היא הצילה לך את החיים" הוא אמר.
"תודה רבה אבל אני הרסתי לה את החיים." והדמעות ירדו שוב.
"הכל יהיה בסדר , תסמכי עליי" הוא אמר ונשק לשפתיי.
הדלת נפתחה ופיטר נכנס.
"אז התעוררת" הוא אמר באדישות.
"כן" אמרתי ומיד ניגבתי את הדמעות כי הוא אף פעם לא ראה אותי בוכה.
"אני .. פיטר רציתי לבקש סליחה ותודה-"
"תחסכי" הוא אמר ויצא מהחדר.
"מה יש לו" שאלתי את עומרי והוא נענע בראשו.
"שרון פה?" שאלתי והוא הנהן.
קמתי מהר מהמיטה עם כאב ראש קטן אבל לא נורא.
יצאתי מהחדר והלכתי אחרי פיטר.
הוא הביא אותי לאיפה שכולם , וגם שרון הייתה שם.
"זואי" כמעט כולם אמרו.
"שרון" מלמלתי ורצתי לחבק אותה.
"יפה שלי" אמרתי והיא חיבקה בחזרה.
"אמא את ישנת הרבה זמן" היא אמרה וצחקקתי.
"אנחנו נדבר על הכל בבית" אמרתי לה בקול ספק מאיים ספק אימהי.
"אוף טוב" היא מלמלה וחזרה לשבת.
מה אפשר להגיד לה ? לצעוק עליה שהיא הצילה לי את החיים ?
פאקקק נו למה הכנסתי את עצמי.
-
הגענו הביתה וכבר דיברתי עם שרון , היו צעקות , גם מהצד שלי וגם מהצד שלה.
היה בכי , גם מהצד שלי וגם מהצד שלה.
אבל בסוף היה בעיקר חיבוקים.
הלכתי לחדר שלי , עייפה מהיום הזה.
שכבתי על המיטה מיואשת ואז עומרי הגיע.
הוא נשכב לידי ואז הוא נישק אותי.
הנשיקה הייתה סוחפת ונעימה.
הוא נשכב מעליי אבל החזיק את עצמו כדי לא להכביד עליי.
הוא הוריד לי את החולצה ואני הורדתי לו את שלו.
נישקתי כל קוביה שלו וכל קעקוע שלו , אני פשוט מכורה אליו..
הוא התיישב ואני התיישבתי על ידו.
הסתכלנו אחד לשני בעיניים וכבר שכחתי את עצמי.
אחרי כמה דקות שנמשכו כמו נצח.
"אני אוהב אותך" הוא אמר ונישק אותי שוב פעם.
"אתה אפילו לא יכול להתחיל לדמיין כמה אני אוהבת אותך" אמרתי בחיוך.
התנשקנו שוב פעם , הוא הוריד לי במיומנות רבה את החזייה.
הוא הוריד לי את המכנס ג'וגינג שלבשתי לפני שעתיים.
ואני הורדתי לו את המכנס והבוקסר ביחד.
הוא החליק את ידו בגוף שלי והיו לי מלא צמרמורות.
הוא הוריד לי לאט את התחתונים.
"נו כבר" כמעט צעקתי כשהוא עשה יותר מדי לאט ואז הוא גיחך והוריד לי את התחתונים סופית.
בלי לחכות יותר מדי הוא התחיל לנשק אותי ובאותו זמן לזיין אותי.

לאחר 3 חודשים:
"למה ? תגיד לי למה עשית את זה עוד שבועיים החתונה שלנו אני פשוט שונאת אותך" צעקתי ודחפתי אותו.
"אבל זה היה שטות זה לא היה משמעותי , הייתי שכור" הוא ניסה לתת לי הסברים.
"היית שיכור בתחת שלי יבן זונה אל תתקרב אליי יותר אני פשוט שונאת אותך" אמרתי והדמעות התחילו לזרום.
"אבל זה היה מסיבת רווקים , מסיבה שבה יש רווקים-"
"וזונות , כן , רווקים שעומדים להתחתן וזונות" קטעתי אותו בצעקה.
"אבל את לא מבינה" הוא צעק גם מיואש.
"אה עכשיו אני גם לא מבינה , אז לך לזונה שלך אולי היא תבין" התפרצתי והוא כבר התחיל להתעצבן.
"טוב די זואי די , זאת הייתה טעות" הוא צעק. "אני אוהב רק אותך , וסליחה , בבקשה תסלחי לי , זה היה לפני שבועיים והייתי שיכור ופאק אף אחת לא יותר טובה ממך , עובדה שהצעתי לך נישואים ולא לה" הוא לחש גורם לי לבכות פחות .
"אתה בן זונה" אמרתי בדמעות.
"נו סליחה" הוא אמר והתקרב אליי.
הוא שם חתיכה מהשיער שלי מאחורי האוזן והזיז לי גם את הפוני בובה שעשיתי לפני כמה ימים.
"את הילדה הכי יפה בעולם ושום בת בעולם לא תשתווה אלייך" הוא לחש לי באוזן ויודע לגעת במילים שממיסות אותי, ובעיקר להיות חנפן.
"תסתום" אמרתי וחייכתי קצת ואז הוא נישק אותי.
לאחר שבועיים:
"אעאעאעע מחר אנחנו מתחתנים אהבת חיי" צעקתי כשפתחתי את העיניים שלי וראיתי את עומרי.
קיבלתי נשיקה.
וכשקמתי עומרי הרים אותי כמו כלה , מה שיקרה מחר..
כשיצאנו  מהחדר הבית היה מלא במלצרים.
אני לא מבינה כלום.
"מה זה?" שאלתי את עומרי כשהייתי עדיין על הידיים שלו. 
"זה בשבילך , כי את יודעת שאני לא יודע לבשל וכל הזין הזה אז הבאתי את כל אלה" הוא אמר והושיב אותי על הכיסא.
מולי הייתה צלחת שלאט לאט התמלאה במלא דברים כמו , עוגת נוטלה , קרם ברולה ורק דברים מתוקים.
התחלתי לאכול אבל רק אחרי כמה דקות רצתי לשירותים להקיא.
"מה זה עד כדי כך לא טעים ?" הוא שאל באכזבה .
"מה פתאום זה מושלם פשוט לא יודעת יש לי בחילה כבר כמה ימים ויש לי כזה טעם מוזר בפה" אמרתי בגועל והוא חייך.
"תגידי המחזור שלך מאחר ?" הוא שאל וכבר הבנתי מה יש לו בראש.
"אני לא יודעת" אמרתי.
"בואי הולכים לבית מרקחת לקנות איזה משו" הוא אמר וחייכתי , אני בהיריון ?.

○●○
סוף סוף סיימתי את זה , תעשו מלא מלא תגובות ואולי מחר אני יעלה את הפרק הראשון של העונה השנייה.
קודם כל רציתי להגיד תודה לכולכם על הכל ושהיה לי ממש כיף לכתוב ולקבל קצת תגובות מכם.
אז תודה אני אוהבת אותכם

¿ אני ואתה ?Where stories live. Discover now