זה היה בבוקר כשקיבלתי שיחה מאמא שלי. עם כמה שלא רציתי לענות, הייתי חייבת לוודא שהיא בסדר.
לפני שעניתי הבטתי במיטה של איזבלה כדי לראות שהיא לא שם.
לחצתי את הטלפון לאוזן שלי וישר שמעתי את הקול של אמא שלי. היא פטפטה על כמה זמן לוקח לי לענות לטלפון.
"-אמא!" קטעתי אותה, "למה את מתקשרת אליי כל כך מאוחר?"
היא הייתה שקטה בצד השני למשך כמה שניות. "אייברי, מתוקה..."
"מה?" רק רציתי להגיע לעניין. אני עייפה ויש לי שיעור מחר בבוקר.
"אני לא רוצה שתפגשי עם הילד הזה, אייברי..." היא לא רצינית נכון?
"את לא יכולה להגיד לי עם מי ועם מי לא לצאת, אמא. זאת הבחירה שלי." ואז, ניתקתי. ניתקתי בפרצוף של אמא שלי וידעתי שהייתי אמורה להרגיש מפוחדת או מצוברחת לגבי זה אבל זה הרגיש לי כל כך טוב.
נמאס לי ממנה כל כך.
זרקתי את הטלפון שלי בחזרה לשידה ונשכבתי על הכריות של המיטה.
תהיתי מה הארי עושה עכשיו? חשבתי על לילה שעבר ואיך שהוא נישק אותי.
שפתיו על שלי הרגישו כל כך טוב. צמרמורות עוברות בגוף שלי מהזכרונות שחזרו לראשי.
לפתע, הטלפון שלי צלצל.
ניחשתי שזו תהיה אמא שלי אבל הופתעתי לגלות שזה הארי.
עניתי לטלפון בצלצול השני ועניתי עם שלום מהיר.
"אייברי?" הארי אמר מהקו השני של השיחה.
"כן? קרה משהו?" שאלתי.
"לא. אבל, תקשיבי, אני יודע שזה מאוחר ואת בטח במיטה אבל אני סוג של..." הוא עצר בקו השני, "אף אחד לא ער או עונה לטלפון שלו ואני צריך מישהו לדבר איתו."
התיישבתי במיטה שלי, הלב שלי דופק בחזה שלי.
"איפה אתה?" שאלתי, יכולתי לשמוע רעש ברקע.
"אני בבר הזה בעיר ניו יורק. את חושבת שתוכלי לפגוש אותי כאן?" הוא נתן לי את הכתובת. העיר הייתה עשר דקות נסיעה. אני יכולה להתלבש, לנסוע לשם ולדבר איתו.
לבשתי חולצת וי לבנה, פלאנל וג'ינס. רצתי אל המראה כדי לנסות לסדר את השיער הגלי שלי. נעלתי את הנעליים הראשונות שראיתי ויצאתי מהדלת.
אפילו לא טרחתי להתאפר.
ובכן.
התנעתי את הרכב שלי ונסעתי לכיוון העיר.
לא היה הרבה פקקים בשעה כזאת מאוחרת אז הגעתי לבר מוקדם יותר משציפיתי.
נכנסתי לבפנים וחיפשתי את הארי. הבטתי לכיוון הבר, ואז לכיוון השולחנות באמצע החדר אבל לא מצאתי אותו.
YOU ARE READING
Frat Boy (Harry Styles AU)
Fanfiction"לפני שבאת, כל מה שהיה אכפת לי ממנו זה לחגוג." - [הכותבת: @cigstyles]
