3

24 7 2
                                    

- פליקס -

הרגשתי כל כך אדיוט אחרי שהיונג׳ין אמר שהוא פיכח.
ולא שותה אלכוהול. אני לא רוצה לחשוב שהוא אלכוהוליסט.
אבל אני חושב שזה מה שהוא ניסה להגיד.

שבוע עבר מאז תחילת הלימודים, והמסיבה.
היונג׳ין מסרב לקבל תשומת לב מאנשים. והוא תמיד לבד.
ובכן.. אני לא אמור להתגאות בזה, אבל אני היחיד שהוא לא מתרחק ממנו.

״פליקס! לאן אתה הולך?״ היונג׳ין שאל כשהייתי בדרך למגרש.
״אימון, של נבחרת הכדורגל.״ עניתי והוא צחק.
״כדורגל? אתה ממש טוב בלהסתיר את היותך גיי.״
״כן אה..״ מלמלתי והיונג׳ין גיחך.
״מצטער, לא התכוונתי-״
״את האמת שאני אוהב כדורגל. אבל יש משהו במה שאתה אומר, יכול להיות שזה פשוט עוזר לי להסתיר את היותי גיי.״
״זה בסדר גמור פליקס, אתה לא צריך לצאת מהארון או משהו.. כמובן שזה עדיף, אבל אתה לא חייב.״ היונג׳ין אמר את מה שאני ידעתי שאשמע. אבל הייתי חייב לשאול,
״למה זה עדיף בעצם?״
״כי סוף סוף תוכל להיות מי שאתה רוצה להיות.״ הוא ענה וחייכתי חיוך קטן.

״יש מצב שאני יכול לצפות באימון?״ היונג׳ין שאל לאחר שתיקה מביכה.
״ברור.״ עניתי וירדתי למגרש.

————————-

התאמנתי עם הנבחרת, אבל כל הזמן הרמתי את מבטי להסתכל על היונג׳ין שיושב ביציע. הוא כל כך.. יפה. הוא כל כך שונה מכל בן אדם אחר שראיתי. אני מרגיש שהחיבור שלנו היה מהיר כי שנינו קוריאנים, ושנינו.. גייז. גם אם הוא לא ידע את זה בהתחלה.
אבל אני חייב להפסיק לחשוב עליו. ולהפסיק להתחמק מג׳סיקה כי- למה לעזאזל ג׳סיקה יושבת לידו?

היא כנראה הגיעה בשנייה היחידה שהתרכזתי באימון, אבל לא יכולתי להתעלם מהעובדה שהחברה שלי יושבת ממש ליד הבן אדם שסיפרתי לו שאני גיי אתמול. זה מרגיש לי כמו צעד מסוכן.
אני מניח שאני יכול לסמוך על היונג׳ין, אבל לא עד כדי כך.

מיהרתי לעלות ליציע כשהאימון נגמר.
״היי! ג׳סיקה.. את אף פעם לא מגיעה לאימונים שלי מה את עושה-״
״רציתי לדבר קצת עם היונג׳ין, איזה חמוד הוא! המבטא שלו ממש נחמד.״ היא אמרה והיונג׳ין חייך במבוכה.
״בכל מקרה, אני יכולה לדבר איתך?״ היא שאלה והנהנתי.

הלכנו הצידה, והעברתי לרגע מבט על האאוטפיט המדהים של היונג׳ין. מכנסי ג׳ינס , לא סקיני. אלא יותר ׳סטריט סטייל׳. שוב פעם הידיים הפאקינג מושכות שלו מלאות בטבעות, וחולצתו לבנה, אבל מעט שקופה, כך שלא קשה להבחין ב.. שרירים ה..

״פליקס ? תסתכל עליי.״ ג׳סיקה אמרה ונקשה באצבעותיה מולי.
״כן, אה.. סליחה.. על מה רצית לדבר?״ שאלתי והיא השפילה את מבטה.
״היי בייב.. מה קרה?״ שאלתי כשראיתי דמעות בעיניה.
״פליקס, אני חושבת.. אני חושבת שאתה רוצה מרחק, נכון?״ רציתי להגיד שכן. רציתי להגיד שאני צריך מרחק, לחשוב על דברים, אבל במקום זאת מה שאמרתי היה;
״לא! מה פתאום! ג׳ס! מצטער אם גרמתי לך להרגיש ככה..״
״פשוט.. אנחנו ביחד כבר יותר מחצי שנה, ואני ממש רוצה שנתקדם לשלב הבא.״ אני יודע למה היא מתכוונת ב׳שלב הבא׳.
״אני מצטער ג׳ס, אני לא חושב שאני מוכן לזה עדיין.״ עניתי בכנות. סוף סוף אני מדבר בכנות איתה.
״למה?״ היא שאלה, ונראתה עצובה.
כי אני גיי! אני פאקינג גיי. אני לא נמשך אליה בשום צורה.
״כי אני פשוט מרגיש שזה עוד לא נכון.״
״אה..״ היא לחשה, ואז הלכה משם.

I am soberWhere stories live. Discover now