Harry
יום המבחן הגיע.
אני לחוץ בטירוף, נמאס לי להוציא ציונים כל כך גרועים, הבטחתי לעצמי שאשתפר.
אני בכלל לא מרוכז בגלל לואי הזה!
אוף איזה כלב הוא אני לא מבין מה הוא רוצה,
די!
אני חייב להתרכז!
המורה הניחה את המבחן והסתכלה עליי בחיוך,
״בהצלחה״ לחשה ועברה אותי ממשיכה לחלק את המבחנים.
בלעתי רוק והסתכלתי למטה למבחן...
אני לא מוכן.
אני לא רוצה.
אני לא מסוגל.
די, אני בסדר,
רשמתי את השם על העמוד הראשון והסתכלתי על התרגילים, אני שונא את זה.
ככל שהמבחן עבר הרגשתי פחות מרוכז חושב על הנשיקה שלי עם לואי ואיך ששפתיו נגעו בשלי.
״המורה סיימתי!״ ילדה שאני לא יודע את שמה קראה
״מה!?״ נפלט לי בקול רם מידי וכולם הסתכלו עליי, הורדתי את ראשי מרגיש חום על הלחיים שלי.
המשכתי במבחן מדלג על מלא שאלות ומגיע לחלק של גיאומטריה מסתכל ושוב נזכר בלואי, בכיתה שהוא על השולחן ואני מנשק אותו ו..
מה?!?
אני רואה עוד חמישה ילדים הולכים ומגישים למורה את המבחן.
הנשימה שלי נהיית יותר מהירה ואני יותר נבהל.
אני ממשיך לעשות את המבחן ומרגיש שאני הולך להיכשל.
אני ועוד שתי ילדים נשארו בכיתה, לא עניתי על הרבה שאלות ואני לא מבין כלום ממה שאני עונה,
״עוד חמש דקות״ המורה קוראת, פאק.
״הארי״ המורה קראה והרמתי את ראשי אני היחיד בכיתה.
״התוספת זמן נגמרה״ היא אמרה שולחת את היד למבחן, ״רק דקה״ אמרתי מתחנן ״הארי נתתי לך 20 דקות יותר ממה שהיית צריך״ היא אמרה מתוסכלת ולקחה את המבחן מהיד, אין לי כוח יותר.
יצאתי מהכיתה עם ראש למטה מרגיש שהמוח שלי נזל אחרי המבחן הזה
אני מותש.
הלכתי לאודיטוריום יושב ומוציא את הכריך שלי ונשען על העמוד, ״אתה לא מבין איזה מבחן מטורף היה לי!״ שמעתי את ג׳סטין צועק ויושב לידי, הוא התחיל להסביר לי על המבחן שלו מרוגש ומדבר עם הידיים והכל, ואני רק הנהנתי לעברו.
״זה היה המבחן הכי קל בעולם״ אמר בחיוך ״יופי״ אמרתי לוקח עוד ביס מהכריך.
״איך היה לך?״ שאל אותי ״בסדר״ אמרתי משקר לוקח עוד ביס בשביל לא להסתכל עליו,
״הלך לך גרוע נכון? הכל בגלל לואי הזה אמרתי לך! אם היית לומד איתי זה לא היה קורה!״ אמר עם חיוך ניצחון גלגלתי את עיניי והמשכתי לאכול.
״טוב יאללה בוא יש אנגלית״ אמר קם מסתכל עליי ״לא הייתי בהפסקה בגלל תוספת הזמן תאמר שאישרו לי ללכת לאכול״ אמרתי והוא גיחך ״נו באמת הארי אחרי מהבחן כזה לא צריך הפסקה!״ אמר בחיוך מושיט לי יד ״אני צריך !״ אמרתי מעוצבן.
קמתי משם ולקחתי את התיק, ״נו באמת הארי לא התכוונתי״ אמר אבל כבר הלכתי משם.
יצאתי מהבניין זורק את הכריך שלי לפח מגלגל עיניים
נמאס לי איזה מתנשא הוא
אני הכי טוב אני יודע מתמטיקה איכ שיזדיין!
אני לא סובל אותו ילד מצ-
״אח״ דפקתי את הראש במשהו חזק מסתכל למעלה ורואה שזה קיר נו באמת,
דפקתי בעיטה לקיר מרוב עצבים והבנתי שזה רעיון רע אחרי שכאב לי בטירוף הרגל ״בן זונה״ מילמלתי עוקף את הקיר
הלכתי הביתה נמאס לי נמאס לי מהשיט הזה
מהבית ספר הזה
מהילד הזה
ומלואי הזה.
נכנסתי הביתה מתפלל שאבא שלי לא בבית אני שונא אותו.
עליתי במהירות לחדר נכנס למיטה ורק רוצה לישון,
עצמתי את העיניים ואז-
בום.
שיט נו הוא בבית, רציתי על הדלת רוצה לנעול אותה שלא יוכל להיכנס, אבל הוא הקדים אותי.
הוא דפק את הדלת בראשי כנראה בלי כוונה אבל הוא חייל שראה אתזה.
״אידיוט אחד מה אתה עושה בבית?״ שאל בכעס,
״סיימנו מוקדם היום בגלל המבחן״ שיקרתי משפשף את פניי,
״אה המבחן בטח גם בו נכשלת כי אתה אידיוט חסר מוח היינו צריכים להפיל אותך חתיכת מטומטם״ אמר והסתובבתי מגלגל את עייני,
״מה אתה מתעלם בן זונה!!!״ צעק ומשך בחולצה שלי, נמשכתי לאחור והוא המשיך ללכת איתי ככה,
נחנקתי משרוול החולצה בצוואר,
הוא דחף אותי והפיל אותי במדרגות, נפלתי על כף ידי ושמעתי צליל של משהו סדוק וכאב חד ביד,
״פאק!״ צעקתי אוחז בידי.
הוא חייך יורד במדרגות למטה, רציתי להילחם רציתי לתת לו אגרוף, למרות שהרגשתי כאב חזק ביד עדיין שלחתי אליו אגרוף עם היד הזאת זה פגע לו באף והוציע קצת דם,
אבל אני חושב שכאב לי יותר,
הוא לקח את ידי וסובב אותה זעקתי בכאב.
הוא דחף אותי לריצפה מתחיל להכות אותי בפנים,
אבל רגע לפני שראיתי שחור,
ראיתי ראש בלונדיני יוצא מהדלת ושמעתי,
״הארייי!״
פרק קצר יחסית😭
מעריכה בטירוף את התגובות על הפרק הקודם 🙏
אוהבתתת❤️
