Louis
יאללה שנלך?" אמרתי ופתחתי את דלת האוטו שלי נכנסתי למושב הנהג והוא למושב הנוסע,
התנעתי את המכונית והתחלתי לנסוע לכיוון הבית שלי. "אז איך היה לך בבית ספר?" ניסיתי להתחיל שיחה כי לא יכולתי לסבול כבר את השקט המביך הזה "היה בסדר המורה לאנגלית היה מעצבן כרגיל ונטפל אליי" הוא השיב לי "מהמ" הימהמתי לעברו הגענו הביתה והחניתי את המכונית בחנייה.
נכנסנו הביתה וראיתי את לוטי במטבח "או היי הארי מה אתה עושה פה" היא שאלה את הארי בפליאה, "אח שלך מלמד אותי מתמטיקה..." הוא ענה כבדרך אגב, איך הוא לא אמר לה דבר כזה הם לא אמורים להיות חברים?.
עלינו לחדר שלי והארי הוציא את ספרי הלימוד שלו "אווו אין לי כוח למתמטיקה עכשיו" הוא רטן בכעס, "קדימה נעשה קצת ואז נראה סרט" ניסיתי לעודד אותו ונראה שזה עבד קצת כי הוא חייך.
עבדנו במשך שעה והארי נראה כאילו המוח שלו עומד להינמס אם יעשה עוד תרגיל אחד של מתמטיקה "אוקיי זה מספיק להיום כל הכבוד" אמרתי לו לפתע הצבע והשמחה חזרו לפנים שלו ברגע ששמע שסיימנו עם המתמטיקה
"אז רוצה לראות סרט?" הוא הנהן בראשו מיד "רוצה לראות דוקטור סטריינג'?" הוא הציע "כן נשמע טוב" עניתי לו.
התיישבנו שתינו מתחת לשמיכה והרגשתי את רגלו נוגעת בשלי, וואו אנחנו קרובים חשבתי לעצמי, לקחתי את המחשב שמתי אותו על הברכיים שלנו והפעלתי את הסרט, הארי נראה נרגש לראות את הסרט הזה, אני מנחש שהוא מעריץ של מארוול.
באמצע הסרט התחלתי לחשוב על כמה אני והארי קרובים ומה ייקרה אם נהיה קרובים אפילו יותר? מה ייקרה אם אושיט את ידי ואגע בו? אף אחד לא יידע
הושטתי את ידי ונגעתי בסנטרו והוא הסתכל עליי עם העיניים שלו, העיניים הירוקות שלו שיכולות להרוג אותי, העיניים שנראה שמתחבא ביניהן יער שלם וברגע שאני מסתכל בעיניים האלה אני נשאב ליער הזה ומיד נאבד בין העצים, אפילו בתוך החושך העיניים שלו זהרו באופן הכי יפה, הוא נראה לי פשוט יפיפה ברגע זה, עם השיער המושלם שלו, לא יכולתי שלא להעריץ את איך שהוא נראה ברגע הזה וברגע הזה רציתי לנשק אותו כל כך,
רכנתי עם ראשי לעבר שפתיו וכך גם הוא עשה ובתוך שניות שפתינו התחברו ופאק המגע שלו פשוט קסום, השפתיים שלו רכות כמו ענן והוא כל כך מתוק, הכנסתי את לשוני בין שפתיו כמבקש להיכנס והוא מיד פתח את פיו בשבילי ונתן לי להחדיר את לשוני, נגעתי עם לשוני בשלו ופאק הוא כל כך טעים, כל כך מתוק הזזנו את שפתינו בקצב אחיד ביחד, כאילו ונועדנו זה לזה, הרשתי לעצמי לשים את ידי מתחת לחולצתו ולמשש את עורו החשוף והרך, רציתי שהרגע הזה יימשך לנצח אבל לפתע נזכרתי בניק,
פאק!!! מה אני עושה??? אני בוגד!!! בין רגע התנתקתי משפתיו של הארי וקמתי מהמיטה במהירות, הוא נראה כל כך מבולבל "אה קרה משהו ע-עשתי משהו לא בסדר?"
הוא היה כל כך חסר ביטחון פתאום לא רציתי להרוס אותו יותר, "לא לא היית בסדר פשוט, תקשיב יש לי חבר זה" הצבעתי עליו ועליי "לא יכול לקרות אני מצטער" אמרתי בלב כבד "אבל אתה נישקת אותי!! מה קרה?? לא הייתי טוב??"הוא שאל בלחץ וקצת בכעס
"לאא היית בסדר!! אבל יש לי חבר ואני אוהב אותו וזאת הייתה מעידה חד פעמית שלא תקרה שוב בסדר? אנחנו פשוט נשכח ממה שהיה פה, כן" כן זה הכי טוב לשתינו "בסדר, זה לא לעולם לא קרה" הארי חזר אחריי, "בדיוק" אמרתי, "טוב אני צריך ללכת אז תודה שעזרת לי ולהתראות" הוא הודה לי "בכיף אני יישלח לך הודעה ונקבע שוב ללמוד" אמרתי "כן בטח" הוא זרק לעברי בלי חשק ויצא מחדרי.
וואו זה היה משוגע, אני חושב שהוא נפגע ממני, טוב איך הוא לא ייפגע ממני?!? נזפתי בעצמי, אני בא מנשק אותו ואז פתאום מחליט שזה לא מתאים לי בטח בלבלתי אותו אוף.
אבל אין מה לעשות, יש לי את ניק ואני אוהב אותו ואנחנו פשוט נצטרך להמשיך ולהתעלם מזה, כן יש לי את ניק ואני אוהב אותו נכון? כן ברור שכן!! כן אני אוהב את ניק הארי סתם הייתה הסחת דעת חד פעמית כן. וואו הראש שלי ממש כואב אני חושב שאלך לישון.
סוף סוף נקודת מבט של לואייי🫶🏻
תודההה ליאלל על הכתיבהה
