תסביכים

פרק 7

היי אהובים שלייי, אני לא ציפיתי שיהיו אשכרה אנשים שיקראו את זה, אז באמת תודה רבה לכל מי שקורא ואוהבב❤️
אתם יכולים להגיב לי דברים ואולי אני אשלב את זה בעלילה.
תהנוו❤️
——-
נקודת מבט איזי:
בוקר טוב, הבוקר של התחרות.
אני כל כך בלחץ.
בעיקר מזה שקול לא יופיע.
זה יהיה כל כך פאקינג מביך.
לקחתי את הבגד ים הראשון שראיתי ושמתי עליי.
שמתי בגד ים שלם, כי בכל זאת, בית ספר והכל.
והתלבשתי מעל.
ירדתי לאכול, ומרוב שאני בלחץ, בכלל לא היה לי תאבון.
אבל אני אעשה הכל כדי שאמא שלי לא תתחיל לחפור לי ותחשוב שאני באיזה דיכאון או משהו.
״בהצלחה בתחרות היום, יפה שלי״ אמרה לי אמא לפני שיצאתי מהבית.
חייכתי אליה והתחלתי לצעוד לבית ספר.
אין לי כוח לנסוע באוטובוס היום.
~~
הגעתי לבית ספר, ואני כבר רואה בבריכה את כל הזוגות מתאמנים.
נכנסתי לבריכה והתיישבתי במקום שהיה כתוב עליו ״איזי״
כאב לי בלב לראות את מקומו של קול ממש לידי, פנוי.
הלכתי לשירותים להתארגן.
עשיתי קוקו גבוה וצמה ויצאתי.
״בהצלחה.״ אמרה שאנון במבט מזלזל.
״גם לך״ השבתי במבט חמור יותר.
סתמי תפה כבר שאנון, איזה בלתי נסבלת.
״שלום לכולם וברוכים הבאים לתחרות השחייה של בית הספר ״אורות״ לשנת 2024. בואו נציג את המתמודדים שלנו.
אוריה ברגר וטום חורב!״
״שאנון סימנוביץ׳ וגלעד הררי!״
שנאתי את הרעש של הכפיים אחרי כל שם, או שפשוט הייתי בלחץ כי קול עוד לא הופיע.
״נטע ארגוב ואורי אליהו!״
״איזי ו..״
התחילו הדפיקות לב, אני חושבת שאני עומדת להתעלף בכל רגע.
סהר ניגש אל המורה לספורט ולחש לה משהו באוזן.
״אוקיי, יש לנו פה טוויסט.
איזי תתמודד עם סהר!״
חייכתי לכולם כאילו לא גיליתי את זה ממש באותו רגע כמו כולם, מה לעזאזל?
סהר ניגש אליי במהירות.
״איפה לעזאזל חבר שלך?״
״אני לא יודעת!״ השבתי באותו טון.
״אוקיי, אני מקווה שאת מוכנה, כי אנחנו הולכים על זה.״
אני נשבעת, אם היה לי זין, הוא היה עומד עכשיו.
חייכתי אליו ונשפתי לרווחה.
**נקודת מבט קול**
התעוררתי עכשיו, 8:20.
התחרות התחילה לפני 10 דקות.
אני לא הולך, החלטתי.
יצאתי למטבח ואמרתי בוקר טוב לרורי.
״הכנתי לך פנקייקים עם תותים ונוטלה בצד, תהנה חמוד.״
היא אמרה תוך כדי שהיא מנקה את השולחן.
התחלתי לאכול במהירות תוך כדי גלילה בטלפון.
״קול מותק, יש לך דקה?״ היא שואלת ומתיישבת מולי.
״כן.. למה? קרה משהו?״ שאלתי בטון מחשיד והנחתי את הטלפון.
״לא.. האמת שרציתי לדבר איתך. אני יודעת שאני לא אמא שלך אבל אתה כמו בן בשבילי. ואני יכולה לראות שמשהו עובר עלייך.
אני לא מצפה שתספר לי הכל עכשיו, אני רק אגיד לך; תעשה את מה שאתה צריך לעשות.״ היא אומרת.
לא ציפתי לזה. אבל לעזאזל, היא צודקת.
״תודה רורי, ואת כן כמו אמא שלי. אפילו יותר.״ אמרתי ורצתי לחדר.
התלבשתי מהר ושמתי בגד ים.
פאק!
אני גר רחוק מהבית ספר, זה איזה 15 דקות הליכה.
פתחתי את הדלת והתחלתי לרוץ כמו שהחיים שלי לא רצתי.
הגעתי לבית ספר אחרי איזה 7 דקות, כולי רועד ומתנשף.
אני לא חושב שבחיים שלי רצתי ככה.
אני נכנס לבריכה, ואני לא מאמין למה שאני רואה.
איזי פאקינג עומדת שם, מנפנפת בגביע המזויין הזה של המקום ה2, ולידה עומד ליטרלי סהר.
המורה המזדיין הזה. לעזאזל.
אני עומד להתעלף, אני נשבע.
רצתי בשביל איזי כמו שבחיים שלי לא רצתי.
אני פאקינג לא מאמין.
נתתי למשפט מפגר להשפיע עליי.
ברחתי מהאולם מסדיר נשימה.
אני כל כך גמרתי עם איזי.

כןן סליחה שזה היה פרק קצר פשוט רציתי להביא לכם פרק מהרר,
אל תדאגוו הפרק הבא יהיה ארוך🩷
תרשמו לי מה אתם חושבים על הדמויותתת