איזי היא ילדה מתבגרת, שרוצה קשר עם בנים, ועם המחנך שלה.
וקול, החבר הכי טוב שלה, פחות מתחבר לרעיון. כיוון שהוא מאוהב בה בטירוף כבר שנים.
איזי מתמודדת עם קשיים בחייה.
התסביכי אבא שלה והפגיעה העצמית לא עוזרת.
Ups! Tento obrázek porušuje naše pokyny k obsahu. Před publikováním ho, prosím, buď odstraň, nebo nahraď jiným.
כן, קולסוגשלאליל. ומשהובנוסף- כלפעםשאניארשום C; אזזהנקודתמבטשלקולואםאניארשום E; אזזואיזי. סליחהעלהחפירות... תהנו❤️ ^^^^^ C; ״אני כל פעם שוכחת איזה בית מטורף יש לך.״ ״מה אני אמור להגיב לזה.״ שאלתי בתמיהה. ״לא יודעת.״ השיבה. זה מביך. ״את רוצה שנלך לבריכה בחוץ, או שנלך לבריכה המחוממת?״ ״נראה לי הזו שבחוץ.״ הנהנתי תוך כדי שאני מוביל אותה לבריכה. ״אתה פאקינג רציני?״ ״מה?״ ״מה זו המגלשה המטורפת הזאת?״ ״אה כן.. זה רק-״ אמרתי עד שהסתובבתי וראיתי שאיזי כבר רצה אלייה. ״מה את עושה״ שאלתי בצחוק תוך כדי שאני רץ אחרייה. עלינו בסולם מהר ולקחנו אבוב. התחלנו להתגלש ואיזי פשוט- ״איעעעעעעעעעעעעעע״ אמרה תוך כדי שהיא צורחת וצוחקת. אני פשוט עוצם עיניים, כמו תמיד. ״מה יש לך? אוווו שיטט נזכרתי שאתה תמיד עוצם עינים״ אמרה שהיא צוחקת. ״אני פאקינג שונא אותך.״ אמרתי בצחוק. לא אני לא איזי. אני נשבע שלא. ״לא אתה לא.״ ״שתקי כבר.״ ואז שמענו נחירה חזקה והמים נעצרו. ״וודפאק״ שאלה איזי בעודה מתגלגלת בצחוק ״מה זה״ שאלתי אחרי שאיזי הדביקה אותי בצחוקה. התחלנו לרדת עצמאית בתוך המגלשה שאנחנו על ארבע. רק התחתון המחורבן הזה מונע ממני לראות את חורי התחת היפים שלה. ״אוקיי מספיק.״ איזי אמרה אחרי לפחות חצי שעה שאנחנו יורדים במגלשה. ״מה את מציעה שנעשה?״ שאלתי. ״לא יודעת. אבל בסוף אני לא יוכל להתחרות , כל השרירים שלי יהיו תפוסים.״ ״כן את צודקת.״ הסתכלנו על הנוף מהמגלשה בלי לדבר. ״בוא נשחק משחק.״ ״כמו מה?״ ״לא יודעת, אולי אפשר לעשות כזה להזדיין להתחתן ולהרוג?״ ״נו.״ ״אוקיי. אני אתחיל: דניאלה מי״ב 6, רונה-״ אמרה עד שקטעתי אותה; ״רגע, רונה המורה לספרות?״ ״כן.״ אמרה וצחקה. ״משוגעת.״ צחקתי. ״מה? היא שווה!״ ״האמת שכן.״ השבתי. אולי זה יגרום לה לקנא קצת? ״אוקיי, אז: דניאלה, רונה, ו..אלינור המעודדת.״ אניפאקינגרוצהאותך, לאאףאחתמהזונותהאלה. ״אוקיי אז חייב להיות כאילו- אלינור להזדיין, היא שווה רצח.״ ״אז למה דחית אותה אתמול?״ שאלה אותי. לעזאזל. ״אמרתי לך, זה שהיא שווה לא אומר שהיא הטעם שלי.״ והיא השיבה בגלגול עיניים, מעצבנת. ״אוקיי ואז - כאילו, זה קשה, בכל זאת, לרונה יש ילדים והכל, אבל דניאלה מתוקה כזאת וגם שווה.״ ״תבחר!״ הפצירה בי. ״בסדר סתמי, אז אני חושב שאני אלך על להרוג את רונה, כי כאילו היא יותר זקנה וזה.״ צחקה ואמרה: ״אתה מפגר.״ ״עכשיו תורי. סהר, רון-״ ״רק בגלל שהוא אובססיבי אלייך״ הוספתי. ״שתוק! הוא לא.״ ״הוא כן ואת יודעת את זה, ואז.. אני.״ ״איו, אתה כמו אח שלי ואתה יודע את זה.״ אאוץ, זה באמת כאב. ״אז, סהר מן הסתם להזדיין-״ פשוט המשכתי לרדת במגלשה. אני לא מתכוון לשבת שם ולשמוע את הזיוני מוח שלה על מי היא רוצה להביא ילדים. ״מה יש לך.״ אמרה תוך כדי שהיא באה אחרי. ״כלום, פשוט אין לי כוח לשמוע אותך חופרת על סהר.״ ״מה הקטע שלך איתו? הוא באמת נחמד.״ הסתובבתי אליה בחדות והתקרבתי. ״אל תדברי איתי עליו יותר, הבנת?״ היא הסתכלה עליי מבולבלת והסתובבתי מבלי לשמוע אפילו את תשובתה. אני שונא לצאת איתה הבחור הרע, אבל לפעמים היא לא מאפשרת לי ברירה אחרת. ״מה לא בסדר איתך?!״ היא צועקת. ״איתי?! את לא מפסיקה לזיין לי את המוח על המורה הדפוק הזה שנראה כמו אנס בן 50.״ צעקתי בחזרה. ״מה אכפת לך?!״ נאנחתי בקול גבוה והמשכתי לרדת, עד שסוף סוף ראיתי את האור. ״תענה לי על השאלה!״ היא צועקת בעודה רצה אחריי. ״טובאניחושבשאתחתיכתבתולהשמחפשתזייוןמזדמןובגללהתסביכיאבאשלךאתהולכתעלהבחורהכימבוגרשתראי.״יריתי. אוי שיט, מה עשיתי? היא מסתכלת עליי בעיניים שקופות מדמעות ; ״איך יכולת להגיד את זה עכשיו?״ ומתחילה ללכת במהירות. ״איזי חכי!״ אמרתי באיחור. לעזאזל איתי, למה אני כלכך דפוק?! ^^E;^^ ״טוב אני חושב שאת חתיכת בתולה שמחפשת זיון מזדמן ובגלל התסביכי אבא שלך את הולכת על הבחור הכי מבוגר שתראי.״ אני מריצה בראשי את המשפט שאני נוסעת באוטובוס חזור הבייתה. מה עשיתי לו? אני באמת לא הייתי כלום חוץ מחברה טובה, אבל אולי הוא צודק, אולי בגלל שיש לי דאדי אישיוז אני רק רוצה להזדיין, וגם זה לא הולך לי. לעזאזל. אני שונאת את עצמי. אבל אני בטוחה שקול יותר. אני כבר אובדת עצות לגביו. זה כאילו הוא על כדורים כל הזמן. בייחוד שאני מדברת על סהר, כאילו הוא שונא אותו שנאת מוות. ״חתיכת בתולה״ ״בגלל התסביכי אבא שלך״ זה חוזר בראשי. וחוזר. ללא הפסקה. הגעתי לתחנה שלי וירדתי. כולי עייפה, מהחיים בעיקר. נכנסתי בדלת, ואמא שלי ישר מתנפלת עליי בחקירה: ״מה קרה לך? שתית?״ ״מה? לא אמא שחררי.״ השבתי ביובש. חושבת יש לי כוח לבלבולי מוח האלה שלה. אני מסתכלת על עצמי במראה ערומה, לפני מקלחת, אני שונאת את זה. את הדבר הזה שנקרא אני. אני פשוט רוצה למות. סכין עומד מולי. לעזאזל. ועוד לפני שהספקתי לחשוב, גרמתי לחתך עמוק בזרועי. זה כל כך כואב, אבל מרגיש כל כך טוב באותה מידה. נכנסתי להתקלח , והחתך רק מתבהר ויותר בולט. נכנסתי לחדרי ולבשתי ג׳קט ארוך כדי שלא יראו, ושקעתי בשינה עמוקה. ** קמתי בבהלה מהשעון המעורר המזדיין הזה, 7:22. שיט. הלכתי מהר לאמבטיה וצחצחתי שיניים. התחלתי להתפשט, ונתקעתי על החתך. לא, אסור לך להתקע על זה, זה רק יחמיר. התעלמתי והמשכתי להתלבש, התלבשתי רגיל, טרנינג אפור וחולצה שחורה צמודה, ולא היה לי כוח אפילו להתאפר. ירדתי למטה ואכלתי עוגיות. ״בוקר טוב, את רוצה שאקפיץ אותך לבית ספר?״ ״כן.״ תודה לאל שאני לא צריכה לנסוע היום באוטובוס, בימי שלישי תמיד יש את הסוטה הזה שנועץ בי מבטים ומחייך. הוא כל כך דוחה. יצאנו לבית ספר, ואני מתפללת שאמא לא תראה את החתך שלי. היא תעשה מזה סיפור גדול, ובאמת שאני פאקינג מותשת. נכנסתי לשיעור באיחור, אין לי זין להמציא סיפור. ״סליחה.״ אמרתי. ״שבי במקום.״ אמר סהר. הקשבתי לפקודתו והתיישבתי. ״אז אני מזכיר לכם שמחר תתקיים התחרות שחייה בזוגות, תתכננו טוב,הפרס כמו שאתם יודעים; 20,000 ש״ח.״ שיט, שכחתי מזה. וכבר נרשמנו. פתחתי את הטלפון ושלחתי הודעה לקול: ״היי, אנילאיודעתמהקרהאתמולאבל, אנימזכירהלךשמחרהתחרותשחייה. אניאגיע. אנימקווהשתהיהאיתישם.״ אני לא מאמינה שהתגברתי על האגו שלי. אני לא רוצה לאבד אותו. למרות מה שהוא אמר עליי. ״חתיכת בתולה.״ דיי! תפסיקי לחשוב על זה.
