Scars / Larry Stylinson

Chapter 2

Scars 2

~פרק קצר, סורי~

•נקודת מבט של זאין•
לאט לאט לואי נרדם.
התחקתי ממנו בעדינות ובאיטיות כדי שלא ייתעורר ונישקתי את הלחי שלו, יצאתי מהחדר והשארתי את הדלת פתוחה.

ירדתי לסלון, השעה היתה כבר 9.
התיישבתי על הספה והדלקתי את הטלויזיה.

ליאם ירד במדרגות והבלבול בלט בקול שלי כששאלתי ״למה אתה ער?״.
ליאם משך בכתפיו ״אני לא עייף״.

הוא התיישב ליידי וחיבק אותי. ״אתה יודע״, הוא אמר ״עברו לפה שכנים חדשים בצהרים״.

הרמתי גבה ״באמת? כבר יצא לך לראות אותם?״.
הוא הנהן ״הם דיי בגיל שלנו. אני מקווה שלואי יצליח להתחבר אליהם״.
נאנחתי ״כן, הא?״.

אין ללואי כל כך הרבה חברים. למעשה, אלו רק אני וליאם. קשה לו לסמוך על אנשים מאז שהחברים שלו עשו עליו חרם והתעללו בו בתיכון.

שנינו שתקנו עד שליאם הניח את ראשו בצוואר שלי ונישק אותי שם נשיקות קטנות.
הידיים שלי מצאו את דרכן אל שיערו והוא חייך כשאצבעותיי ירדו מטה והגיעו לזרועו השרירית.

שפתיו נגררו באיטיות במעלה צווארי עד שהוא הגיע לשפתיי ואז הוא פשוט הפסיק.
״ליאאםםם״ מלמלתי לו בייאוש.

ליאם הניח יד אחת על הלחי שלי וריסק את שפתיו על שלי.
לפני ששמתי לב הגעתי למצב שכיבה והוא שכב מעליי.

הוא התרחק ממני לאט וחזר לענות אותי (הכוונה לעינוי) עם נשיקות קטנות בצוואר.
הוא השאיר לי סימן סגלגל על הצוואר והניח את ראשו על החזה שלי.

״זאין, ליאם?״ שמענו את קולו של לואי.
״היי לואי״ ליאם אמר לו.

״מה לעזאזל הולך בניכם?!״ לואי שאל מבולבל.
משכתי בכתפיי וליאם אמר לו ״כמו מה זה נראה?״.

״זה נראה כאילו עמדת לזיין אותו. לכו לחדר, אני לא רוצה לראות שום דבר״ הוא אמר בצחקוק.

לפעמים לואי הוא פשוט חסר טקט ברמות שפשוט בא לך להרביץ לעצמך מרוב תסכול.

״טוב, ואם היינו מזדיינים פה?״ ליאם שאל והתיישב.
״אז.. טוב, זה לא קרה.. ולמה כל זה אם אתם אפילו לא זוג?״.

״מי אמר?״ אמרתי לו.
העיניים שלו נצצו באושר ״אתם יחד?״.

אני וליאם הסתכלנו אחד על השני כמה שניות. הסתובבנו ללואי ויצא שאמרנו יחד ״כן״.

הוא חייך, והחיוך שלו סחף אותי ואת ליאם לחייך גם.
״ווהווו! ייאי! ידעתי!!״ הוא צחקק תוך כדי שאמר את זה.

״תפנו לי מקום״ הוא אמר והתיישב על שנינו.
״אני לא כבד לכם?״ הוא שאל בשקט.
משכתי אותו מהמותניים כך שהוא ישב רק עליי ואמרתי לו ״אלוהים, לו, אל תתחיל עם זה. אתה לא שוקל כלום!״.

הוא הניח את ראשו על כתפי ומלמל משהו.
״לו, שמעת שיש לנו שכנים חדשים?״ ליאם אמר לו בשקט ושיחק בשיערו.

לואי הניד בראשו לשלילה ״כבר ראית אותם? הם נחמדים?״.
״ראיתי אותם, אבל לא יצא לי לדבר איתם. רוצה ללכת מחר להגיד להם שלום?״.

לואי הנהן ״אני מקווה שהם נחמדים״.
הנהנתי להסכמה ואמרתי ״אולי נזמין אותם לכאן?״.
לואי חייך והנהן ״זה יכול להיות נחמד״.