אחרי התקרית
ירדתי ביחד עם מאל לארוחת בוקר
הגעתי לשולחן וראיתי את טים ודייגו יושבים ואוכלים
"הנה אתה"
טים אמר בפה מלא באוכל
"איכ טים ידוחה תסיים לאכול ואז"
אמרתי לו בגועל
והוא צחק ובלע את מה שהיה לו בפה
"למה ירדת כלכך מאוחר?"
דייגו שאל אותי
"היה סיפור עם סול"
אמרתי לו בקצרה
הוא עשה פרצוף לא מבין
בזמן שאני מתיישב בשולחן ולוקח לעצמי פנקייקים עם פירות יער
וסירופ שוקולד
"אתה לא יכול להפיל סיפור מבלי לספר"
דייגו אמר לי בהלם
"השארתי את הדלת של החדר של סול פתוחה שאם יקרה משהו אני יראה
הלכתי לישון כרגיל
קמתי בבוקר ירדתי למטה
ואחרי חמש דקות שמעתי צעקה
מכיוון החדר של סול
הלכתי לשם מהר ושלפתי את האקדח
כשנכנסתי ראיתי את סול בין מאל ולורד
בהתחלה צחקתי על זה
ולקחתי אותם עליי
וסול התרחק ממש לקיר
ואז מאל התחיל להתקדם אליו באיום
אז קראתי לו עליי
אבל הוא לא בא
ובשלב הזה סול ממש התחנן עליי ובכה לי
לקחת את מאל
ולפני שהספקתי לעשות משהו לורד שעד אז היה לידי
קפץ מעל מאל והגן על סול
ואז מאל התרחק
אחרי זה לקחתי את מאל לשיחה
וכשסיימנו את השיחה
הלכנו חזרה לחדר של סול כדי שמאל יראה לסול שהוא מצטער
אבל מצאנו אותו עדיין יושב על הריצפה
עם שבילי דמעות יבשות על הלחיים
אבל הכי מפתיע היה שהוא התכרבל עם לורד
אז לקחתי אותו בעדינות למיטה ולורד חזר להתכרבל איתו
וזהו
ירדתי לכאן וראיתי אותכם"
סיפרתי להם והמשכתי לאכול
למשך איזה כמה דקות היה שקט אז הסתכלתי עליהם והם היסתכלו עליי בהלם
"תיאו"
דייגו לחש לי בהלם
"מה קרה?"
שאלתי לא מבין מה הסיפור
"אני חושב שאתה מתחיל להרגיש משהו לסול"
דייגו אמר בבת אחת
מטיל את הפצצה
"חחחח ואוו זה היה טוב!"
התפוצצתי מצחוק
וכשראיתי שהם לא צוחקים הפסקתי
"דייגו שלא תעז להגיד את זה עוד פעם
זה לא נכון"
אמרתי לו בקשיחות
היית לי הרגשה מוזרה בבטן שאמרתי את זה אבל התעלמתי מזה
"אני דווקא חושב שאתם מתאימים"
טים אמר בחיוך
"טים!"
צעקתי עליו
"זה לא קורה הבנתם אותי?!
אז תוציאו את השטות הזאת מהראש שלכם"
צעקתי אליהם
וקמתי מהשולחן בכעס
עליתי לחדר שלי בעצבים
מבלי לשים לב התנגשתי במשהו
ובמהירות החזקתי אותו
הסתכלתי וראיתי שהתנגשתי בסול
בהינו אחד בשני בעדינות
קירבתי את ראשי מעט אליו
"תיאו!"
שמעתי צעקה
ישר התרחקתי מסול
וכל גופי נרגע כל העצבים נעלמו כאילו לא היו
"סליחה"
אמרתי לו בבילבול לא מבין מה קרה לי עכשיו
"איך ישנת?"
שאלתי אותו בעדינות
"בסדר
במיוחד עם הפנתר"
הוא אמר בחיוך קטן
"קוראים לו
לורד"
אמרתי לו
"שם יפ....אהה"
סול נקטע באמצע והתרחק ממני
"מה?
מה קרה סול?"
שאלתי אותו לא מבין
הוא בהה מאחורי במבט מפוחד
סובבתי את ראשי וראיתי את מאל הולך לכיווני
"היי הכל בסדר אני דיברתי איתו"
אמרתי לו מנסה להרגיע אותו
"מאל בוא אליי"
אמרתי למאל בעדינות והוא הגיע לידי וישב
"תראה לסול שאתה מצטער"
אמרתי לו
והוא התקדם לסול
"לאלאלא תיאו תגיד לו ללכת"
סול אמר לי בלחץ
"תסמוך עליי אם זה הולך לכיוון רע
אני ישר יקח אותו"
אמרתי לו בעדינות והסתכלתי לסול בעיניים
הוא נשם עמוק והנהנן בעדינות
מאל המשיך להתקדם עליו
כשהגיע עליו הוא ריחרח מעט את ידו של סול
ואז הוא הרים את ראשו
כך שיוצא שסול מלטף אותו
הסתכלתי על פניו של סול רואה אותו מכווץ את פניו מלחץ
אבל זה היה נראה כלכך חמוד
עם אפו הקטן שהתכווץ גם
הוא היה נראה כמו ארנב קטן
"יותר טוב?"
שאלתי אותו
מוציא אותו מהבועה הקטנה שלו
כ..כן אני חושב"
הוא אמר לי והמשיך ללטף את מאל
לפתע לורד בא מאחורי סול והתחכך ברגלו כמו חתלתול קטן
"הו היי לורד"
סול אמר כששם לב שלורד הגיע אליו
"ישנת טוב?"
סול שאל בחיוך את לורד
וללורד היה מעיין חיוך פנתרי כזה
"יאללה התפנקת יותר מידי
בוא תרד לאכול ונתחיל באימונים"
אמרתי לו
סול הנהן נתן ליטוף אחרון ללורד וקצת למאל
והוא ירד איתי לשולחן
כשאני והוא הגענו לשולחן
טים ודייגו נותנים לי מבטים
וחיוכים תחמנים
ואני בתמורה נותן להם מבטי מוות
YOU ARE READING
My hired killer - רוצח שכיר שלי
Actionכולם הכירו את השם 'תיאו בלאק' ראש המאפיה האיטלקית אם אתה רק חושב על לגעת במשהו ששייך לתיאו בלאק תתחיל לברוח אבל זה חסר טעם כי הוא ימצא אותך בצהוריים תיאו וטים הלכו למסעדה לפגישת עסקים עם ראש המאפיה הספרדית שהיה בברית איתם הם דנו ביחד על "מלאך האפ...
