נואה
נסעתי לבית הספר כשאמבר איתי באוטו. הפעם לא הייתי צריך ללוות אותה לכיתה כי מעכשיו והלאה היא איתי במבנה, איתי בכיתה, איתי בשולחן.
יש יותר טוב מזה? על מי אני עובד.. עם הבחורה הזאת הכול טוב יותר. נשקתי לרקתה ממקומי בשולחן ולחשתי לה באוזן כמה שאני אוהב אותה.
היא חייכה אליי את החיוך היפה שלה והסמיקה. אוי.. האדום הזה בלחיים שלה, כל פעם שהיא מובכת, זה יהרוג אותי בסוף.
הבטתי בה, הישר לעיניה הירוקות כדשא והיא הביטה בעיניי, שלחה לי מאות זרמים בכל הגוף.
"היום אחרי בית ספר תבואי אליי-" החלתי להגיד אך עצרתי כשחייכה במבוכה שוב. "איזה מחשבות רצות לך בראש הפעם?" הצרתי את עיניי.
"שום דבר."
"התכוונתי שאחרי בית ספר נלך אליי ואשלים לך את החומר הלימודי שחסר לך." היא השפילה את מבטה ברמז של חיוך. "היי, אל תהיה מבואסת," הנחתי את ידי על ירכה. "נוכל גם לעשות דברים אחרים." היא פערה את עיניה וישר צחקתי.
היא רכנה קרוב אליי והניחה את שפתיה על שפתיי בעדינות. "כמו מה?" שאלה כשחזרה להביט עמוקות בעיני.
"את באמת רוצה שאתחיל לפרט לך?" שאלתי כשהתקרבתי אליה מעט גם כן.
"שלום לכם, זוג אוהבים." נכנס ג'י עם ג'ס לכיתה והפריע לנו ברגע שלנו. נו באמת. אמבר הפנתה את תשומת ליבה אל השניים שנכנסו ביחד.
"באתם ביחד?" שאלה מבולבלת עם חיוך.
"כן." ענה ג'י והתיישב בשולחן שלידנו עם ג'ס.
"לא, אתה חיכית לי בשער בית ספר ולא הפסקת לחפור לי כל הדרך לכיתה."
"ראגאצה דולצ'ה, יכולת פשוט להגיד כן כמוני וכאן הייתה מסתיימת השיחה."
"אבל.. זה לא מה שקרה." אמרה כשהרימה גבה והביטה בו בחיוך. אוקי.. זאת התקדמות, ג'ס מחייכת לעבר ג'י, בזלזול אבל זה עדיין משהו והיא לא העירה לו על שקרא לה באיטלקית ילדה מתוקה, כנראה כבר התרגלה.
הכיתה החלה להתמלא עד שהמורה הגיעה והחלה ללמד את החומר. שיעור משעמם ברמות אבל המחשבה על להבריז כמו בדרך כלל אפילו לא עלתה לי לראש כשהילדונת ישבה כאן לידי. ידי הונחה על גב הכיסא שלה בעוד שהיא ישבה צמוד לשולחן ורשמה כל פרט ופרט שהמורה רשמה על הלוח ואמרה באוויר, השולחן שלי בפעם הראשונה היה מלא בספרים פתוחים, מחברת מלאה בחומר ועיפרון, עטים ומרקרים בכל מיני צבעים. כמו כן, השולחן של ג'י היה ניראה ככה גם, חייב לציין, לא ציפיתי לכך מג'ס, היא נראית אחת ששמה זין על הלימודים אבל מסתבר שטעיתי. וליאו.. ליאו ישן, פאקינג ישן, איך העלו אותו כיתה, לעזאזל? הוא באמת חכם או שזה שוחד?
"בקצב הזה את תצטרכי את להשלים לי את החומר, מלאכית חכמה." התקרבתי אליה ושיערה האסוף בקליפס חשף לי את צווארה היפהפייה שרציתי לכרוך את כף ידי סביבו ולנשק לו ללא הפסקה עד שתתחנן שאפסיק.
YOU ARE READING
אויבת של אהבה
Romanceחבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי. הוא פגע בי וראה בי כתכשיט. הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת. הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי. הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל. קפטן הרו...
