חבבתי אותו, חיבבתי אותו ממש אבל הוא לא אותי.
הוא פגע בי וראה בי כתכשיט.
הוא ניצל את התמימות שלי והשאיר אותי מצולקת.
הייתי חיה פצועה ובודדה, אבל מלך האריות בא להציל אותי.
הוא שמר עליי, הוא הגן עליי. הוא אהב אותי. רגש שלא הייתי רגילה לקבל.
קפטן הרו...
אוקי.. זה נכון שלבנות באמת לוקח כל כך הרבה זמן להתארגן? אני מניח שכן.
אני; סגור תעדכני אותי. אנחנו מחכים לך.
לבשתי מכופתרת אריג לבנה ששלושת כפתוריה העליונים פתוחים והבשלתי את השרוולים עד למרפק, שמתי מכנס אריג קצר בצבע שחור ונעלי סניקרס לבנות.
"ג'י!" צעקתי והוא נבהל, "תתעורר, הולכים." בזמן שהמכשפה הקטנה והחמודה מהבית ממול התארגנה הוא נרדם וישן לו שינה עמוקה וטובה.
"סוף סוף, היא מוכנה." אמר ועבר לתנוחת ישיבה.
"ג'י, אני צריך לספר לך משהו רגע לפני שנלך."
"מה, אחי? מה נהיית רציני?"
"אחי, אתה זוכר שהיינו במסיבה של הבל הזאת בסוף הלימודים?" הנהן לי בראשו, "ושעזרנו לילדה שמישהו כפה את עצמו עליה?" הנהן לי בראשו שוב. "אחי, זאת אמבר.. אם לא שמת לב." פיו נשמט מטה והוא היה בהלם.
"מה? הילדה שהבן זונה הטריד זאת פרינצ'פיסה? מה אתה מבלבל את המוח? את אהרוג אותו."
"אחי, אני רציני, ככה אנחנו בעצם הכרנו והתקרבנו. באותו היום שזה קרה אני החזרתי אותה הביתה. היא כיוונה אותי לביתה וכשהגענו ליעד הסופי התברר שאנחנו בעצם שכנים."
"פאק, אחי. אני פאקינג לא מאמין."
"כן, אני יודע, אבל אל תתנהג מוזר, תהיה פשוט רגיל.. בוא נצא אליה. היא רשמה לי שהיא מוכנה."
שמתי בושם, לקחתי את המפתחות שעל השידה ויצאנו.
"אני בחוץ." שלחתי לה הודעה.
"יוצאת." ואז היא יצאה ואני ראיתי את הדבר הכי יפה בעולם, ראיתי מלאך בכבודו ובעצמו. היא יצאה והיה סביבה אשכרה אור קורן.
היא לבשה שמלת מיני שחורה צמודה עם שרוולים ארוכים, ונעלי עקב עם רצועה שמלופפת על השוק הנמוך.
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
"וואו," שמעתי את ג'י אומר במושב שלידי כשראה אותה הולכת בשביל הגישה של ביתה. "סמברה דברו אונה פרינצ'יפסה." היא באמת נראית כמו נסיכה. לפעמים השיח בנינו מתנהל באיטלקית..
