Frat Boy (Harry Styles AU)

2

נשארתי לבד, שוב. ניסיתי למצוא את דרכי בבית האחווה הצפוף הזה אך זה בלתי אפשרי. היו כל כך הרבה אנשים שארוזים באיזור קטן. ראיתי את החלון של החצר הקדמית פתוחה במטבח החלטתי ללכת לחפש בחוץ את איזבלה.

להפתעתי, היא עמדה על המקפצה עם שרה. הן נראו מחוקות מעבר לכל דמיון. שמלתה ושיערה של איזבלה היו רטובים. התקדמתי לכיוונה, מוכנה לספר לה שכדאי לחזור למעונות.

"איזבלה!" צעקתי לעבר המוזיקה.

היא מעדה כדאי להסתכל עליי, עדיין עמדה על המקפצה.

"הו", איזבלה צחקה ללא שליטה, "אייברי, בואי תצטרפי אלינו!"

"איזבלה, תרדי אנחנו חוזרות למעונות." התעקשתי, אחזתי בידה ומשכתי אותה למטה לרצפה.

היא ייללה, "אל תהיי הורסת שמחות."

צמצמתי את עיניי. "בלה, תרדי למטה את שיכורה."

איזבלה צחקה בזמן שאמרה, "אני יודעת שאני שיכורה."

"כן, וזה בדיוק למה אנחנו עוזבות."

היא גנחה ואז הלכה איתי בחזרה לאוטו. כשעברנו בסלון ראיתי את הארי שוב. הוא שיחק משחק שאמור להיות "אמת או חובה".

כמה ילדותיים נערי האחווה האלה?

אחזתי בידה של איזבלה, ניסיתי שלא תיפול לרצפה. האיפור שלה נמרח ועינייה מוקפות בעיגולים כהים מאחר והאיפור שלה התרטב.

"את מתקלחת כשנחזור. אני אלווה אותך למקלחת." אמרתי, התנעתי את המכונית ונסעתי בחזרה למעונות הקמפוס.

היא הנידה בראשה, סגרה את עינייה. זו הפעם הראשונה שאני רואה את איזבלה שיכורה. הייתי צריכה לשמור עלייה הלילה במקום להיות עם הילד הכי מקובל בבית האחווה של אוניברסיטת ניו יורק.

כשהגענו למעונות, עזרתי לאיזבלה לצאת מהמכונית, לקחתי בגדים להחלפה מהמעונות והובלתי אותה למקלחות.

"הנה", אמרתי, החזקתי בשבילה את בגדייה בזמן שנכנסה למקלחת. ישבתי על הספסלים בתוך השירותים הענקיים.

התפללתי שאיזבלה לא תחליק כדי שלא אהיה חייבת להיכנס למקלחת שלה ולעזור לה. ידעתי ששנינו נדפקנו. מחר, אני מתחילה את השיעור בשמונה בבוקר ואיזבלה מתחילה בתשע. אני לא אוכל לישון הלילה. אחרי הכל, כבר שלוש לפנות בוקר.

שמעתי את המים מפסיקים לזרום ואיזבלה צעדה מחוץ למקלחת כשעלייה רק מגבת.

היא גנחה כשישבה לידי על הספסל. חלק ממנה חזר לעצמו. "יש לי כאב ראש. אני צריכה לישון."

פניתי הצידה ממנה בזמן שהלכה להחליף בגדים מאחורי הקיר.

"את מבריזה מחר?" שאלתי, בהיתי בקיר.