אוצר מעורבב באש -Treasure mixed with fire

refahl -9

הלכתי במהירות לרכבי.
אני פאקינג מחפש אותו בשעה כזאת מאוחרת,

למה הוא היה צריך להעלם אני משתגע ממנו,
הוא נפגע ושומר לעצמו.
אני לא כועס מהסיבה שהוא ברח,
אני כועס על זה שהוא לא שיתף
אותי במה שרע לו,
שהוא לא בטח בי אחרי שהוא אומר שהוא כן,
זה גורם לי להשתגע, אני משתגע מנער בגיל ההתבגרות המזויין. לאן הגעתי אלוקים?
אני לא מאמין גדול באמונה
אבל ה' תעזור לי למצוא את נארו,
התחלתי לדקלם בראשי כמה פרקי תהילים שאמי הספיקה ללמד אותי, זיכרונות מתחילים לעלות לי לראשי אבל אני מדחיק אותם עם הפרקי תהילים , הקול שלי גובר על הזיכרנות ובכך הם מסתלקים ממחשבותי,

(א) לַמְנַצֵּחַ מִזְמוֹר לְדָוִד: (ב) יַעַנְךָ יְהוָה בְּיוֹם צָרָה יְשַׂגֶּבְךָ שֵׁם אֱלֹהֵי יַעֲקֹב: (ג) יִשְׁלַח עֶזְרְךָ מִקֹּדֶשׁ וּמִצִּיּוֹן יִסְעָדֶךָּ: (ד) יִזְכֹּר כָּל מִנְחֹתֶךָ וְעוֹלָתְךָ יְדַשְּׁנֶה סֶלָה: (ה) יִתֶּן לְךָ כִלְבָבֶךָ וְכָל עֲצָתְךָ יְמַלֵּא: (ו) נְרַנְּנָה בִּישׁוּעָתֶךָ וּבְשֵׁם אֱלֹהֵינוּ נִדְגֹּל יְמַלֵּא יְהוָה כָּל מִשְׁאֲלוֹתֶיךָ: (ז) עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי הוֹשִׁיעַ יְהוָה מְשִׁיחוֹ יַעֲנֵהוּ מִשְּׁמֵי קָדְשׁוֹ בִּגְבֻרוֹת יֵשַׁע יְמִינוֹ: (ח) אֵלֶּה בָרֶכֶב וְאֵלֶּה בַסּוּסִים וַאֲנַחְנוּ בְּשֵׁם יְהוָה אֱלֹהֵינוּ נַזְכִּיר: (ט) הֵמָּה כָּרְעוּ וְנָפָלוּ וַאֲנַחְנוּ קַּמְנוּ וַנִּתְעוֹדָד: (י) יְהוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קָרְאֵנוּ.

אמי המנוחה דקות לפני שנרצה באכזריות לימדה אותי את הפרק הזה, פרק כ'.
היא הייתה מאמינה גדולה ואהבה את התורה ואת ה' מה שאני לא הצלחתי רציתי ללכת בדרכה אך לא הצלחתי בדרכה, לא הרגיש לי נכון להיות ככה, זה לא מי שאני. אני לא מאמין באף אחד, אני אפילו לא מאמין לעצמי אז להאמין בה'?

~~
התחלתי בנסיעה למרקט שקרוב לביתו , הגיע הזמן למצוא את המלאך הזה.
עבר כבר ארבע שעות מאז שנארו נעדר, השעה שתים לפנות בוקר ואני לא יודע למה הלב שלי מתחיל לפיום יאני מרגיש שאני מקבל את ההתקף חרדה שלי, חא היה לי אותו כמעט עשרים ישתיים שנה מזויינות, פאק.
אני מתחיל להסתגר בראשי, רק מחשבה אחת עוברת לי בראש וזאת נארו, אני חודב על מבטו וחיוכו התמים, על שפתיו הבשרניות, על גופו הקטן והנעים, על צווארו שדורש כמה נשיקות. לאט לאט הראש שלי נרגע ואני נהיה סגור לגמרי במחשבותיי, נעלם כל הרגשות האחרים חוץ מדאגה.
לאחר דקות אחדות הגעתי למרקט,
לקחתי את נשקי וטענתי אותו,
לקחתי את האולר והחבאתי אותו,
לקחתי את זריקות ההרגעה ושמתי בכיסי ויצאתי מרכבי לתוך המבנה.

אני מתחיל לחפש בעמדה של מוצרי החלב יאין שם אף אחד,
אחד מהעובדים שאל אותי מה אני מחפש, הראתי לו את נשקי והוא החוויר וברח לקופה,
אין לי זין עכשיו לאנשים.
כל אחד מהווה פה סכנה.
אני מתחיל לחפש בכל המרקט ואין שם סימן לנארו. אני מתחיל להשתגע,
מלאך לאן הלכת?
אני בא להיכנס לרכבי ואני מתחיל לשמוע יבבות מהסמטה הקרובה,
בדרך כלל זה לא מפריע לי אבל מרגיש לי שאני צריך לבדוק.

"אם לא תביא לי את המחשב המזוין שלך אני אקרע ממך את הבגדים ואקח ממך עוד דברים ילד מזוין"

בן זונה. חושב שהוא גבר על ילדים ,
ילדים לא יכולים לעשות כלום שקורה דבר כזה.
"בב..בב..בבק..בבקשה ת..תפ..תפסיק"
הקול הזה של נארו,
אני אזיין תבן זונה שחשב שהוא גבר על המלאך שלי.
אני לא חושב פעמים ואני מוציא את נשקי ונכנס לתוך הסמטה, אני רואה אותו,
את נארו סמוק לא מהבחינה שאני גורם לו,
אלא מפחד, דמעות זולגות מעייניו כמו מפרץ שמתפרץ,
"רפאל!"
הוא צועק בכל כוחו, כיאלו הוא ידע שאני אבוא בשבילו, אני תמיד אבוא בשבילו,

הוא צרח בהכרת תודה שמישהו בא.

הבטתי בעיניו ומבטי שידר רגש שמופנה רק לו ורק הוא יודע. הסתכלתי על הבן זונה שחושב שהוא גיבור על חלשים, אני מתעב אנשים כמוהו.
הוא היה מלא בזיעה ומסריח,
כולם ברחוב יודעים מי אנחנו,
והנה הגיע הזמו שירגישו אותנו שוב.
לא אמרתי מילה  רק התקרבתי אליהם, מבטו מבוהל, וחיוור הוא לא יודע מה לעשות לפתע נארו נושך אותו ביד יאני מיד מזריק לו זריקת הרגעה, הוא נופל על הרצפה ואני מיד מתקרב לנארו, אני רואה שכופו מלא בדם קרוש. הוא מיד נשען על בטני ואני מרים אותו, בלי שום דיבור, הוא שוב נסגר.
אבל עדיין בוכה על צווארי, אני מרגיש את ידו עוטפות חצי מגופי לחיבוק ונחמה ואני נותן לו אותו. הוא יורד מגופי ומנגב את דמעותיו, אני מתחיל לגרור את הטינופת שרצתה לגעת בנארו, זה לא נגמר פה, הוא יעבור סדרת חינוך, הכלב החדש לי.
אני רואה שנארו בפנים ואני לוקח חבל ומלפף סביב הטינופת ומכניס אותו לבאגז',

אני רואה נארו בחר לשבת לידי.
התחלנו בנסיעה ואני שומע יבבות כאב,
אני עוצר בצד ומיד אני מסתכל על נארו,
אני רואה שהוא מתחיל לשרוט את עורו,
הילד שלי פוגע בעצמו שוב , אני מיד מרחיק את ידיו ומרים אותו לחיקיי.
"תעזוב אותי"
הוא מתחנן.
"רפאל בבקשה זה מגיע לי אל תיגע בי"
אני לא אומר מילה רק ממשיך לחבק אותו חזק.
לאחר כמה דקות הוא נרגע.
ואני מחבק אותו יותר חזק,

"הגיבור שלי חזק, וניסה את כל כולו לא לפגוע בעצמו, לגיבור שלי תמיד יש ירידות ומעלות, הגיבור שלי צריך לדעת שהכל בסדר"
הוא מחבק אותי יותר חזק.

"רפאה.. אתה לא מבין איך פחדתי , פחדתי כלכך שהוא יגע בי, הוא גרר אותי לסמטה ונגע בי ואז רצה לגעת בי עוד יותר שאני מופשט"

הוא התחיל להירגע יותר כשסיפר לי.
מלאך אל תדאג בקשר לזה אני אטפל בנקמה שלך ואתה תעזור לי"
אני אראה לו מה זה, בן של זונה, המלאך הזה שלי, ונארו זה שילחץ על ההדק לסיומו.