הוא קרא לי למטה,
השטן, האיש שאני מתעב מכל ליבי.
הכל היא אותה שגרה.
טעות - מכות
זה בסדר, זה מגיע לי.
בגללי אמי עזבה אותו והכי חשוב אותי,
אבל אני מבין למה היא עזבה אותו.
הוא חילל את גופה כשהייתה רק בת שתיים עשרה.
אני. הגעתי. מתוצאה. של. אונס.
בגללו, כי הוא מפלצת, רק אם השטן הזה היה יודע איך זה להיות בן אדם כל זה לא היה קורה.
הוא מפלצת מתועבת.
הבטתי בשעון וגיליתי שהגיעה השעה לארוחת הערב.
אם אאחר אקבל מכה ואם אקבל מכה אקבל גם כל השבוע, אסור להכעיס אותו, אנחנו הרי לא רוצים לחטוף, נכון?
ניגבתי את דמעותי בעזרת חולצת הפסים בצבעי שחור וירוק שלבשתי.
אני ממהר לקום מהמיטה אל המדרגות.
אך לרוע מזלי המדרגות הרעישו ובישרו על הגעתי,
אוי לא, אוי לא.
"איחרת"
אני לא מסוגל. אני מפחד. ידעתי. אני לא גיבור.
"ס..סלי..סליחה א..א.אבא א..אני מצט..ער"
"כבר דיברנו על הגמגומים המפגרים שלך"
אני מושיט את ידיי אל מאוחרי גבי ומתחיל לצבוט את כפות ידיי.
"א..אני מצטער אבא ז..זה לא יחזור שוב"
"שב כבר חתיכת זבל, כפוי טובה, מכינים לך אוכל ואתה נותן לו להתקרר? אתה רוצה לא לאכול בכלל?"
לרצות אותו.
רק אם אני ארצה אותו הוא ירד ממני.
להסכים איתו. לתת לא להשפיל אותי.
לזרום עם זה.
"אני מצטער אבא, זה לא יחזור שוב"
אני ממהר לשבת רחוק ממנו.
"תתקרב אליי, אתה לא רוצה לשבת ליד אביך?"
הוא חייך אליי את חייכו שמתעוות קלות כשהוא במסכת השטן שלו.
מיצי מרה עולים בגרוני.
הוא גורם לי להרגיש לא בנוח, שיפסיק.
אבל הוא לא יפסיק. הוא אבי. וכל מה שהוא יעשה לי מגיע לי.
"אתה נפגש עם עוד איזה זונה שמצאתי לך, תתנהג כמו גבר ולא כמו האישה שאתה"
אני לא אישה, אני גבר.
אבל הוא אבי, הוא יכול לדבר אליי כרצונו.
אבל אני לא אוהב להיפגש איתן, עם הנשים האלה. אני לא מתעניין באיברן הפרטיים ובכלל לא בהן. אני לא נמשך אליהן כלל.
אם הוא יגלה מה אני הוא יהרוג אותי, זה אסור.
במיוחד במצב שאנו נמצאים פה,
המאפיה היא לא תהרוג אותי,
הוא זה שיהרוג אותי.
אני אוהב את המאפיה,
כל כך מוזר להגיד את המשפט הזה,
שם נמצאים החברים שלי.
לאונארדו הוא הקאפו של כל הדבר הזה.
הוריו הקימו רק בשביל הגנתם את כל זה יהוא הקים אימפריה של אנשים נאמנים שמוכנים להקריב מדמם. כי במאפיה הזאת,
"אין מפלצת אחת, כולם מפלצות"
ככה לאונארדו אמר.
אפילו אני עומד להיות חלק משם, אבל את האמת? אני מפחד,
אם ידעו מה אני כנראה שהם יתרחקו ממני ואפילו באמת יהרגו אותי.
כי אני חוטא, זה אסור, הם יגעלו ממני.
YOU ARE READING
אוצר מעורבב באש -Treasure mixed with fire
Romance"אתה שייך לי" הוא חזר על משפטו. הטון שלו רכושני. אני אמור לשנוא את זה אבל אני אוהב את זה, מה הולך איתי לעזעזל? הוא ליטף את לחיי ואז תפס אותם בחוזקה. "אתה שייך לי" הוא חזר על משפטו שנית, הוא תפס את שיערי בעדינות ונשק לו, "אתה שלי" "אסור, אתה גדול ממ...
