פרק 9

25 6 0
                                    

הטיסה חזור מאמריקה הייתה מאוד רועשת.

באמצע הטיסה המטוס שלהם נקלע לסופה חזקה, והמטוס כולו הטלטל במשך בערך שעתיים.

לבסוף הם נחתו בשלום בשדה התעופה באנגליה.

דבר ראשון שטיילור עשתה זה לבקר את בלק ומאיה.

"טיילור! חזרת!" צרחה מאיה וחיבקה אותה חיבוק חונק כשהיא הופיעה על סף הדלת, עדיין עם תיק הטיסה שלה על הגב.

"אממ... כן, חזרתי. אבל אני לא יוכל לספר לך מה קרה אם לא תשחררי אותי." אמרה טיילור בקול חנוק. מאיה שיחררה וצחקה.

"בואי נלך אל בלק." היא אמרה והן יצאו.

גם בלק עשה את אותו דבר שמאיה עשתה. בערך. הוא לא חיבק אותה חיבוק דוב, אלה חיבוק קטנטן ומבויש. היא חיבקה אותו בחזרה.

"אולי עכשיו נלך לפארק סיימון? נוכל לדבר שם." טיילור הציעה.

"קדימה, בואו נלך." אמר בלק.

זה היה יום סגרירי וקר, טיילור הביאה איתה מטרייה גדולה בשביל שאם יהיה גשם הם יוכלו להיות מוגנים.

"אתם לא תאמינו מה קרה." היא אמרה להם.

"טוב, עכשיו זה יותר הגיוני כל דבר שקורה. אז... בואו נשמע." אמרה מאיה בגיכוך.
טיילור צחקקה.

"ענק בשם האגריד בא למחנה שהייתי בו ולקח אותי למקום ששמו סמטת דיאגון דרך בובת דובי משומשת זוהרת. קניתי את כל מה שהייתי צריכה להוגוורטס ודיברתי עם נחש." היא סיפרה.

"אין מצב..." אמרה מאיה בעיניים פעורות.

"טיילור, את. דיברת. עם. נחש?" בלק שאל. בוהה בה.

"אממ... כן." היא אמרה.

"ואת נלקחת לסמטת ביאדון הזאת בעזרת בובת דובי משומשת וזוהרת?"

"דבר ראשון, זה סמטת דיאגון. דבר שני, כן." בלק מצמץ, חוץ מזה הפרצוף שלו היה קפוא.

"אוקיי, וואו..." מאיה אמרה בקול רם.

טיפות התחילו לרדת במורד עורפה של טיילור. היא פתחה את המטריה והם הצטופפו ביחד.

טיילור השעינה את ראשה על כתפו של בלק. זה היה ממש חמים. הוא חיבק אותה במותניה.
מאיה וטיילור עשו את אותו הדבר. מאיה השעינה את ראשה על כתפה של טיילור, וטיילור חיבקה אותה.

לא היו אנשים שהסתובבו במזג האוויר הזה. לא היו אנשים לראות אותם ככה. אם זה היה יום שמשי, הם בחיים, בחיים לא היו עושים את זה. אבל הפארק היה ריק.

אחרי כמה דקות הגשם הפסיק. והם הלכו כל אחד לבית שלו.

*****

"טיילור! תתעוררי. את הולכת לבית הספר היום. להוגוורטס. את לא מתרגשת?" קולה של אמא שלה העיר את טיילור בבוקר.

𝖘𝖑𝖞𝖙𝖍𝖊𝖗𝖎𝖓'𝖘 𝖍𝖊𝖎𝖗𝖊𝖘𝖘 Where stories live. Discover now