𝖘𝖑𝖞𝖙𝖍𝖊𝖗𝖎𝖓'𝖘 𝖍𝖊𝖎𝖗𝖊𝖘𝖘

פרק 2

הארוחה עברה מהר, ועד מהרה, השמש התחילה לשקוע.

טיילור התארגנה ליציאה. היא לבשה בגדים שחורים, היא הביאה איתה את הטלפון שלה, כדי לצלם את המתרחש.

היא פגשה את בלק ומאיה ליד הבית של סטפן. שם המשפחה שלו היה הֶנרִי, מסתבר.

"נכון הוא פוחד מרוחות? אז תכננתי שכל אחד בתורו יבוא אליו וידפוק לו על הדלת וישר יברח. צריך למצוא מקום שבו נוכל להתחבא כשנברח." היא הסבירה להם את התוכנית. "הכל מובן? יש לכם תוכנית אחרת? אני אכבד אתכם אם אתם לא רוצים את התוכנית שלי."

"האמת, התוכנית שלך ממש טובה. זה גאוני." מאיה אמרה בהתרשמות.

"מאיה ממש צודקת, טיי, זה גאוני." בלק הסכים עם מאיה.

"יופי, בואו נעשה את זה. מעכשיו מדברים רק בלחש, וזה רק אם ממש חייבים לדבר, מובן?" היא הנמיכה את קולה עד שהוא הגיע ללחישה שבקושי נשמעה, אבל בלק ומאיה הנהנו.

היא הצביעה על עצמה והניפה אצבע אחת, כדי לסמן שהיא ראשונה. אחר כך בלק סימן שהוא שני ומאיה הנהנה והסכימה שהיא תהיה אחרונה.

הם מצאו מקום מחבוא מושלם שקרוב לבית של סטפן.
היא סימנה להם שלוש, שתיים, אחת ורצה במעלה המדרגות המובילות לדלת הכניסה לבית.

טיילור הרימה מקל מהריצפה, וזרקה אותו רחוק ככל האפשר. מייד היא שמעה את הנביחות שסימנו לה שהכלבים הלכו.

היא רצה מהר ודפקה חזק על הדלת. היא רצה את הריצה הכי מהירה שהיתה לה בחיים ותוך שתי שניות היא כבר היתה במחבוא.

הם סימנו לה: הצלחת?
היא הנהנה.

הם שמעו דלת נפתחת. מאיה הציצה, וסימנה שזה הוא, סטפן.

"מי זה?" הם שמעו אותו שואל.

היא כבשה צחוק.

הם שמעו דלת נסגרת.

עכשיו זה היה תורו של בלק. הוא התגנב לדלת, דפק בחוזקה וחזר בספרינט.

"נו, מי זה?" סטפן אמר אחרי שפתח את הדלת.

עכשיו תורה של מאיה. הם סיכמו שהיא תעשה פעמיים, בגלל שהוא עיצבן אותה. אבל הפעם סטפן הציץ מהחלון. עברו עשר דקות עד שהוא הלך מהחלון ורק אז מאיה תקפה.

היא לא נתפסה.

"תפסיק, מי שלא תהיה!" הוא אמר בקול רועד. "אמאל'ה." הוא הוסיף בשקט.

כל הזמן הזה הטלפון צילם, טיילור שמה אותו על הילוך מהיר בזמן שהם דפקו, אבל בזמן שסטפן דיבר היא שמה אותו על הילוך רגיל.

הוא עוד פעם הלך לחלון, אחרי שהוא הלך, כעבור חמש דקות הפעם, מאיה עשתה את זה שוב, הפעם היא דפקה חזק.

הם שמעו טלפון מחייג.

"אמא, מישהו דופק בדלת. אבל כל פעם שאני פותח לו הוא נעלם. מה אני אעשה? מי זה יכול להיות?" הוא דיבר.