פרק 20-הייתי עצבני

479 19 9
                                    

נ.מ ליאור
אני מתעוררת ולא מסיוט,מאז שהכרתי את קרלו הסיוטים שלי נעלמו כלא היו,אני בודקת בטלפון שלי מה השעה 4:50,אני יוצאת מהמיטה בזהירות בלי להעיר את קרלו עושה ארגוני בוקר ומתלבשת בחליפת ספורט שהיא גוזיית ספורט ירוקה ומכנס קצר תואם

אני נועלת את נעליי האיירפורס שלי,לוקחת את הטלפון שלי ואת האיירפודס ויוצאת,אני רואה בסלון את טוני וסנטיאגו,"מה אתה עושה כאן?" אני שואלת את סנטיאגו "אני מתאמן איתכם היום" אני מהנהנת ואנחנו יוצאים למתחם,אנחנו מגיעים ואני שואלת את סנטיאגו "רוצה קרב?" ...

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

אני נועלת את נעליי האיירפורס שלי,לוקחת את הטלפון שלי ואת האיירפודס ויוצאת,אני רואה בסלון את טוני וסנטיאגו,"מה אתה עושה כאן?" אני שואלת את סנטיאגו "אני מתאמן איתכם היום" אני מהנהנת ואנחנו יוצאים למתחם,אנחנו מגיעים ואני שואלת את סנטיאגו "רוצה קרב?" "כן אני ישבור אותך את נראת לי עדינה ושברירית" אומר סנטיאגו "אחי אתה תראה מה היא יכולה לעשות" טוני אומר,אני עולה לזירה וסנטיאגו אחרי אנחנו מתמקמים ועומדים אחד מול השנייה הוא מנסה לתת לי אגרוף,אני תופסת את ידו מסתובבת ומעקמת אותה "הולי שיט איך?" סנטיאגו שואל בהלם "רוצה לראות עוד משהו?" אני שואלת,הוא מהנהן בראשו ובהפתעה אני נותנת לו בעיטה ביצים והוא מתקפל על הרצפה "ווטפאק" אני שומעת קול אומר,אני מסובבת את ראשי לצד ואני רואה את קרלו,דייויד,פאולו,ג'ון ומרקו,קרלו מחייך חיוך גאה ואומר "אני רואה שטוני לא הזהיר אותו" "רציתי שהוא יסבול" טוני אומר וסנטיאגו דופק לו מבט זועם,"היא לא תצליח להוריד אותי" מרקו אומר בשחצנות ואני מגלגלת עניים,מרקו עולה על הזירה במקום סנטיאגו ונעמד מולי,אנחנו מתמקמים הוא חונק אותי,אני תופסת את ידו ולוחצת על בנקודה הרגישה שם הוא משחרר את ידו ואני נותנת לו מכה בביצים,הוא פוער את עייניו ואומר "אני מודה פקפקתי בך סליחה",לוחץ את ידי ויורד מהזירה,אני יורדת מהזירה שמה את השיר 505 של ארקטיק מאנקיז (שיר יפה רצח ממליצה) ומתחילה לעשות אימון בטן,אחרי שעתיים אני מסיימת את אימון הבטן והולכת לאיפה שקרלו מרים משקולות, וואו איך הבנאדם הזה נראה כלכך טוב,המבט שלי נתקע על הקעקוע עם השם ליאור ארמני באנגלית ויורד לבטן שלו ואז נפל לי האסימון למה הוא הוריד את התחבושת, "למה הורדת את התחבושת?" אני שואלת בטון עצבני "מיה בלה זה החלים בזכותך אני כבר לא צריך את התחבושת" הוא אומר מניח את המשקולות ומנשק אותי נשיקה שמעבירה את כל הכעס שלי בשנייה "אידיוט,למה אי אפשר לכעוס עליך?" אני צועקת והוא מגחך,אני יוצאת מהמתחם ונכנסת לאחוזה,אני רואה את טיילור משועממת מול הטלוויזיה,"טיילור למה את ערה בשעה כזאת?" אני שואלת "קמתי כי דייויד קם,את מתאמנת?" "כן,למה?" "גם אני הייתי מתאמנת לפני ההיריון עכשיו דייויד לא מסכים לי" "את רוצה מחר שאני יעשה לך אימון היריון?" "יש דבר כזה?" "כן בטח,כשזיו גיסתי הייתה בהיריון כל הזמן הייתי עושה לה כאלה" "את יכולה לעשות לי מחר?" "ברור" "את עולה להתקלח?" "כן,את צריכה משהו?" "לכי תתקלחי אני רוצה לדבר איתך אחרי" טיילור אומרת ואני עולה להתקלח,אני מסיימת להתקלח ולובשת גופיה ורודה עם כתפיות יורדות ושורט ג'ינס לבן

הסיפור המסובך שלנוWhere stories live. Discover now