פרק 29-מעשה

351 15 14
                                    

נ.מ ליאור
"אני בא אלייך." הוא אומר ומתחיל להתארגן.
אני מחליטה לבחון אותו,אני נכנסת לחדר ושואלת "לאן אתה הולך?" "לעסקה במועדון." הוא עונה ואני שואלת "אני יכולה לבוא איתך?" "לא,יש שם אנשים מסוכנים." הוא עונה בקול קר.
הוא יוצא מהחדר ואני שומעת את הדלת של האחוזה נטרקת,אני מחליטה לא להישאר פה ומתחילה להתארגן.
אני מוציאה מחדר הארונות חולצת בטן ארוכה וטרניג כחול.
אני נועלת נעליי נייק,אני לוקחת את הטלפון והמפתחות של הרכב שלי ויוצאת מחדר השינה.
"לאן את הולכת?"טוני שואל ואני מנסה להתרכז בלא להתעצבן,"לברר משהו." אני אומרת ויוצאת לרכב שלי,אני עוקבת אחרי הרכב של קרלו ואני מגיעה לבית כלשהו.
קרלו דופק על הדלת ומישהי שמוכרת לי פותחת לו את הדלת בחיוך מאוזן לאוזן ובלבוש שבקושי מכסה משהו.
עכשיו נפל לי האסימון,זאת פאקינג לוסיה הבת זונה.
אני נוסעת שוב בלי מיקום ובוכה,אני לא יודעת לאן אני נוסעת אבל אני רוצה להגיע רחוק מפה.
אני מגיעה לבניין של המשפחה שלי ודופקת על הדלת של הפנטהאוז של אמא ואבא,אמא פותחת לי את הדלת ומכניסה אותי מהר כשהיא רואה שאני בוכה.
"מה קרה?" היא שואלת בעברית ומושיבה אותי על הספה,"מאמא זה קרלו." אני אומרת ומושכת באפי,"מה קרה עם קרלו?" היא שואלת ''הוא בגד בי והכניס זונה להיריון." אני אומרת ופורצת בבכי,"אוי,חיים שלי." היא אומרת ומחבקת אותי.
"אמא אני רוצה לחזור לישראל." אני אומרת והיא מופתעת,"זה המקום היחיד שקרלו לא ימצא אותי בו." ''ואם מישהו יגיד לו?" "אז אני אומר לכולם לא להגיד לו איפה אני." "את בטוחה חיים שלי?" "כן,מאמא אני בטוחה." אני אומרת ומחבקת אותה,"טוב,אני אגיד לאבא." היא אומרת ואני מחייכת אליה חיוך עם דמעות.
אני נשכבת על הספה ושוקעת במחשבות שלי,הוא באמת הכניס את הלוסיה הזאת להיריון? ועוד אחרי שעשינו סקס,לא לא סקס הוא כל הזמן אומר שאנחנו עושים אהבה לא סקס אבל כנראה שזה היה רק זיון בשבילו.
"לילו מה את עושה פה?" עדי שואל בעברית "קרלו הכניס איזו זונה להיריון ועוד הלך אליה אחרי זה." אני אומרת ורואה את הוריד שלו מתחיל לבלוט,"עדי אני חוזרת לישראל." אני אומרת "בגלל הזין הזה?" הוא שואל "כן,רק שם הוא לא ימצא אותי." "הוא בטוח ימצא." "רק אם אף אחד מכם לא יגיד לו."
"טוב,אני אגיד לאבא,אביתר ואסי." הוא אומר ומנשק את ראשי בעדינות.
אני ועדי כבר אורזים את המזוודה שלו אחרי שהוא עדכן את כולם במצב,אני מתקשרת לאביב כדי לעדכן אותה והיא עונה תוך שנייה.
"מה קורה?
"בסדר,אני חוזרת לישראל.
"את מה?
"אבל את לא אומרת לאף אחד.
"תגידי נדפקת?
"לא,זה בגלל קרלו.
''על מה רבתם עכשיו?
"הוא הכניס את הזונה מהסרטון להיריון ועוד הלך אליה.
"איזה בן אלף.
"בקיצור אני חוזרת לארץ מולדתי.
"אני באה איתך.
"טוב חיים שלי,אני ועדי נעבור בדירה ואני גם אקח בגדים.
"ביי.
היא אומרת ומנתקת,אני ועדי מסיימים את הכל ועולים לרכב שלי,"תמיד אמרתי שיש לך טעם טוב." עדי אומר בפעם המאה על הרכב שלי.
אנחנו מגיעים לדירה ואני דופקת על הדלת,אביב פותחת ומחבקת אותי חיבוק מנחם,אנחנו מתנתקות וכל אחת אורזת את המזוודה שלה.
אנחנו מסיימות לארוז ואני שואלת "את בטוחה שאת רוצה לחזור איתי לישראל?,עד שהדברים בינך לבין סנטיאגו הסתדרו?" "אני בטוחה,בנים באים והולכים את איתי לנצח." היא אומרת ומוציאה ממני דמעות,אין ספק שיש לי את החברה הכי טובה ביקום.
אנחנו מסיימות לארוז וקמות מהכיסאות בחדר הארונות,"קדימה." עדי אומר ואני בודקת מה השעה 14:40,פאק הייתי פה שעה וחצי?
אנחנו נכנסות לרכב ואני מתקשרת לטוני.
"הלו.
"טוני אני חוזרת לישראל.
"את פאקינג מה?
"אני מצטערת.
"מתי החלטת?
"עכשיו.
"למה?
"קרלו הכניס את הלוסיה הזו להיריון.
"בן זונה.
"טוני תרגע,זאת גם אמא שלך.
"בבקשה ליאור אל תלכי בגלל החרא הזה.
"אני לא יכולה להישאר פה טוני,תבין אותי.
"אני אוהב אותך אחותי.
"גם אני טוני.
אני אומרת ומנתקת,אני ללא ספק אתגעגע לטוני יותר מכולם כי הוא מילא את תפקיד אחי הגדול למרות שהוא קטן ממני,אני כן אוהבת אותו אבל לא אהבה רומנטית יותר בכיוון של אהבת אחים.
אנחנו מגיעים לשדה התעופה ואני רואה את המטוס הפרטי של משפחתי,אנחנו עולים אליו ואני מתיישבת ליד אביב.
אני שמה באיירפודס שלי את השיר רבות הדרכים של דניאל סלומון.
אני שומעת אותו המון כי לדעתי יש לו משמעות,והמשפט שאני הכי אוהבת בשיר זה  'אהבנו המון אהבנו פתוח אבל הכי בטוח זה מרחוק.'
זה ממש מה שאני מרגישה עכשיו וכשהוא אומר 'הכאבים מאחורי ישאירו בי סימן רבות הן הדרכים וארוכות,אבל לאן?' אני מתפרקת והולכת לחדר השינה במטוס.
אני פותחת הקלטה ישנה של קרלו מהצ'אט שלנו לפני שהוא יצא למשימה מסוכנת.
"מיה בלה אני אוהב אותך עד כדי כאב,את הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים המזוינים האלה.
אם אני לא אחזור אני רוצה שתדעי שאני אוהב אותך יותר מהחיים שלי ואני מוכן למות בשבילך,לנשום בשבילך,ולהוליד איתך ילדים שייצאו מושלמים בדיוק כמוך.
רק שתדעי שאני בחיים לא אוותר עלייך ולמרות כל החששות שלך אני לא אבגוד בך בחיים כי את האישה היחידה שאני אוהב בעולם הפאקינג מזוין הזה.
את לא מבינה שאת הבחורה הכי מושלמת בעולם המזדיין הזה וכל בחורה פשוט נראת כמו חיקוי עלוב לידך כי את המקור,אם אני אחזור מהמשימה אני רוצה לעשות איתך 100 ילדים ונתחתן בחתונה יהודית כמו שרצית ואני אלמד לדבר עברית עבורך ונבקר המון בישראל,את תראי לי איפה למדת,איפה היית,איפה גדלת ועוד המון דברים.
טוב מיה בלה אני צריך לזוז אבל אל תשכחי שאני אוהב אותך ואני רוצה שתשלחי לי עכשיו תמונה שלך מחייכת כדי שיהיה לי המון כוח כי הצחוק שלך זה הכוח שלי." ההקלטה מסתיימת וכבר לא נשארו לי דמעות יותר,אני מנגבת את הדמעות שלי ולוחשת לעצמי בניסיון לחיקוי של הקול של קרלו,"מיה בלה,את הלוחמת שלי תמשיכי להילחם." אני נשכבת על המיטה ונכנסת מתחת לשמיכה הנעימה,אני מנגבת את דמעותיי ומחליטה לעשות מעשה.

הסיפור המסובך שלנוWhere stories live. Discover now