פרק 17-חסרת רגשות

Start from the beginning
                                    

אני לוקחת 3 סכינים,4 אקדחים ושמה את חגורת הנשק עליי,אני יוצאת בשקט לוקחת, את המפתחות שלי,נכנסת לאוטו ונוסעת למועדון,אני זוכרת שקרלו אמר לי שהם שמו את דניאל שם,אני מגיעה,נכנסת למרתף ו3 שומרים מנסים לעצור אותי,אני לוקחת את האקדח שלי ויורה לשלושתם בראש,אני עוקפת את הגופות שלהם והולכת לתא שרשום עליו דניאל,אני נכנסת ורואה את הבן זונה הזה ישן שהוא תלוי מהתקרה "קום יבן זונה" אני אומרת בעברית ומנערת אותו "ליאור זאת את?" "כן זאת אני קום" "באת לשחרר אותי?" "ממש לא באתי להרוג אותך" אני אומרת בחיוך מעוות ולוקחת סכין מהחגורה שלי,אני חותכת לו את כל האצבעות במכה והוא צורח,אני פה כבר 10 דקות והורדתי לו את 2 הידיים הדלת נפתחת בידיוק שאני חותכת לו את הזין "ליאור?" אני מסתובבת לראות מי זה ואני רואה את קרלו, פאולו וטוני "כן זאת אני" אני עונה בביטחון ומורידה את הכובע שהסתיר לי את הפנים "ידעתי" טוני אומר "מה ידעת?" אני שואלת בקול קפוא "את סיפרת לי פעם שאת נפגעת את הופכת למכונת הרג חסרת רגשות" "תמיד הייתי כזאת זה הצד האמיתי שלי" "רגע את זאת שהרגה 3 חיילים שלנו" "כן הם הפריעו לי בדרך" הם מסתכלים על דניאל שאיבד הכרה מזמן ופאולו אומר "פאק מה עשית לו?" "חתכתי לו את 2 הידיים ואת הזין כדי שהוא לא יוכל לעשות את מה שעשה לי או לג'וזפינה לאף אחת אחרת" אני אומרת ויורה לו בראש מבלי להסתכל עליו
שלושתם פוערים את פיהם ואני שואלת את טוני "מה קרה לקרלו הוא איבד את הלשון?" "לא לא איבדתי את הלשון איבדתי את הדבר שהכי אהבתי בעולם.אותך." "יופי רק ככה תלמד להעריך דברים'' "אני מעריך אותך" "אם היית מעריך אותי לא היית מזדיין כמה שעות אחרי שנפגעתי ממך" "את יודעת מה? הכל בגללך" הוא אומר,אני מפנה אליו אצבע שלישית ויוצאת משם,רגע לפני נכנסת לאוטו 4 יפנים מנסים לגעת בי אני לוקחת את האקדח שלי ויורה בארבעתם "את פאקינג לא אמיתית את רוצה להיות בצוות שלי אני בטוח שאת תביסי את כל האוייבים שלנו" פאולו אומר בזמן שטוני וקרלו פעורי פה "אני בחיים לא אעבוד תחתיי קרלו" אני אומרת ושאני באה להיכנס לרכב טוני עוצר אותי ושואל "את לפחות רוצה להיפגש עם לוסיאנו? הוא מתגעגע" אני מתרככת למשמע שמו של לוסיאנו והרגש חוזר אליי,אני אומרת "כן" "בואי לאחוזה ושהוא יקום תיפגשו" "אוקיי" אני אומרת ומחבקת אותו "טוני שכחתי לומר לך אני חייבת להפגיש בינך לבין אח שלי עדי יש לכם אותו מוח" "יש לך אח?" קרלו שואל "יש לי 3" "באמת איך קוראים להם?" פאולו שואל "הכי גדול אביתר אחריו אסי ואחריו עדי" "את הכי קטנה?" "כן" "את רוצה להכיר לי אותו עכשיו?" שואל טוני "מתי שאתה רוצה?" "אז אני רוצה עכשיו" אני מהנהנת ומתקשרת וידיאו לעדי
"יבת אלף הפרעת לי באמצע זיון"
"עדי ימטומטם אני ליד אנשים דבר באנגלית ותיזהר להביך אותי"
"בסדר" הוא אומר באנגלית ואני אומרת
"עדי זה טוני,טוני זה עדי"
"מה קורה אחי" אומר עדי
"בסדר למה היית עצבני עליה קודם?"
"סתם הרסה לי זיון"
"אני כבר אוהב אותך,אתה יודע אחותך פייטרית"
"כן אני יודע היא מיוחדת,אני יכול לדבר איתך על משהו?"
"כן אחי דבר חופשי"
"אתה האח של החרא שגרם לאחותי להפוך שוב לרוצחת?"
"עדי די" אני מתפרצת
"לא זה לא די את אולי לא זוכרת את מה שקרה אחרי נועם אבל אני כן"
"מה קרה אחרי נועם?" פאולו מתפרץ לשיחה
"מי זה?" שואל עדי
"זה פאולו הוא גם אח שלו ולפני שאתה אומר כן גם אליו התחברתי"
"מה קרה אחרי נועם?" פאולו שואל שוב
"היא רצחה ארגון פשע שלם"
"מה?" טוני פאולו וקרלו אומרים ביחד
"יש שם עוד מישהו?" שואל עדי
"כן קרלו גם פה ולפני שאתה מתפרץ עליו תתעלם"
"עדי רצית להגיד לי משהו?" שואל טוני
"כן רציתי להגיד לך שתביא לי את אח שלך"
"עדי לא יקרה" אני אומרת
"מיה בלה תני לי אותו" קרלו אומר
"אל תקרא לי ככה" אני אומרת תוך כדי שאני הולכת לידו ועדיין לא נותנת לו את הטלפון,
"תקשיב ותקשיב לי טוב חתיכת חרא אתה הפכת את אחותי הקטנה שוב לרוצחת אם אני מגיע אליך אני יורה לך בראש"
קרלו שותק ואני אומרת
"עדי אתה לא תעשה כלום הבנת אותי?"
"יש לו מזל שאת מרחמת עליו אחרת הייתי מספר לאביתר ואז בכלל הוא יהיה גמור"
"עדי בבקשה אל תספר לאביתר"
"אני כן,אחות אני אוהב אותך אבל אבא קורא לי ואם הוא ידע מה קרה פה הוא ירצח את כל איטליה"
"ביי" אני אומרת ומנתקת "למה כלכך פחדת מאביתר?" שואל טוני "אביתר הוא המפחיד מבין כולנו הרצח הראשון שלו היה בגיל 5 והוא הרג את הקאפו של אוסטריה בגלל שהוא אנס את דודה שלנו" "רגע הוא זה שהרג את קאפו אוסטריה?" "כן" "את רק מפתיעה אותי,שאר האחים שלך גם רצחו?" שואל פאולו "כן הפעם הראשונה של אסי הייתה בגיל 7 והוא הרג את הקונסיילרי של צרפת והפעם הראשונה של עדי הייתה בגיל 6 והוא הרג את הבן של קאפו הונגריה",הטלפון שלי מצלצל וידיאו אביה "פאק" אני אומרת "מה קרה?" שואל טוני "זה אביתר הוא סיפר לו" אני עונה לשיחה ואומרת בעברית
"אביה קרה משהו?"
"כן קרה פאקינג משהו" הוא עונה באנגלית
"אביתר עדי סיפר לך?"
"כן הוא סיפר,למה את לא סיפרת לי?"
"כי ידעתי שתעשה משהו"
"לילו אני לא רוצה שתהפכי אליי אין לך רגש בעיניים"
"אני לא אהפוך אליך אני מבטיחה"
"עכשיו תני לי האידיוט שויתר עלייך"
אני הולכת שוב ליד קרלו ואביתר אומר
"תקשיב לי טוב יחתיכת חרא אם אחותי תהפוך שוב לרוצחת אני טס עכשיו לאיטליה וממלא אותה בדם"
"אביה תפסיק" אני אומרת
"לא אני לא אפסיק לילו את רוצה שייקרה מה שקרה שהיית בת 12?"
"לא,עכשיו לך למאיה ואל תספר לאסי" מאיה זאת אישתו
"לילו אני עושה את זה לטובתך אל תשכחי,אני אוהב אותך,אביגיל בוכה אני צריך ללכת אליה" הוא אומר ומנתק אביגיל זאת הבת שלו,יש לו בן ובת,הגדול אוראל והקטנה אביגיל,"לילו?" טוני מגחך "כן שהייתי קטנה הייתי דומה לדמות מסרט מצויר שקוראים לה לילו" "מה קרה בגיל 12?" שואל פאולו "בגיל 5 חטפו אותי ובגיל 12 ניסו שוב לא הייתי בתקופה טובה ויריתי בכל הארגון שלהם" "ליאור את רצינית?" "כן" "וואו אם היה אפשר הייתי נותן לך להיות במקום קרלו" הטלפון שלי מצלצל שוב איף אביב
"אביב את לא ישנה?"
"ליאור בואי לפה מהר" היא צועקת
"מה קרה?"
"המשפחה שלך פה"
"מה את רצינית?"
"כן נו בואי"
"אוקיי אני בדרך"
אני אומרת ומנתקת "מה קרה?" טוני שואל "פאק,המשפחה שלי פה" "אני יכול לפגוש אותם?" "כן בוא" "אני גם יכול?" שואל פאולו "קרלו רק בגלל שיש לי לב טוב ועדיין יש בי חלק שאוהב אותך אני מרשה לך לבוא" אני אומרת בעוקצנות,אני בודקת מה השעה בטלפון שלי 3:23,ארבעתנו עולים לאוטו שלי ומתחילים לנסוע לדירה,אנחנו מגיעים נכנסים ואני רואה את אבא שלי,אמא שלי,עדי,אסי עם אשתו זיו ושלושת הילדים שלהם הכי גדולה אוריה,הבינוני אושרי והתינוקת שלהם אוריין,את אביתר עם אשתו מאיה ו2 הילדים שלהם הגדול אוראל והתינוקת אביגיל,"מה אתם עושים פה?" אני שואלת "עדי סיפר לכולנו" אסי אומר "מי אלה?" הוא מוסיף "טוני פאולו וקרלו,מה אתם עושים פה?" שואל אבא שלי "דוד אביאל" טוני אומר "מה דוד אביאל,איך אתם מכירים?" אני שואלת "לילו אני גידלתי אותם" "באמת?" "כן עדיין יש לי תמונות של טוני רץ בבית שלנו בעירום" "דודה אדל" פאולו אומר ומחבק את אמא שלי "מה שלומך דודה אדל?" קרלו שואל אחרי שהוא חיבק את אמא שלי "רגע אתה הילד שתמיד הצטלם איתי בתמונות שהייתי קטן?" שואל אביתר את קרלו "כן זה אני" הוא משיב "אתה לא מתבייש אנחנו גידלנו אותך ואתה פוגע באחותי הקטנה" "אביה אני בסדר הרגש חזר אליי" "מה איך כלכך מהר,לי לקח חודשיים להחזיר אותך לעצמך ולהם כמה שעות?" "זה לא בגללנו זה בגלל לוסיאנו" טוני אומר "הבן של ג'וזפינה?" אבא שלי שואל "כן הם נקשרו" אומר קרלו "ליאור וקרלו אני רוצה אותכם לשיחה במרפסת עכשיו" אבא שלי אומר בטון הרציני שלו,אני וקרלו מתיישבים מול אבא שלי במרפסת והוא אומר "אני רוצה עכשיו שתספרו לי מה קרה ותצאו מפה מפוייסים אני מכבד ואוהב את שתיכם ליאור תתחילי את" "הייתי בצילומים של דיור והוא צילם אותי,אני בדקתי את התמונות בטלפון שלו ואז קפצה לו הודעה ממישהי שקוראים לה האנה,אולי אתה תראה לו את ההודעה בעצמך?" אני שואלת את קרלו הוא מוציא את הטלפון שלו ומראה לאבא שלי "דווקא נראה שהוא ענה לה כמו שצריך" הוא אומר ומפנה אליי את הטלפון הוא רשם לה אל תפני אליי יותר יש לי בת זוג שיום אחד תהיה אישתי אמאלה למה הוא לא אמר לי "ליאור תמשיכי" אבא שלי פוקד "נפגעתי ממנו אז אני ואביב הלכנו למועדון,אני הולכת לשירותים ומה אני רואה? את אדון קרלו בתוך מישהי" "קרלו זה נכון?" "זה נכון אבל מיה בלה אבל את יודעת מה הסיבה? הסיבה היא השמלה הקצרה שלבשת אם לא הייתי עושה את זה הזין שלי היה מתפרץ מהמכנס שלי והייתי מזיין אותך בניגוד לרצונך וידעתי מה עברת אז זיינתי מישהי שאני אפילו לא יודע את השם שלה חוץ מזיון לא היה שם כלום,אני נשבע בשבועת המאפיה" הוא אומר ונוגע בקעקוע הצמיד שלו שמסתבר שיש גם לאבא שלי ולאחים שלי "ליאור אם הוא נשבע בשבועת המאפיה הוא,דובר אמת" אבא שלי אומר "מיה בלה אני אוהב אותך אני רוצה שתהיה האמא של הילדים שלי ותשאלי את טוני אני בכיתי" "אתה בכית?" אני שואלת והוא מהנהן בראשו "אני סולחת לך" אני אומרת ותוך שניות השפתיים שלו מתרסקות על שלי בנזקקות עד שמנתקים אותי ממנו "היי אני יודע שהתגעגעתם אחד לשני אבל אל תשכחו שליאור עדיין התינוקת הקטנה שלי" אבא שלי אומר ואני מחייכת אליו,אנחנו נכנסים לדירה וטוני שואל "חזרתם?" "כן" קרלו עונה "יופי עכשיו קרלו יפסיק לבכות לי כמו ילדה קטנה" טוני אומר ומצליח להצחיק אותי "טוב אם השלמתם התפקיד שלי בתור הנציג של האחים הגדולים הוא לאיים עלייך ולהגיד שאם אתה פוגע בה שוב אני יורה לך בראש" אביתר אומר ומחבק את קרלו וקרלו אומר "אל תדאג אביתר אני אשמור עליה" "אני חושב שאנחנו צריכים להתחיל מחדש אני עדי נעים מאוד,וכנל לגביי מה שאביתר אמר" "נעים מאוד קרלו" קרלו אומר תוך כדי שהוא מחבק את עדי,אסי ניגש אליו מחבק אותו ואומר "נעים מאוד אסי ומה שהם אמרו עדיין תקף אצלי" "קרלו,ואל תדאג היא הדבר הכי חשוב לי בעולם היא היחידה שאני אוהב או אי פעם אוהב,יום אחד יהיו לכם אחיינים ממני" קרלו אומר,אמא שלי מכה את אבא שלי ואומרת "למה אתה לא אומר לי דברים כאלה?" "חשבתי שעברנו את השלב הזה אמורה מיו" וכן אבא ואמא שלי איטלקיים במקור,"לא לא עברנו את השלב הזה" היא עונה לו "אז אני אוהב אותך ותמיד אוהב אותך ותראי איזה ילדים יצרתי לך כל ילד דוגמן" אבא שלי אומר וגרר צחוק מכולנו ואני שואלת "אתם נשארים באיטליה?" "כן הדון אנדרה צריך עזרה בפעולה" אבא שלי עונה "אתה באים לישיבה?" קרלו שואל "כן אני אביתר,אסי ועדי" אבא שלי משיב "רגע איפה אתם ישנים?" "אני ואמא בפנטאוז שלנו והשאר בקומות מתחתינו" וכן יש לנו פה פנטאוז למקרים שאבא שלי היה צריך לטוס לאיטליה "מיה בלה בואי את ישנה איתי" קרלו אומר לי "את ישנה אצלו?" אסי שואל "כן הוא כמו ילד קטן לא יכול לישון לבד" אני עונה ואבא שלי אומר "אני עדיין זוכר איך היית מתגנב למיטה שלי ושל אדל בלילה" וכולנו צוחקים,אני הולכת לחדר הארונות שלי לוקחת תיק ושמה בו מלא בגדים וכמה זוגות נעליים,אני סוגרת את התיק כי שאר הדברים שלי באחוזה,כולם הולכים הביתה,הגענו לאחוזה ולוסיאנו רץ אליי בצעקות של דודה ליאור "דודה ליאור התגעגעתי אלייך את יודעת שאני ודוד קרלו בכינו?" "אל תדאג נסיך אני לא אעזוב לא אותך ולא את דוד קרלו אני אוהבת את שינכם" הוא מחייך אליי והולך לישון,אני וקרלו נכנסים לחדר השינה שחזר להיות שלנו וקרלו מתנפל עליי בנשיקה סוערת שנותנת לי להרגיש את הגעגוע שלו אליי הוא מרים אותי וזורק אותי על המיטה,מפשיט אותי ואומר "אני מודה שהבגדים האלה סקסיים מאוד מיה בלה עמד לי הזין,אבל אני מעדיף שתהיה בלעדיהם",הוא מוצץ יונק ומנשק את השדיים שלי,הוא חודר לתוכי,אני גונחת והוא אומר "כמה התגעגעתי לכוס שלך מיה בלה,סוף סוף הזין שלי בבית" הוא יוצא ממני ונכנס בכל בכוח אני גומרת עליו והוא בתוכי "לילה טוב מיה בלה אני אוהב אותך" הוא אומר את המילים שהכי התגעגעתי אליהם "לילה טוב קרלו גם אני" אני אומרת ונרדמת.
סוף סוף השמש והירח חזרו להאיר יחד.
______________________________________
אז במקום ללמוד למבחן בלשון אני ישבתי שעתיים וכתבתי לכם פרק ארוך במיוחד 2509 מילים אוהבתתת

הסיפור המסובך שלנוWhere stories live. Discover now