לוקאס:
היום אנחנו חוזרים לשם
לבית של אנג'ל,
המלאך הקטן שלי היא הסכימה לעבור לגור איתי אבל לא באחוזה הזאת היא אמרה שהיא מעלה בה יותר מדי זכרונות
כאלה שתשאיר בזכרונות כאלה שלא תשכח לטוב ולרע
אחרי שחיפשתי משהו שיתאים מצאתי מקום, את המקום המושלם וילה חמודה ליד הים זה הסתדר מושלם היא רבע שעה מהתיכון וזה המקום שהיא תוכל להשתחרר בו, אז קניתי את המקום
כן, למשפחה שלי יש כסף מה שכולם חושבים שזה מאיזה פשע
זאת טעות הורי לא פושעים זה אפילו לא מתקרב לכך כל חיי הם לימדו אותי על ערכים אבל אני? אני התקדמתי עם החברים והדרדרתי איתם עד שמה שנחקק לי בראש זה איך לשרוד במקום הזה
איך לשלוט בו
כי עם לא מי יעשה את זה בשבילך?
הורי לא סתם נעדרים ממני
הם מנהלים חברה גדולה שבחיים לא סיפרו לי עליה כלום ואני אני אפילו לא שאלתי, הם גרים שם ואני כאן
והנה אנחנו אורזים
ואז אחרי שהתחלנו להתארגן ואנג'ל פשוט השתגעה מזה שהיא לא מצאה בגדים נורמאלים ועלה לה לאט לאט מגוון הדרכים להוריד אותי מהפסים
היא ניסתה לזרוק עלי את מה שאני לא יכול לקרוא בגדים ולהטריל אותי להביא לה את הבגדים שלי
היא יום אחד פשוט רוקנה את כל הארגזים של הבגדים שלי ושחיפשתי אותם מצאתי אותה ואת כל הבגדים שלי עליה
או שיום שלם היא התרחקה והסתכלה עליי מרחוק עם מבט שאמור להיות מאיים ולא נתנה לי להתקרב
זה מה ששבר אותי
אז עלה לי לראש שהיא חייבת לחזור לבית שלה לקחת את הדברים שלה
"אני לא רוצה ללכת לשם" אנג'ל אמרה ושילבה את ידיה על החזה הבליטה את השדיים היפים שלה ואם לא הייתי צריך לשכנע אותה עכשיו הייתי כבר בלי בגדים
"אני מבטיח הם לא יפגעו בך" השבתי אני לא יתן לו לגעת בה
איתי היא מוגנת
היא המשיכה לעמוד מולי אבל המבט שעייניה השתנה "אני לא רוצה לראות אותם" היא שינתה את המשפט "גם אני לא רוצה אבל אנחנו צריכים
את צריכה את הדברים שלך
את צריכה להיפרד
ואני צריך את השפיות שלך בחזרה משוגעת" אמרתי
"את גם צריכה להוכיח להורים שלך שאת חזקה מהם" הוספתי היא יכולה לעשות את זה היא הבת אדם הכי חזקה שאני מכיר אבל היא עוד לא הכירה את זה בה ובשביל זה אני כאן
"אז נוסעים בסוף" שאל מקס מאחורה
כן גם הוא וג'נה באים איתנו הם עדיין לא בשלב שאנג'ל מאשרת להם להיות לבד
"כן נוסעים" אנג'ל נכנעה ואני חייכתי עליה בניצחון
נכנסנו למכונית שאני במושב הנהג מקס במושב הנוסע והבנות מאחורה
למה אתם שואלים עוד פעם אנג'ל לא מאשרת להם להיות ביחד
"מקס אתה מסתיר לי את הדרך" התלוננה ג'נה שמקס הסתובב ושם את ידיו על החלון "את לא צריכה להסתכל על הדרך יש לך נוף יותר יפה כאן" הוא השיב בחיוך ממזרי "תזיז את הידיים שלך" ג'נה חזרה על עצמה
הושטתי את אחת מידי ומשכתי את מקס לכיסא "אני מתחיל לנסוע עם אחד ממכם מתכנן לריב בנסיעה אל תתפלאו שזה יגמר בתאונה" אזהרתי אותם ומקס כמו יחד טוב חגר את עצמו
עבר קצת זמן העיניינים ביניהם נרגעו קצת הם מצליחים לצחוק ביחד ולבלות ביחד
אבל עדיין יש קצת מטח כזה באוויר שמעיד שכלום עוד לא נפטר
כל הנסיעה הגנבתי מבטים במראה שמשקפת לי את אנג'ל היא כל כך יפה שזה כבר לא הגיוני ואני משתגע מזה כל פעם מחדש היא משהו מיוחד
והמשהו המיוחד הזה שלי
אפשר לראות על פניה שהיא לחוצה ובצדק
חטפנו אותה והוא לא עשה כלום כדי לעזור ולא רק זה גם עודד את החטיפה
החטיפה שאני מצטער עליה
הוא מתנהג כאילו היא לא מעניינת אותו, נטל חסר משמעות? הוא טיפש הוא לא רואה מה היה לו מול העיינים את המלאך היפה הזה
היא חכמה, מצחיקה היא לא תוותר לך והיא לא תהסס לריב איתך עם תתקרב למי שחשוב לה כי זאת אנג'ל
המלאך שלי
"אני לא נשאר כאן עוד שניה עם המבטים שלך" מקס אמר מזייף דאגה ופתח את הדלת שלו
"אני יכולה להישאר כאן לנצח" אנג'ל אמרה את הניגוד ההפוך למקס ואת מה שכולנו ידענו "את הסכמת" הזכרתי לה וביקשתי עם עייני שתנסה
ג'נה גם הביטה בי בהיסוס וכיחכה בגרונה באי נעימות ממה שהבנתי גם ההורים שלה כאלה, זה נורא
וממה שהן כבר הסבירו לי גם הוריה אמורים להיות שם
בבית שמולנו
"מי דופק על הדלת?" מקס שאל שאני ג'נה ואנג'ל עמדנו דוממים מול הדלת "לא צריך כל כך הרבה רוח התנדבות אני כבר טובע כאן" מקס גיחך
"עכשיו רציני מי דופק על הדלת?" הוא שאל
בסוף החלטתי להתנדב
"אני"
...................................
איך הפרק?
אני כל כך מצטערת שלא העלתי המון זמן ולא אני לא אפתח שוב במכתב התנצלות אני יודעת שזה חופר🫣
רציתי להעלות עוד פרק אחד ב2023 כי הפרק הבא כבר יהיה ב2024 ורציתי לאחל לכן שהשנה החדשה תהיה פי שמונה מאות יותר טובה מזאת שתמצאו חברים וחברות חדשים ושתהנו כמה שאפשר🥳
אני רק רוצה להגיד תודה לכל מי שעדיין קוראת אני באמת מעריכה אתכן ברמות ורוצה להגיד שאתן הקוראות הכי מושלמות שיש תודה❤️❤️
וגם רציתי לשאול איך אתן?
(כן אני יודעת שזה כבר חופר ביי😘)
YOU ARE READING
Free kidnapping - my angel//חטיפה חופשית- המלאך שלי
Romanceספר ראשון בסדרת- חטיפה חופשית//Free kidnapping אנג'ל רובינסון: הוא שחצן מתנשא הוא לא רק מנסה הוא חטף אותי הוא לקח את מה שלא רציתי לתת הוא שבר אותי הוא בנה אותי והכי גרוע אני אוהבת אותו הוא לוקאס מרטינז לוקאס מרטינז: פאק הילדה הזאת לא אמורה להיות שקט...
