לוקאס:
עברו כבר יומיים, יומיים מאז שמקס הכניס את ג'נה לקומה יומיים מאז שהוא לא יצא מהחדר שלה לשנייה לא רוצה לעבד את הדבר האחרון שנשאר לו אחריהם
בכל הזמן הזה מקס ישב ליידה ודיבר איתה הוא לא הסכים לאכול לשתות או לעשות פעולה אחרת חוץ מלשבת ליידה הוא מילמל ולחש לה דברים באוזן חיבק אותה החזיק אותה כאילו היא הדבר האחרון שנותר לו בעולם הזה
ואוליי זה נכון אולי היא הדבר האחרון שנותר לו היא הדבר שהכי חשוב לו הוא בוכה כל יום
שאני ואנג'ל באים ואנג'ל מתיישבת ליידה מבקשת שתקום שתדבר איתה בוכה ליידה מקס לא מוכן לעזוב לה את היד הוא לא מוכן להפסיק להסתכל עליה
היום אני ואנג'ל החלטנו שאנחנו מוצאים את מקס משם הוא חייב לנשום אוויר הוא חייב לאכול לשתות לישון הוא לא זז וכול פעם שמנסים לגעת בוא הוא נדרך
אני ואנג'ל נכנסנו לחדר בוא ג'נה ומקס נמצאים מקס ממלמל משהו לאוזן של ג'נה אנג'ל הלכה לכיוון ג'נה חיבקה אותה קלות "בבקשה תחזרי" היא לחשה
והלכנו על מקס הוא לא העיף עלינו מבט הוא רק הסתכל על ג'נה הוא מאוהב בה עם השמיים לא עד השמיים עד הירח השמש אפשר להמשיך עד יותר מזה אבל זה לא יגמר
אנג'ל חיברה את ידיינו ופנתה על מקס "מקס תקשיב רגע" היא אמרה והוא רק הנהן כמקשיב "אנחנו רוצים שתבוא איתנו למסעדה לאכול משהו לצאת מכאן קצת" מקס מיד הניד בראשו כמו ילד קטן ונראה שלשבריר שנייה הסתכל עלינו "אנחנו לא רוצים שתירקב כאן מקס אתה לא יכול להמשיך ככה הגוף שלך נחלש" החלטתי להתערב
מקס לא ענה רק הניח את ראשו על ג'נה, אנג'ל לחצה על ידי כרוצה לומר משהו והסתכלתי עליה "אני הולכת לביא משהו קטן לאכול תשגיך עליו" היא לחשה "אני רוצה לבוא איתך על תלכי לבד" אמרתי וקמתי איתה "הכל בסדר אני אסתדר באמת תשמור עליו" היא אמרה והצביעה על מקס ואני הנהנתי והיא נישקה אותי נשיקת פרידה כמה שאני אוהב את הילדה הזאת
התיישבתי בספה לייד מיטתה של ג'נה היא חיוורת ונושמת נשימות קצובות היא נראת שקועה בתוך עצמה ותוך כדיי ריקה ופנויה להקשיב
"ג'נה בבקשה תחזרי עליי אני מבטיח להתייחס עליך כמו נסיכה אני מבטיח לא לפגוע בך שוב אני מצטער אני אעשה הכל כדי שתסלחי למרות שזה נררה לא אפשרי, אני לא מוכם לחיות בלעדיך אם לא תתעוררי אני לא יודע מה יהיה איתי את האור שלי מה שמאיר לי את החיים לפני שהכרתי אותך הם כמו חסרי משמעות רק בקשה אחת תחזרי אני אעשה הכל" מקס לחש ונצמד על לא רוצה לעזוב אותה
תדמיינו לעצמכם נער שרירי שנראה בשלב התפתחותי גבוהה מילל ובוכה כמו ילד קטן נצמד עליה כמו בובה אהובה של ילד קטן שבלעדייה הוא מפרק רק תדמיינו את זה תראו מה היא עושה לו הוא צריך אותה ואני צריך אותו את החבר הכי טוב שלי בחזרה
אנג'ל חזרה עם האוכל של הבית חולים היה שם לחמנייה עם חביתה ובקערה לייד כמה ענביים ומים בבקבוק היא התיישבה לידי הביאה לי את המגש אני לקחתי אותו בידי הימנית ובשמאלית לקחתי את ראשה וקירבתי אותו עליי לשפתיי נישקתי אותה באהבה בהערצה כמה שאני אוהב אותה
לקחתי את המגש והפנתי את ראשי על מקס "מקס תאכל משהו קטן לא יותר מזה בבקשה אתה לא יכול לשרוד על אוויר" הצוותי את העובדה מולו הוא הושיט את ידו שמתי בה כמה ענביים והוא אכל אותם במהירות לא מוריד את מבטו מג'נה כאילו עם יוריד את המבט היא תעלם
התיישבנו לידו שאנחנו מבינים שהוא כבר לא יעזוב את ג'נה אז אין סיבה לנסות להוציא אותו
נראה שעבר שעות אנג'ל נרדמה עליי בזמן שמלמלה משהו על זה שהיא צריכה את ג'נה ואני נשארתי מביט בגופתה של ג'נה ובמקס ליידה בחיים לא חשבתי שאגיע למצב שאני נמצא בו עכשיו
עם הייתם אומרים לי לפניי חודשיים שאני ואנג'ל נהיה ביחד אחרי הכול שמקס יבכה לייד המיטה של ג'נה שהיא בקומה ושכול המצב המוזר הזה קורה לי בחיים האלה הייתי צוחק לכם בפנים אבל תראו לאן החיים יתגלגלו אני יושב כאן עם אהבת חיי שכולי שלה והיא שלי
היא כול כך יפה כול פעם מחדש שאני מסתכל אני לא רוצה להזיז את המבט היא נראת כל כך רגוע שהיא ישנה למרות המצב שאנחנו נמצאים בו
לא אני מזכיר לעצמי אני צריך לעזור למקס אני מכריח אחרי כמה דקות להזיז את המבט מהמלאך שלי כדי לראות שוב את מקס עייניו פקוחות מותשות ושבורות אני לא יכול לראות אותו ככה
"מקס אתה צריך לישון לפחות לנוח" מייד כמו אינסיטינקט הוא הניד בראשו ותפס את ידה של ג'נה חזק יותר הוא לא דיבר כל כך כאילו ידע שעם הוא ידבר הוא יתפרק
"בבקשה אתה בסוף תקרוס" ביקשתי וראיתי שעובר בעייניו משהו לא מוסבר הוא לא ענה ונשק ליידה של ג'נה מלמל לה באוזן אני לא אעזוב אותו היום החלטתי לישון לייד אנג'ל להישאר איתו
הוא לא מוותר עליה והוא לא יוותר לא היה לו כלום לפני חןץ ממני הוא איבד הכול היא מה שנשאר לו הדבר היחיד שמעיר את חייו אבל לא לא יודע להתנהל עם דברים המו שהוריו התנהגו איתו עד שהם הלכו ביחד השאירו ילד בן 10 לבד בעולם
.....................
איך הפרק?
הספר מתחיל להתקרב לסופו אבל לא לדאוג יהיה ספר המשך על מקס וג'נה🥳🥳🥳
חלקכם כבר ידעתם את זה מהתגובות אבל עדיין רציתי להודיע❤️❤️
أنت تقرأ
Free kidnapping - my angel//חטיפה חופשית- המלאך שלי
العاطفيةספר ראשון בסדרת- חטיפה חופשית//Free kidnapping אנג'ל רובינסון: הוא שחצן מתנשא הוא לא רק מנסה הוא חטף אותי הוא לקח את מה שלא רציתי לתת הוא שבר אותי הוא בנה אותי והכי גרוע אני אוהבת אותו הוא לוקאס מרטינז לוקאס מרטינז: פאק הילדה הזאת לא אמורה להיות שקט...
