Her monster [2]

מיה (8)

"בוקר טוב," סופיה נכנסה לחדר.
"סוף?" שאלתי ובחנתי אותה. "כן, מיה?"
"יש לכם גיטרה?"
"גיטרה? אמור להיות.. אבל נראה לי שבאגף הצפוני, תדברי עם אית'ן. הוא אמר לי לקרוא לך לארוחת בוקר."
"אה.. אמ.. אני אתלבש ואבוא, תוכלי להגיד לו את זה?"
"כן, בסדר."
היא יצאה מהחדר ונכנסתי לחדר ארונות.
לקחתי טייץ שחור וסווטשירט אפור שכתוב עליו בכחול 'קליפורניה'.
זה מוזר.. זה סווטשירט שהיה לי בבית.
הלכתי לשירותים וסירקתי את שיערי.
אני לא רואה כלום.
זאת אומרת, הכל מטושטש.
אני מניחה שהעדשות שלי צריכות שאחליף אותן.
"מיה," אית'ן נכנס לחדר. "כמה זמן לוקח להתארגן."
"קרה משהו לעדשות שלי.. אני רואה מטושטש, אני צריכה עדשות חדשות או משקפיים."
"אני אביא לך, אבל את מוכנה?"
"לאן?"
"לרדת לאכול, מיה." הנהנתי והוא התקרב אליי.
הוא הרים אותי ונישק את הלחי שלי.
"יש לך גיטרה?"
"כן. שתיים. זאת אומרת, אחת של ליב ואחת בספריה.. את יכולה להשתמש בזו שבספריה."
"אה, יופי."
הוא הושיב אותי בכיסא בפינת האוכל והלך.
"לא, רגע, תחזור לכאן, אית'ן. אני לא-"
"אני מביא לך משקפיים, תירגעי,"
הוא הלך וחזר אחריי כמה דקות.
הוא הרכיב לי את המשקפיים וחייכתי אליו.
"תודה, אית'ן." אמרתי והוא התיישב מולי.
הוא נתן לי שני צנימים שעליהם יש ביצה מקושקשת ובייקון.
שמתי לי סלט בצד ובחנתי אותו.
"אתה לא מתכוון לאכול?" שאלתי. "אני רוצה שתאכלי קודם, נסיכה שלי."
"למה?"
"כי זה חשוב לי."
"חשוב לך שאני אוכל?"
"אני לא רוצה שתמותי, מיה.. אני מתחיל לחבב אותך."
"כן, בטח.. כי אני פשוט כל כך חמודה," חייכתי אליו.
"את באמת חמודה, מיה." בחנתי אותו וליקקתי את שפתיי.
הוא רציני?
זאת אומרת.. הוא ממש כעס עליי עד לפני כמה זמן.
הוא אמור לשנוא אותי, לא לחשוב שאני חמודה.
"אני רציני מיה, אני תמיד רציני." אמר, כאילו קרא את מחשבותיי.
הנהנתי ובחנתי אותו.
אכלתי חתיכה מהפרוסה עם הביצה והבייקון והוא חייך.
"אלוהים, מיה, את לא מבינה כמה סקסית את נראית שאת אוכלת."

✿︎

נכנסתי לספריה ולקחתי את הגיטרה.
התחלתי לנגן את השיר 'confident של ג'סטין ביבר.
"Focused, I'm focused. She got a body like that, I ain't never seem nothing like that. Like a fantasy in front of-"
"מה את עושה?" אית'ן שאל מהכניסה לחדר והבהיל אותי.
"מה זה נראה שאני עושה?" שאלתי.
הוא התיישב לידי ושם את ידו על הברך שלי.
"את שרה יפה,"
"תודה," לחשתי והרגשתי שאני מסמיקה. "את שרה הרבה בדרך כלל?"
"כן.. זאת אומרת, אני לא שרה מול אנשים או משהו, אבל אני שרה בבית, בחדר, לבד.. דומיניק שונא שאני עושה את זה."
"למה?"
"הוא טוען שזה מוציא אותו מריכוז," אית'ן הניד בראשו. "תמיד שנאתי את אח שלך," הוא אמר.
הנחתי את הגיטרה והתיישבתי עליו.
"הוא יכול להיות מניאק, זאת אומרת, הוא מניאק רוב הזמן, אבל.. הוא גם אח טוב.. הוא מניאק בגלל שאכפת לו והוא מנסה להגן עליי," הוא בחן אותי וליטף את הלחי שלי.
"את יפהפייה, נסיכה שלי.. ואם אח שלך מתנהג אלייך ככה, אז מגיע לו למות."
"לא. אל תגיד את זה עליו." נהמתי. "הוא עדיין אח שלי. אני לא רוצה שהוא ימות." הנחתי את ראשי על כתפו והוא צחק ונישק את ראשי.
"אלוהים, נסיכה שלי.. את לא יודעת מה את עושה לי." הוא העביר את שיערי אל מאחוריי אוזני.
"אני מרגישה," לחשתי והתחככתי בזקפתו הנוקשה.
"פאק, מיה."
"לא.. אני לא יכולה לעשות את זה," קמתי ממנו והוא בחן אותי.
"אני באמת לא.. זה לא נכון.. אסור לנו לעשות את זה, אית'ן.. באמת אסור."
"אני יודע." הוא אמר והעביר את ידו בשיערו.
הוא מושך כל כך, זה מפחיד..
הוא נעץ בי מבט בעיניו הירוקות ולקחתי בחזרה את הגיטרה, המשכתי לנגן, אבל הפעם לא שרתי.
אית'ן לקח את הגיטרה והושיב אותי עליו.
לקחתי ממנו את הגיטרה בחזרה.
"אל תיקח את הגיטרה שלי שאני מנגנת!"
"זה לא שלך,"
"זה כן." נהמתי.
הוא ליטף את הברך שלי וחיכך את שפתיו באוזני.
הוא החליק את ידו אל איברי והכניס את ידו אל הג'ינס שלי.
הזיז את התחתון שלי ושפשף את הדגדגן שלי.
גנחתי ונשכתי את שפתיי.
"תמשיכי לנגן, נסיכה שלי." המשכתי והוא המשיך לגעת בי.
"אית'ן.. אנחנו לא יכולים, תפסיק לעשות את זה."
"אני שם זין על מה אנחנו יכולים או לא, את תגמרי סביב האצבעות שלי ברגע שאגיד לך. להזכיר לך את חוק ארבע?"
"לא, סליחה אדוני."
הוא חייך ולחץ על הדגדגן שלי וליטף את פתחי.
הוא הכניס אליי אצבע ועזבתי את הגיטרה.
"לא. תמשיכי לנגן." נהם.
הקול שלו עמוק וצרוד וגרם לי לצמרמורת.
"תמשיכי לנגן, נסיכה. עכשיו." המשכתי והוא ליקק את צווארי.
"את אוהבת את זה, מיה? את אוהבת שאני נוגע בך בזמן שאת מנגנת? שאני משפשף את הדגדגן שלך בצורה הזאת?" הנהנתי בקושי.
זה טוב כל כך.. הצורה שהוא נוגע בי בה.
האצבעות החמות שלו על איברי..
הוא נישק את צווארי. "פאק, אית'ן.. תמשיך, בבקשה תמשיך,"
הוא המשיך, ואחרי כמה זמן הרגשתי את גלי העונג מציפים אותי.
רעדתי תחת מגעו וגנחתי גניחות שקטות בזמן שהוא מנשק את צווארי נשיקות רטובות וחמות.
"אית'ן.. אני-" הוא סובב אותי אליו ובחן אותי.
בחנתי את עיניו.
הן יפות כל כך.. הלוואי שהייתי יכולה לנשק אותו.
"מה יש לך, נסיכה קטנה? למה את מסתכלת עליי ככה?"
"כי.. אי אפשר שאתה ואחים שלי לא תהיו אויבים?"
"אפשר. אני רוצה שהם יצרו איתי קשר, וזה יקרה בקרוב, כי אומנם ג'קסון יכול למנוע מרוב האנשים למצוא אותך, אבל לא מאח שלך, לא מלאונרדו." הנהנתי והוא הצמיד אותי אליו.
"את מנגנת יפה מאוד שאת גומרת," לחש לאוזני. "את מנגנת יפה בכללי, זאת אומרת, פשוט שאת גומרת, את קצת יותר יפה.."
"כן?" הוא הנהן ונישק את מצחי.
"אני צריך לחזור לעבוד, את יכולה להישאר לנגן כאן, אם בא לך." הוא הוריד אותי והושיב אותי על הכורסא.
בחן אותי וחייך.
"אם את רוצה לנשק אותי את צריכה לעשות את זה, נסיכה שלי."
גלגלתי עיניים והוא צחק ויצא מהחדר.

אחרי כמה זמן שהמשכתי לנגן ולהתאמן על אקורדים, עליתי למעלה.
שמעתי את המים במקלחת זורמים ובלעתי את רוקי.
לא אמור להיות כאן אף אחד.
שמעתי גניחה מהמקלחת, גניחה שנשמעת כמו גניחה של אית'ן.
נכנסתי לשם ומבטי ננעץ ביד של אית'ן, שמשפשפת את הזקפה הענקית שלו.
היה עליו מעט דם אבל התעלמתי מזה.
הסתובבתי והוא צחק.
"תסתובבי בחזרה, מיה."
"לא."
"מיה."
"לא, אית'ן."
"חוק מספר ארבע." הוא אמר. "חשבתי שאמרת שאני לא צריך להזכיר לך אותו."
עשיתי את מה שאמר והסתובבתי.
"בואי לכאן." הוא פקד.
התקדמתי אליו בהיסוס.
"קדימה, מיה."
הוא משך אותי אליו והרים אותי.
הוא הצמיד אותי לקיר של המקלחת והצמיד את שפתינו בעדינות.
הוא פישק את שפתיי והכניס את לשונו אל פי.
הוא לא היה אגרסיבי כמו בדרך כלל, זה היה הדבר הכי טוב שקרה מהרגע שהגעתי לכאן..
הוא שיחק עם לשוני והתגרה בה.
יש לו את הטעם המושלם של מנטה ואורנים.
איך בן אדם אכזרי כל כך יכול להיות כל כך עדין ונחמד?
הפרדתי את שפתינו ובחנתי אותו.
התנשפתי בכבדות והוא נישק אותי עוד נשיקה שטוחה.
ידיי היו עטופות סביב צווארו והוא נישק את צווארי.
"פאק.."
"ששש, נסיכה שלי." הוא לחש.
"כולי רטובה עכשיו, חתיכת אידיוט."
"היית רטובה גם לפני, מיה. אל תשקרי לעצמך."
נאנחתי ונצמדתי אליו.
הוא הוריד ממני את הבגדים וחייך.
"את מושלמת." הוא אמר ובחן אותי במעין הערצה.
האיש הכי מסוכן במאפיה מסתכל עליי בהערצה?
"גם אתה," לחשתי והסמקתי.

--

שבוע טוב אהובות💗