טריגר- התקף חרדה! ⚠️
נ״מ - סטון
סופיה רוכנת אליו ומנשקת אותו. הוא מתמסר אל הנשיקה, מעמיק אותה. סופיה מצמידה את עצמה אליו. אני צופה מהצד בזמן שגרייס מסתכלת עליי בעיניים גדולות. ״הוא רוצה אותה, אתה לא רואה את זה?״ היא אומרת כך שכולם יכולים לשמוע. ״אותה. רק אותה. הוא לא מעדיף אותך, אף אחד לא.״ לונה מצטרפת אליה ואומרת. אבני וסביו איתן גם הם ומדברים שניהם בקול אחד. ״למה שיבחר בך, בזה שעזב מבלי לומר מילה על פניי זו שתמיד הייתה שם?״ ואז הוא, בכבודו ובעצמו, התנתק מסופיה ומצמץ אליי. ״אתה כלום בשבילי. אוויר.״ בשלב הזה כבר לא ראיתי את עצמי. נעלמתי.
התעוררתי בבהלה בעודי מתנשף ונוטף זיעה קרה. זה היה רק חלום. הכל בסדר. בסך הכך חלום מטופש. התרוממתי לאט וגיליתי שרפאל שוכב במיטה מולי. עברו כבר כמה ימים מאז התקרית שלנו והוא עשה עבודה טובה מאוד בלהתעלם ממני. אפילו כשהיינו צריכים להיפגש מטלה ביחד הוא איכשהו הצליח להוציא את עצמו מזה ועבר אל הקבוצה של סופיה. אה, וסופיה.. הפתטית הזאת ניצלה כל הזדמנות שהייתה לה השבוע בשביל להזכיר לי שהיא יוצאת עם רפאל ושכדאי לי להתרחק מהם. כמובן שכל ההתגרות הזאת רק גרמה לי לרצות אותו יותר, ובחיי ששנאתי את הרגשות האלה. רגשות מטופשים. והחלומות לא תורמים. בכל לילה כשעצמתי את עיניי מופיע בפניי חלום אחר, אך לכולם מכנה משותף: רפאל. וסופיה. רפאל וסופיה. נתתי לה להיכנס לי לראש ואני כלכך כעסתי על עצמי בגלל זה.
התארגנתי במהרה. יכולתי לקחת את הזמן ולהתארגן בקצב האיטי שלי מפני שהתעוררתי מוקדם, אך לא רציתי להישאר בחדר. התכוונתי לפתוח את הדלת כששמעתי מלמולים המגיעים מאחוריי. הסתובבתי אך כל מה שראיתי הוא הבלונדיני הישן במיטתו. אוקיי.. חשבתי.
הסתובבתי בחזרה אל הדלת. המלמולים נשמעו שוב, הפעם הייתי בטוח שאני שומע אותם. הסתובבתי שוב ועיניי נתקלו ברפאל שהתהפך במיטתו, פיו נפתח ונסגר. אפילו מאיפה שעמדתי יכולתי לראות שהוא שטוף זיעה ואי נוחות. עיניו היו עצומות, מה שאומר שעדיין ישן. הנחתי שאלה בסך הכל כמה סיוטים.
JE LEEST
Young memories (boy x boy)
Romantiekרפאל לאק בן ה17 הוא תלמיד וותיק ופופולרי בפנימיית ״פווארי״. הוא נמצא בפנימייה מאז גיל 13 וכבר מרגיש בה ממש בבית. הוא תמיד מוקף בחבורה שלו, הוא חביב המורים. הוא מצטיין בלימודים. חייו בפנימייה מצויינים. עד שבשנתו החמישית, הוא מגלה שדמות מפתיעה...
